היינו קבוצה של במאים, צעירים וותיקים, שהתארגנו יחד כדי להקים איגוד לבמאי התיאטרון בארץ. עד אז כל במאי ניהל לבד משא ומתן מול התיאטרון. לעמוד כבמאי בודד מול גוף גדול של תיאטרון שאתה מייחל להיכנס בדלתותיו מצמצם מראש את יכולת המיקוח שלך. היה ברור שאיגוד שידאג לזכויות הבמאים יסייע לרבים. ניסחנו תקנון שהגדיר את חזון האיגוד ומטרותיו ואז, רגע לפני שיצאנו לדרך, ביקשתי להוסיף לתקנון סעיף קצר – תחימת משך הקדנציות של כל וועד מנהל ושל כל ראש איגוד שייבחר.
"וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר: דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָֽה". (ויקרא כה, א)
שש שנים אומר הקב"ה למשה בפתח פרשת בהר, תזרעו ותעבדו את השדות והכרמים, אבל בשנה השביעית שנת שמיטה. תניחו לאדמה לצבור כוחות חדשים. מחזוריות הכרחית לצורך התחדשות. אתה אמנם מרגיש בעלות על הקרקע אבל גם על הבעלות הזו מונח גבול. בפרשת ראה הוראת השמיטה תורחב: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה: שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לה'." (דברים, ט"ו, א'–ב')
לא רק מצווה חקלאית אלא גם שמיטת חובות ועבדים, מהלך רוחני-חברתי ימטלטל את תחושת הקניין והשליטה. "כוח נוטה להשחית" אמר לורד אקטון "וכוח מוחלט – משחית באופן מוחלט". בעלות על כל דבר היא זמנית, מעגלית, מחזורית. עניין אותי לבדוק איך מתרגם במקורות שלנו עקרון השמיטה לעקרון מגבלה על כוח שלטוני.
"אמר רבי יצחק: אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור, שנאמר "ראו קרא ה' בשם בצלאל" (שמות לה, ל). אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, הגון עליך בצלאל? אמר לו: רבונו של עולם אם לפניך הגון, לפני לא כל שכן? אמר לו: אף על פי כן לך אמור להם." (ברכות נה, עא)
הקב"ה רוצה למנות את בצלאל לבניית המשכן אבל הוא פונה לשאול בדעת משה ואז גם מנחה אותו לשאול לדעת העם. אמון הציבור חיוני לתפקיד.
כוח שלא נגמר – סכנה מתמשכת
סוגים שונים של פרנסי ציבור יש לעם ישראל. כשהעם מבקש מלך, מזהיר אותם שמואל הנביא: "וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח, וְנָתַן לַעֲבָדָיו... וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם יַעְשֹׂר, וְנָתַן לְסָרִיסָיו וְלַעֲבָדָיו... וְאֶת עַבְדֵיכֶם וְאֶת שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים וְאֶת חֲמוֹרֵיכֶם יִקָּח, וְעָשָׂה לִמְלַאכְתּוֹ"- המלך בעל הכוח הבלתי מוגבל יקח לעצמו ולאלו שמבטיחים את שלטונו מהרכוש ומהכסף שלכם, יטיל עליכם מיסים חדשים, מעשרות, שיתן לאלו שרוצים בטובתו, וגם את בחוריכם הטובים יקח למען מטרותיו שלו.
שמואל רצה למנות את שני בניו כשופטים אך התברר שהם לוקחים שוחד והעם דחה אותם. את הסכנה שבהעדר מגבלה על הכוח הכיר מביתו שלו. כשתהיו עבדים למלך כזה הוא מתרה בעם, מלך "אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם" – אז תזעקו אל השם והוא לא יענה. יענה.
בישראל אין הגבלה חוקית על מספר כהונות של ראש ממשלה. בשנת 2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעה להגבלת הכהונה לשתי תקופות כהונה רצופות, אבל היא נעצרה אחרי שעברה קריאה ראשונה.
חז"ל עסקו בניגודי אינטרסים שנובעים מכוחו של מלך וכהן גדול: במסכת סנהדרין יח ע"ב נקבע שאין משתפים מלך וכהן גדול בעיבור שנה מפני חשש לניגוד עניינים. רש"י מסביר שהארכת השנה מוסיפה עוד שכר לחיילי המלך וצבאו ונותנת עוד משך כהונה ולכן למלך יש אינטרס והוא לא יכול להיות מעורב.
הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות פרק ראשון, מבחין בין מלכות דוד שהיא לעולם למלכות ישראל המוגבלת. מנגד הוא גם קובע שזה תלוי במעשי המלך. עיון בספר שופטים מוכיח שמנהיגים עלו לשלטון וירדו ממנו אם עשו הרע בעיני השם. התחלופה הייתה גדולה.
בוועד המנהל נערך דיון סביב נושא הקדנציות. מצד אחד ברור שככל שאתה יותר זמן בתפקיד, אתה צובר יותר נסיון וידע ומתחיל להבין איך המנגנונים עובדים והיכרויות מקצועיות נוצרות ומסייעות. מצד שני, פתוח עד כמה שתהיה לתפיסות של אחרים, אלו עדיין התפיסות שלך ששולטות ולא של מישהו אחר שאולי רואה את הדברים בצורה שונה. כדי לנצל את הידע הנצבר בקדנציה הראשונה הצעתי להמשיך לעוד אחת, אולי שתיים. אבל זהו.
