במאבק הפנימי שבין הצורך להיות חלק מהחברה לבין הרצון להשקיע בעצמנו, לעיתים דווקא האינטרס האישי שלנו גובר, ולא תמיד זה רעיון גרוע.
כל מי שהקשיב לגננת שלו אי פעם, ובינינו, מי מאיתנו לא היה פעם "ילד טוב ירושלים," זוכר את המשפטים כמו "כדאי לוותר," "שים לב שיש עוד ילדים שמשחקים פה," ו"חשוב לחשוב ולהתחשב בזולת." המסרים הללו, המעוגנים עמוק במסורת ובחינוך היהודי, מדגישים שוב ושוב את החשיבות שבהעדפת רווחתו של האחר על פני שלנו.
ואכן, פעמים רבות זהו המסר הנכון. במיוחד כאשר ההשקעה בעצמנו מגיעה על חשבון האחר. אך האם זה תמיד נכון? האם בכל מצב עדיף לוותר ולהעדיף את טובת האחר?
רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הדירוש, מציג נקודה עמוקה ומפתיעה בהקשר לפרשת יעקב ועשיו. יעקב, שעליו נאמר שהיה "איש תם יושב אוהלים," פועל בתחכום ובנחישות כדי לזכות בברכת אביו, למרות שהבכורה שייכת באופן טבעי לאחיו, עשיו.
המעשה הזה, שבו יעקב חותר לקבל את הבכורה, מעורר תהיות קשות: האם התורה, שמקדשת את הערכים של יושר וצדק, מבקשת ללמד אותנו לחתור במרמה להשגת מטרות? כיצד ייתכן שאנו מקבלים מהתורה סיפור כזה, שבו הדמות המרכזית פועלת בצורה שאינה נראית מוסרית?
כאן מגיע רבי יצחק עראמה עם עיקרון מפתח: האנוכיות היא פסולה אך ורק כאשר היא משרתת מטרות חומריות, שם היא מתגלה בכיעורה ובשפלותה. אך כאשר מדובר באינטרס רוחני, באנוכיות שכזו יש עוצמה חיובית. במקרה כזה, אין מדובר בגסות רוח או באגואיזם צרוף, אלא בנחישות להתעלות, לצמוח ולהשיג ערכים נעלים יותר.
מטרות אנוכיות |, צילום: Mr.paripat niyantang,Shutterstock
מהלכה – למעשה
בעולם העסקי, אנו נתקלים לא פעם במצבים של מאבקי כוח. בין אם מדובר בתחרות בין חברות או בתוך החברה עצמה, ובין אם מדובר במצבים בהם יש צורך לנהל שיתופי פעולה רגישים עם שותפים שהם גם מתחרים. לעיתים, הבחירה הנכונה היא להעדיף את האינטרס שלנו, ולעיתים נדרש מאיתנו להרפות מעט ולחשוב גם על טובת האחר.
דמיינו את עצמכם כמנהלי סטארטאפ קטן, הנמצא בשלב קריטי. מצד אחד, אתם נדרשים לשתף פעולה עם חברה אחרת כדי להגיע לשוק רחב יותר, אך מצד שני, שיתוף פעולה שכזה עלול לחשוף אתכם לפגיעות תחרותית. אם לא תדאגו בצורה חכמה ומחושבת לאינטרסים שלכם, אתם עלולים למצוא את עצמכם במצב של חיסרון משמעותי.
דוגמה נוספת היא במכירה של חברה: כאשר חלק ממודל התגמול תלוי בביצועי החברה במסגרת זמנים מסוימת. במצבים כאלה, עליכם לשים את טובת העובדים שלכם בראש סדר העדיפויות. זה לא רק צעד מוסרי אלא גם אסטרטגיה עסקית נכונה.
המבחן האמיתי הוא להבין מהי הסיבה שבגללה אנו בוחרים להעדיף את עצמנו: האם היא משרתת ערכים, עקרונות ואמונות שמובילים אותנו, או שמא מדובר בנוחות רגעית ובתאוות רגע?
איזון בין תחרות לשיתוף פעולה
החיים העסקיים, במהותם, הם תחרותיים, והמאבקים בלתי נמנעים. אולם, ישנם מקרים שבהם ניתן ואפילו כדאי לשחרר מעט, לאפשר גם לאחרים לתפוס מקום בשוק או בעוגת הרווחים, מבלי שזה יפגע בנו בטווח הארוך.
אך כאשר מדובר בערכים, עקרונות, מוסר ורוחניות – שם אין מקום לפשרות. יש לעמוד איתן ולפעול בכל הכוח כדי להשיג את המטרה הנעלה.
בסופו של יום, חשוב לזכור: האנוכיות אינה תמיד שלילית. כשהיא מונעת מתוך מחויבות לעקרונות ולחזון רוחני, היא יכולה להיות מנוע רב-עוצמה שמוביל אותנו קדימה. אז כן, לפעמים – "עניי עירך קודמים."
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע, מנכ"ל Pery ומחבר הספר "אבות הניהול"