הדרך היא העיקר: הבניין הסופי מורכב מאבני הדרך

להישאר "אנשי הדרך": אפליקציית ווייז שינתה לנו את החיים, אבל פרשת מסעי מחזירה אותנו אל הדרך וההבנה כי הדרך בה עברנו בנתה את מה שאנחנו | הרב אסף הר נוי

הרב אסף הר-נוי 28/07/22 17:32 כט בתמוז התשפב

הדרך היא העיקר: הבניין הסופי מורכב מאבני הדרך
ללכת בדרכו, צילום: shutterstock

עד לפני כמה שנים, אחד הדברים החשובים ביותר בו עסקנו בימים שלפני יציאה לטיול, היה בבניית הדרך, המסלול, ציר הניווט. היינו יושבים, פותחים מפה, רואים כבישים, דרכי הגעה, ומתעסקים הרבה בדרך אל היעד אליו ביקשנו להגיע. עד שיום אחד בבוקר, קבוצה של אנשי היי טק ישראלים הביאה לעולם אפליקציה ששינתה את פני הדברים. מאות מיליוני אנשים משתמשים מדי יום ביומו באפליקציית ה"וויז", וכבר לא צריכים להתעסק בשאלת הדרך- כיצד מגיעים. 

הפכנו להיות אנשים הרבה יותר ממוקדי מטרה

אפליקציית ה"וויז", כמשל, מסמלת תהליך משמעותי מאוד שעבר על העולם בתחומים רבים של החיים- עברנו להיות מ"אנשי הדרך" ל"אנשי יעדים". הפכנו להיות אנשים הרבה יותר ממוקדי מטרה, לטוב וגם לרע. הזנחנו את הדרך ועברנו להתעסק בעיקר ביעדים, במטרות, בתוצאות, ולא בדרכי ההגעה. ההגעה אל היעד נעשתה העיקר, והדרך במקרה הטוב נעשתה משנית אם לא מיותרת. אילו היה לנו כפתור ללחוץ ולדלג על הדרך- ברוב המקרים היינו מוותרים עליה בקלות וללא כל רגשי אשם.

פרשת מסעי באה לכפור ולמרוד בתפיסה זו, היא בא להדגיש וללמד על חשיבות הדרך ועל כן היא מאריכה, בצורה יוצאת דופן ולא אופיינית, בציון כל מסעותיהם של בני ישראל- ממצרים ועד למבואות ארץ ישראל. התורה והיהדות בכללה מכירות ומייחסות חשיבות רבה למקומה של הדרך. אם "לא יגעת" ובכל זאת "מצאת", עדיין- "אל תאמין", כי פספסת את הדרך, וכנראה שפספסת גם משהו בתוצאה. 

מה רשימת המסעות של פרשת מסעי מזכירה לנו?

ההבנה היסודית היא כי חלק מהבניין הסופי, מהיעד, מורכב מאבני הדרך עצמן, כשם שהזחילה בונה בתינוק את פיתוחם של השרירים שיכשירו ויאפשרו לו את ההליכה והריצה שיגיעו לאחר מכן. הטעות המצויה בהתעלמות מהדרך, יכולה להקצין ולהגיע אף למקומות מסוכנים ובלתי מוסריים בעליל. המשפט המסוכן, המכשיר דרכים עקומות ועקלקלות - "המטרה מקדשת את האמצעים", הגיע בדיוק בשל טעות זו. אמונות ודתות אחרות הכשירו עיוותים מוסריים על בסיס משפט זה, וכך התירו גניבה מן העשירים כדי לתת לעניים, ומכאן ניתן להכשיר כמעט כל סטיה מן הדרך כל עוד היעד המבוקש יושג בסופו של יום.

התורה מתנגדת לעיוותים אלו וקוראת להם "מצוה הבאה בעבירה". התורה מעבירה לנו את המסר כי מטרה חשובה לא מאפשרת רמיסה של הדרך הישרה והמותרת. כך למשל, אם יטפס אדם ללא רשות על עץ הדקל של חברו ויתלוש לולב לארבעת המינים- ברכתו תהיה מאוסה בעיני ה'- "בוצע ברך נאץ ה'".
זה עניינה של רשימת המסעות של פרשת מסעי, רגע לפני ההגעה אל היעד המובטח והכניסה המיוחלת לארץ ישראל. עלינו לעצור ולזכור את הדרך בה עברנו, להבין שכל שלב במסע בנה את מה שאנחנו, ולזכור שגם כשהדרך קשה ומאתגרת- עלינו להישאר נאמנים לאמונתנו וזהותנו.

הרב אסף הר-נוי הוא רב קהילת אדרת אליהו וראש בימ"ד מבקשי פניך, גילה, ירושלים

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר