פרשת ויצא: האם אפשר למדוד יראת שמיים?

המושג "סולם דתומטר", מגיע הרבה פעמים לשיח החינוכי, כשמבקשים למדוד בן אדם ואת רמת יראת השמיים שלו על פי איזה 'סולם' מדומיין, ועל פיו להעריך האם הוא דתי או לא, האם ירא שמיים יקרא שמא לא. האם יש מקום לכלי הזה בחיינו?

נביט בתוכן חלומו של יעקב בבית אל, ועל פי פירושים שונים שנעלה, נקבל ראייה חדשה בנושא.

יעקב חולם: "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ."

ושתי שאלות עולות מיד:

1-מדוע המלאכים קודם עולים ורק אחר כך יורדים? הרי מקומם בשמיים.

2-מה כוונת הכתוב "וְהִנֵּה יְהֹוָה נִצָּב עָלָיו"? מדוע ה' צריך "להתייצב"?

עלייה וירידה: תדרוך או החלפת משמרות?

החלפת משמרות (רש"י)

על השאלה הראשונה משיב רש"י בפשטות: המלאכים שנראו בחלום הם אלו שליוו את יעקב בתוך ארץ ישראל. מכיוון שאין הם רשאים לצאת לחוץ לארץ, הם "עולים תחילה... ועלו לרקיע וירדו מלאכי חוצה לארץ ללותו". זוהי החלפת משמרות מסודרת לפני יציאתו של יעקב לחרן. (הרשב"ם אף מוסיף שאין לדקדק כלל, וזו דרך ארץ להזכיר עלייה קודם ירידה).

קבלת תדרוך (רמב"ן)

הרמב"ן מביא פירוש אמוני עמוק יותר: "כל הנעשה בארץ נעשה על ידי המלאכים והכל בגזרת עליון". המלאכים פועלים כשלוחי ה' בארץ, ואין הם עושים דבר עד שובם למעלה "להתיצב על אדון כל הארץ" כדי לדווח ("התהלכנו בארץ והנה יושבת בשלוה") ולקבל תדרוך חדש. הם עולים לדווח על משימתם הקודמת, ורק אז יורדים שוב בשליחות חדשה. אין דבר שיוצא מהשגחתו.

הדיוקן והאידיאל: המבחן של המלאכים

הדיוקן של מטה מול האידיאל של מעלה (רד"צ הופמן)

כדי לענות על השאלה השנייה (מדוע ה' ניצב עליו), נשתמש בפירושו של הרב רד"צ הופמן, שרואה בעלייה ובירידה משהו דרמטי הרבה יותר:

המלאכים הם כוחות הטבע שה' יצר, וכן כוחות רוחניים המופקדים על השגחה. הם "עולים ומתבוננים באידיאל זה שבשמים" (דיוקנו של יעקב למעלה) ואחר כך "יורדים והם מוצאים אותו- ישן, ללא מעש, בלא כל פעולה להגשמת האידיאל הזה".

בגמרא (חולין צח) מובא כי המלאכים שליוו את יעקב:

"עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה ויורדין ומסתכלין בדיוקנו של מטה... בעו לסכוניה"

המלאכים, שהם "מלאכי אלוהים" (במידת הדין), ראו סתירה בין הדיוקן האידיאלי של יעקב בשמיים - האיש שאמור להמשיך את הבטחת האבות -לבין המציאות שבה הוא נמצא כרגע: ישן, בורח, ללא מעש רב. הם ביקשו להעניש אותו וליצור הסתרה ממנו. זהו ה"סולם דתומטר" האמיתי: האם אתה עומד בדרישות ה"תקן" של ייעודך?

"והנה ה' ניצב עליו": חסות ורחמים

מפני הסכנה הזו, התורה מציינת: "מיד וְהִנֵּה יְהֹוָה נִצָּב עָלָיו".

רבי שמעון בן לקיש (ריש לקיש) מפרש רגע זה במידת הרחמים: "אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו כאדם שמניף על בנו" - הקב"ה התמלא במידת רחמים -שם ה', ''וניצב על יעקב לשמור עליו. ההתייצבות הזו מזכירה את התייצבותה של מרים הנביאה ששמרה על משה ממרחק -עמידה להגנה.

הרב הופמן מסכם: ה' ניצב כדי למנוע ממלאכי הרעה להתקרב אל מי שאמור להגשים בעתיד את האידיאל האלוהי. יתרה מזו, הוא נותן לו הבטחה מעודדת להיות עמו תמיד, לספק לו את האמצעים להגשמת רצונו, ולמעשה -להגן עליו מפני הסכנות שעלולות להפריע לו בהשגת ייעודו.

המסר ליעקב וגם לנו הוא: גם כשאנחנו בנקודת שפל, ישנים וללא מעש, ה' עומד עלינו בחסות, מזכיר לנו את הפוטנציאל הגלום בנו, ומגן עלינו עד שנתעורר ונשיג את ייעודנו.

הכותב הוא רב קהילה, מחנך ומשורר ישראלי.