פרשת השבוע : פרשת ויקרא

הרב אבי בלידשטיין על הקשר המיוחד בין משה רבנו לריבונו של עולם(פרשת ויקרא)

עם פתיחת ספר ויקרא מסביר הרב חיים דרוקמן מהו הרעיון העומד בבסיסם של הקורבנות בבית המקדש(פרשת ויקרא)

לכל שאלה תשובה? לא בטוח. יוני לביא עם כמה שאלות פתוחות בעקבות פרשת השבוע(פרשת ויקרא)

עד כמה משמעותית לימינו ההוראה "איש כי יקריב מכם קורבן לה´"(פרשת ויקרא)

בעוד שהפרשה פותחת בעיסוק בתורת הקורבנות לפרטי פרטים, ההפטרה מתעסקת בין השאר בדרכי העבודה הזרה. איך הדברים קשורים?(פרשת ויקרא)

ישנם כאלו שהם אנשי תורה, ויש כאלה שהם אנשי מעשה. יעקב אבינו מצליח להיות גם וגם. איך הוא עושה את זה?(פרשת ויצא)

מערכת היחסים עם בורא העולם מחייבת אותנו ללמוד שפה זרה, שאיננו רגילים לה(פרשת ויקרא)

ואם אין ידך משגת כפרת חליפין, ותשוקתך לעלות אלי בוערת בך - אל רתע. הבא לי מנחה.(פרשת ויקרא)

כל שנה אנחנו מנסים להתמודד עם המעבר מסיפורי האבות לענייני הקורבנות, והנסיונות להתחבר לענייני הקורבנות, לעיתים רק מרחיק (פרשת ויקרא)

אל מול הפרוט הרב של הקורבנות בספר ויקרא, מציגה ההפטרה דווקא את נצחון העבודה הזרה(פרשת ויקרא)

הכתוב מכריז בפרשתנו: "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְקֹוָק אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם: אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים" (ויקרא ד´ כב-כג). בשבוע שעבר נסינו להבין מדוע יחזקאל מכנה את המלך בלשון זו, בדברינו לשנת תשס"ד בדקנו על כתפי מי מוטלת האחריות, על ה"נשיא" או על הציבור (ניתן למצא את הדברים באתר "ארץ חמדה" בארכיון של "חמדת ימים" www.eretzhemdah.org). השבוע ננסה להבין, מי כלול בהגדרה "נָשִׂיא". (פרשת ויקרא)

אחריות האדם למעשיו ולחטאיו(פרשת ויקרא)

(פרשת ויקרא)

מה אמור לחוש יהודי שקריאת תורת הקורבנות ´לא עושה לא את זה´? האם עלינו לשאוף להחזרת היצר שיגרום לנו להשתוקק לשחוט קורבנות?(פרשת ויקרא)

מתוך עיון בדיוק הדרשני שערכה בת-יפתח בפסוק הפותח את פרשת הקורבנות, ננסה להבין את מקומם של הקורבנות בתוך מערכת המוסר והמשפט.(פרשת ויקרא)

התורה מזהירה את הכהנים בפרשתנו "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי אֲנִי יְקֹוָק" (ויקרא כ"ב ב).לכאורה ציווי זה קשה מאוד, הרי הכהנים הם הם המטפלים בקדשי בני ישראל, ולמה התורה מזהירה אותם להנזר מהם כלומר לפרוש מהם? ועוד קשה אם הכהנים הם אלה שהציווי מופנה אליהם, מי הם "הם" המוזכרים בפסוק, (פרשת אמור)

פרשת קדושים פותחת בציווי "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא י"ט ב) ומסתיימת בפרשיה העוסקת בעונשים המוטלים על מי שעובר על איסורי עריות. הפסוקים המשמשים כמסגרת לפרשיה זו מקשרים אותה לפסוק הפתיחה של הפרשה.(פרשת קדושים)

צריך להיזהר מאנלוגיות היסטוריות ישירות בין מצוות מחיית עמלק לבין המאבק בפלשתינאים בימינו. מחיית עמלק היא מצווה ייחודית לעם עמלק, ואף לשיטת "בריסק" שניתקה את היסוד האתני שבעמלק והפכה אותו ליסוד עקרוני ולחובת מחיית כל המבקש להשמיד את עם ישראל, אין להרחיב חובת השמדה טוטאלית על כל אויב שלנו.(פרשת ויקרא)

כשהגיעו בני ישראל לפני הר סיני, מספר הכתוב על מפגש של משה עם ה´ לצורך הכנת העם לקבלת התורה: "ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה´ מן ההר" (שמות יט ג). בעליה זו התרחש, לאור המדרש מאבק איתנים בין משה ובין המלאכים על התורה.(פרשת יתרו)

כדי ליצור אדם החי בעולם ונדרש לבחור בטוב, הורכבו שני כוחות מנוגדים, שכל אחד לבדו איננו יכול לפעול. הנשמה היא כח אלוקי, שאיננו שייך לחטא ולרע, ואיננו שייך לבחירה. אף הגוף בלי הנשמה הוא כסומא - איננו יכול לראות. גוף ונשמה ובחירה חופשית. לפרשת ויקרא.(פרשת ויקרא)