(ז) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת חַטָּאתְךָ וְאֶת עֹלָתֶךָ וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם וַעֲשֵׂה אֶת קָרְבַּן הָעָם וְכַפֵּר בַּעֲדָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה': (פרק ט)
בפירושו לפסוק ז' כתב רש"י (על פי ספרא, פרשת שמיני, מכילתא דמילואים אות ח):
קרב אל המזבח – שהיה אהרן בוש וירא לגשת. אמר לו משה למה אתה בוש, לכך נבחרת.
בנוגע לדברים אלה כתב בעל ההפלאה:
יש לפרש, לפי שאמרו חז"ל (זבחים קב ע"א) – והוא בפירוש רש"י לעיל (שמות ד, יד) – "אהרן אחיך הלוי, שהיה עתיד להיות לוי וכו', והכהונה הייתי אומר לצאת ממך, מעתה לא יהיה כן אלא הוא יהיה כהן ואתה לוי וכו'". ואף מה שסירב משה היה ענותנותו, מכל מקום אין ראוי לסרב בציווי ה' יתעלה, לכך אמר לו לאהרן שהיה בוש ומסרב לציווי ה' יתעלה, אמר לו: הלא בשביל זה נענשתי ונבחרת לכהונה, ואיך תסרב גם אתה.
בעקבות סירובו של משה במעמד הסנה ללכת בשליחות ה' נאמר "וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא... " (שמות ד, יד), ודרשו חכמים שלחרון אף זה היה רושם, והוא שאהרן שהיה מיועד להיות לוי היה לכהן, ומשה שהיה מיועד להיות כהן הפסיד את הכהונה והיה ללוי. סירובו של משה נבע מענוותנותו, ואף על פי כן נענש כי "אין ראוי לסרב בציווי ה' יתעלה".
פרשת שמיני: שלושה פירושים לדברי רש"י
גם אהרן כעת היה בוש מחמת ענוותנותו ומסרב לציווי ה', ולכן אמר לו משה "לכך נבחרת", כלומר בדיוק בגלל אירוע דומה – סירוב מחמת ענווה לציווי ה' – אני נענשתי ואתה נבחרת לכהונה, "ואיך תסרב גם אתה".
בהמשך דבריו כתב בעל ההפלאה עוד שלושה פירושים לדברי רש"י שצוטטו לעיל. נציין אחד מן הפירושים האלה, פירוש שהוא הביא בשם בת דודו. כך כתב:
ובשם בת דודי אישה משכלת שמעתי, שכוונתו היה על פי דברי חז"ל (ברכות לד ע"א) ביורד לפני תיבה פעם ראשונה מסרב וכו', אך כתבו הפוסקים (שו"ע או"ח סימן נג סעיף טו) דבשליח ציבור אין צריך לסרב, לכך אמר לכך נבחרת ואין לך לסרב.
על פי פירוש זה של בת דודו, סירובו של אהרן הוא כסירוב הנדרש ממי שמבקשים ממנו לעבור לפני התיבה, שצריך לסרב תחילה ורק אחרי הבקשה השלישית לגשת. אהרן היה "בוש וירא לגשת" וכך אכן מתאים שירגיש. אולם משה אמר לו: "לכך נבחרת" – אין דינך כאדם רגיל שצריך לסרב כשמתבקש לגשת אל הקודש, אלא דינך כשליח ציבור קבוע שאינו צריך לסרב.