על כהנים מזרעו של אהרן נאמר שזהו מינוי לעולם: "והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" (במדבר כ"ה, יג), תפקיד ללא מגבלת זמן. אלא שהמציאות ההיסטורית הוכיחה שהכהן הוחלף והמשרה גם נקנתה בכסף. בתוספתא (דפוס וילנא יומא פ"א ה"ו) נאמר: "משרבו מלכים התקינו להיות מעמידין כהנים והיו מפרישין אותן בכל שנה ושנה". המלכים ראו במכירת משרת הכהן הגדול מקור הכנסה, ומכרו אותה מחדש בכל שנה.
לפי התוספתא הזו, הכהנים הגדולים לא בהכרח מתו ביום הדין אלא הוחלפו בכסף. "...ומתוך שנותנין עליו ממון לכהונה, ומחליפין אותה כל שנים עשר חודש, היא כפרהדרין הללו שמחליפין אותם כל שנים עשר חודש... (ח ע"ב)."
לשכת הכהן הגדול נאמר בברייתא נהייתה כמו לשכת פקידי המלך, כי כל כהן גדול נכנס ושיפץ אותה מחדש כתיאור רש"י: "סותר אותה, ובונה בנין נאה מן הראשון, שתהא קרויה על שמו, ונמצא מתחלפת כל שנה ושנה". והריטב"א מאשר.
ערכנו הצבעה. נקבע גבול של שלוש קדנציות, כל אחת שלוש שנים. כלומר, איש לא יוכל להיבחר מעבר לתשע שנים. גם לא יו"ר האיגוד.
אין נצחיות בכוח אנושי. ואם יש – זו סכנה
"תנו רבנן: שלשה הקדוש ברוך הוא בוכה עליהן בכל יום... (וביניהם) על פרנס המתגאה על הצבור" (מסכת חגיגה ה,ב) . אמר על כך המהר"ל מפראג, שמנהיג המתגאה על הציבור הוא מנהיג השולט בכוח וביד חזקה "ואם הקב"ה בוכה על מנהיג כוחני המתגאה על הציבור, אנו על אחת כמה וכמה, יש לנו מקום לבכות כאשר אנו מתפללים "השיבה שופטינו בראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה".
במסכת פסחים (קיג, ב) מחזקים את הדברים : "ארבעה - אין הדעת סובלתן (אפילו הן עצמן מתחרטין לאחר זמן ונבזין הן בפני עצמן), אלו הן: דל גאה, ועשיר מכחש, וזקן מנאף, ופרנס, המתגאה על הציבור בחנם" ואומר הרשב"ם: זהו פרנס הנוהג עליהם שררה ואינו עומד עליהן בשעת דוחק.
בתשובות הרא"ש (רבינו אשר בן יחיאל), מגדולי הפוסקים באשכנז שחי גם בספרד, הוא מדגיש את הצורך באמון הציבור בממונים על ענייני הקהילה. פרנס שלא מתפקד כראוי צריך להחליפו. גם הרמב"ם בהלכות סנהדרין ומינוי דיינים מדגיש את חשיבות המינוי על פי סמכות בית הדין ואת הצורך בבחינת כישוריהם.
אחרי שתי קדנציות בוועד המנהל פרשתי. הרגשתי שזה מספיק. בזמן הזה יצרנו חוזה אחיד לתיאטרון רפרטוארי ופריננג', ניהלנו מאבקים על שכר מינימום וקבענו אותו, תנאי סף, הרבה דברים חשובים וטובים. הרגשתי על עצמי את תחושת השחיקה. הדרייב נחלש.
כמה שנים אחרי שעזבתי, הבחנתי שהמגבלה על קדנציה היו"ר הוסרה. מעתה יו"ר יוכל להיבחר לכמה קדנציות שירצה. להבדיל, בסין שינה הנשיא שי ג'ינפינג ב- 2018 את מגבלות הכהונה לנשיא ולסגן הנשיא, מה שיאפשר לו לכהן בלי הגבלה. ברוסיה תיקונים חוקתיים מאפשרים לנשיא פוטין להמשיך מעבר למגבלות הקודמות, ובאוגנדה, יוורי מוסווני המכהן שעלה לשלטון בשנת 1986 כהבטחה גדולה, שינה את מגבלות הכהונה ומגבלת הגיל ומכהן עדיין בלי הפסקה.
"וְיָשָׁ֕ן מִפְּנֵ֥י חָדָ֖שׁ תּוֹצִֽיאוּ" (ויקרא כו,י) מבטיח הקב"ה לעם ישראל בפרשת בחוקותי אם יעמדו במוסר שטבע עבורם. גם לקחת לעצמך פסק זמן ממירוץ החיים ולבחון מחדש איפה את רוצה להיות ומה חשוב לך, הוא שמיטה של המירוץ האוטומטי ועדכון מחדש. כמה זה קריטי לקחת את העצירה הזו כדי לסמן את הדרך להמשך. התחדשות.
הכותבת היא עו"ד (סא"ל) מיל' אורי אגוז, שירתה בפרקליטות הצבאית, במאית ומחזאית.