הדיבור ככלי תקשורת והעברת מידע הוא כח חזק שעשוי להביא המון ברכה לאנושות, אבל באותה המידה הוא מסוכן ועלול להרקיב את החברה ואת הדבר שמאחד את הפרטים שלה: כאשר הדיבור הוא שלילי.
פרשת השבוע עוסקת בחטאו של ה"מצורע", ורבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, שם את הדגש בפרשה על פרשנותם של חז"ל, ולפיה הצרעת היא נגע בעור שמגיע בדרך נס למי שדיבר "לשון הרע", כלומר, העברת אינפורמציה שלילית על אדם אחר.
פרשת השבוע פרשת מצורע
לדיבור הרעיל ישנה השפעה הרסנית על האדם ועל החברה. המרקם החברתי חזק ואיתן כל עוד הפרט מרגיש בו נוח. ברגע שהוא חושש כי מדברים עליו מאחורי הגב הוא הופך לחשדן, והדבר עשוי להוביל אותו להסתיר מידע, לרגל, ליצור קשרים ולגרום למתחים מיותרים.
לשם כך על המנהל להראות דוגמה אישית עוצמתית: לעולם לא לדבר סרה על אדם אחר, מלבד כמובן אם יש צורך חיוני לעובד לדעת את הפרט הזה, וגם אז למסגר את זה כ"אמירה יוצאת דופן", כלשון הרע לתועלת.
כך העובד יקבל מסר כי כבודו נשמר, פרטיותו נשמרת, והוא יכול לחשוב בטוח בקרב החברה. ארגון שמקפיד על זה מייצר חוסן ארגוני, מונע פוליטיקה והופך להיות מקצועי עם ערכים של שמירה על כבוד האדם.
פרשת השבוע פרשת מצורע
השיח הפנים-חברתי חשוב, עלינו להוות מודל לחיקוי ולהוכיח לכולם כי האחר איננו מושא לשיחה, ובוודאי שלא ללעג. צריך להוקיע ממש כל אירוע כזה ובוודאי שלא לשתף עם זה פעולה.
הדברים הללו יעניקו ביטחון, חיות ושלד חברתי שנעים ושרוצים להיות חלק ממנו. החברה הישראלית נמצאת בצומת משמעותית- השאלות שנשאלות הן של זהות, ערבות הדדית ובעיקר של כבוד.
אז מה לעשות? נתחיל בלהבין שאנחנו תחת אותה סוכה, לעשות הכל שהיא תהיה "סוכת שלום" אבל כדי שכל זה יקרה נקדש את "לשון הרע לא מדבר אלי", זה יחסום שיח רעיל ויאפשר בניה של גשר מחבר ומאחד בין כולם.
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע, מנכ"ל Pery ומחבר הספר "אבות הניהול".