פרשת בחוקותי: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ

"אם בחוקותי תלכו" נדרש בספרא על עמל התורה. לדעת רבי יעקב צבי מקלנבורג בפירושו "הכתב והקבלה" עמל זה הוא כדי "לעמוד על עומק כוונת מצוות התורה והחכמה הכמוסה בהם"

הרב כרמיאל כהן 19/05/22 12:06 יח באייר התשפב

פרשת בחוקותי: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ
צילום: שאטרסטוק

(ג) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: 

 (פרק כו)

רבי יעקב צבי מקלנבורג בפירושו "הכתב והקבלה" מראה שבכמה מקורות פירושו של המושג "חוקים" הוא: תורה שבעל פה. כך למשל מובא בזוהר לפרשתנו (פרשת בחוקותי, דף קיג ע"א): "אם בחקותי תלכו – דא תורה שבעל פה, ואת משפטי תשמרו – דא תורה שבכתב", וכעין זה בעוד כמה מקורות בספרות חז"ל. "הכתב והקבלה" מסביר את הדברים, ונעיין בדבריו הארוכים קימעא קימעא. נפתח בדבריו על ביאור המושג "תורה שבעל פה":

"להבין דעת רבותינו לפרש לשון חוקים על התורה שבעל פה, נראה לי כי תורת משה הכתובה היא נגלית ונסתרת, נגלית היא כפי כוונתה הפשוטה כמו שהיא מתורגמת מן המתרגמים ומבוארת מפירושי הפשטנים, אמנם נסתרת היא מלהבין אותה חוץ מכוונתה הראשונה הפשוטה גם כוונתה הפנימית, שהיא באמת הכוונה האמתית לפי המכוון מנותן התורה יתעלה, לדעת החכמה העליונה, ולהודיענו ענינים יקרים ומדעות נכבדות עליונות מאד הנמצאות בכוונות התורה, והיא התורה שבעל פה שהוא פירוש וביאור התורה ומצותיה על אמתות עומק עניניהם".

יש בתורה רובד גלוי ויש בה רובד נסתר. הרובד הגלוי הוא תרגום מילולי וביאור פשטי. הרובד הנסתר הוא הכוונה הפנימית שבתורה "שהיא באמת הכוונה האמתית לפי המכוון מנותן התורה יתעלה". רובד נסתר זה הוא התורה שבעל פה "שהוא פירוש וביאור התורה ומצותיה על אמתות עומק עניניהם".

בהמשך מבאר "הכתב והקבלה" מדוע נקראת התורה שבעל פה "חוקים":

"ולהיות שתכלית התורה שבעל פה היא הבקשה והחיפוש הדרישה והחקירה להבין עומק משפט מצוות התורה על בוריים, שפיר נוכל לקרות התורה שבעל פה בכללה בשם חוקים כי שרש חיק ישמש גם כן על תוכיות הדבר עומקו והסתירו, כמו "כלו כליותי בחיקי" (איוב יט, כז) כלומר תוך הגוף, וכן "כעס בחיק כסילים ינוח" (קהלת ז, ט) רצה לומר בתוכם בקרבם... וכן יורה שורש חקק על הדרישה והחקירה, כמו "גדולים חקקי לב" (שופטים ה, טו), שהלב חורש וחוקק להגיע אל תכלית המחקר... והמכוון אם כן במלת "בחקותי" החקירה והדרישה לעמוד על עומק כוונת מצוותי". 

המילה חוקים היא משורש חיק במשמעות "תוכיות הדבר עומקו והסתירו", ושורש קרוב לזה הוא שורש חקק במשמעות דרישה וחקירה. המילה "בחוקותי" שבתחילת פרשתנו פירושה "החקירה והדרישה לעמוד על עומק כוונת מצוותי".

משמעות דומה יש גם למילה תורה:

"וכבר יאמרו מן המפרשים ששם תורה הוא לשון חקירה ועיון, "מן התרים את הארץ" (במדבר יד, ו), "לתור את הארץ" (שם יג, טז ועוד), והוא חלק העיון שבה הנצרך אל החקירה והעיון".

המילה "תורה" משמעותה היא חקירה ועיון, והכוונה היא לתורה שבעל פה שהיא חלק העיון "הנצרך אל החקירה והעיון".

לאחר הבירורים האלה מגיע "הכתב והקבלה" לביאור הפסוק: 

"ובדרך זו הבינו גם רבותינו לאוקמה הך "אם בחקותי תלכו", על תלמוד תורה, כי אמרו בספרי אם בחקותי תלכו מלמד שהמקום מתאוה שיהיו ישראל עמלים בתורה (ראו: ספרא בחוקותי פרשה א) רצה לומר לעמוד על עומק כוונת מצוות התורה והחכמה הכמוסה בהם, שהוא טורח גדול ודבר קשה ההשגה".

"אם בחוקותי תלכו" נדרש בספרא על עמל התורה. עמל זה הוא כדי "לעמוד על עומק כוונת מצוות התורה והחכמה הכמוסה בהם". עמל זה הוא "טורח גדול ודבר קשה ההשגה".

על פי הדברים האלה מתבארת גם לשון הליכה שנאמרה בנוגע לחוקים ("אם בחוקותי תלכו"). כותב "הכתב והקבלה": 

"ובתלמוד תורה בדרך זו נקרא האדם תמיד הולך, לכן אמר "תלכו", כי לא במהרה תושג התכלית המבוקשת, כי גם אחר שהשגנו ממנו מעט ישאר לנו יותר ויותר, ולא תפסוק תנועת ההשתדלות וההליכת ההשגה בה, והיא התורה שבעל פה בכללה". 

גם לאחר הדרישה והחקירה, גם לאחר עמל התורה, צריך האדם להמשיך להתקדם בהתמדה "כי לא במהרה תושג התכלית המבוקשת". ההשתדלות וההליכה צריכות להמשיך "כי גם אחר שהשגנו ממנו מעט ישאר לנו יותר ויותר". ההליכה וההתקדמות מאפיינות את התורה שבעל פה. לכן נאמר על החוקים, שהם התורה שבעל פה, הליכה – "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר