פרשת וזאת הברכה: לִפְנֵי מוֹתוֹ

מדוע מסיימים את קריאת התורה דווקא בשמיני עצרת? מפניני השם משמואל | הרב כרמיאל כהן

חדשות כיפה הרב כרמיאל כהן 04/10/23 22:57 יט בתשרי התשפד

פרשת וזאת הברכה: לִפְנֵי מוֹתוֹ
הכותל, צילום: Chaim Goldberg/Flash90

(א) וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ: (פרק לג)

בביאורו לביטוי "לִפְנֵי מוֹתוֹ" כתב רש"י: "סמוך למיתתו שאם לא עכשיו אימתי". והעיר על כך השם משמואל: "ונראה שלולא מצד הדוחק שאם לא עכשיו אימתי היה בדעתו עוד להמתין". משה נאלץ לברך כעת את בני ישראל כיון שהגיע הזמן הסמוך למיתתו. משמע שאם לא היה נאלץ לברך כעת היה דוחה את הברכה למועד מאוחר יותר. טעם לדבר כותב השם משמואל:

למה משה רבינו היה מעדיף לדחות את הברכה?

"ובודאי הטעם כי הברכות הן לפי ערך המקבל שאם הוא כלי המקבל עוד יותר, תגדל גם הברכה עוד יותר, וישראל שבאותה עת היו מתעלים והולכים כמו שכתוב "ולא נתן לכם ה' לב לדעת עד היום הזה" ועיין פירש"י שם שמשמע עד ולא עד בכלל, וזקני תלמידי חכמים דעתן מתישבת עליהם, על כן לולא שהשעה דוחקתו היה רצונו להמתין עוד שיתעלו עוד יותר, והיו הברכות גבוהין עוד יותר".

משה רבינו היה מעדיף לדחות את הברכה כיון שהברכה תלויה במצבו הרוחני של המתברך, וישראל באותו זמן היו בעיצומו של תהליך התעלות; ואם כן, ככל שהברכה נדחית, מצבם הרוחני של ישראל מתעלה, וממילא הברכה היא בדרגה גבוהה יותר.

לעיקרון זה שהברכה היא לפי דרגתו של המתברך יש גם משמעות מעשית; ממשיך השם משמואל: "ונראה שהברכות האלו הן נצחיות, כי הן תורת ה' יתעלה, וכמו שהתורה נצחית כן הן הברכות, ועד היום הרי הוא כאילו משה עומד ומברך היום, וכל אחד לפי מה שהוא כלי לקבל הברכות עדיין הוא מקבל".

כאילו משה חוזר ומברך את ישראל

משה בירך את ישראל לפני מותו, "ועד היום הרי הוא כאילו משה עומד ומברך היום". נראה שהכוונה היא שמִדֵּי שנה בעת קריאת פרשת וזאת הברכה כאילו משה חוזר ומברך את ישראל. אכן הברכה אינה מגיעה לכולם באופן שווה, אלא תלויה היא במעמדו הרוחני של כל אחד ואחד. ככל שהמצב הרוחני גבוה יותר זוכים לברכה מרובה יותר.

לאור זאת מבאר השם משמואל מה טעם מסיימים את קריאת התורה דווקא בשמיני עצרת: "ולפי האמור יש ליתן טעם שמתכונין לגמור את התורה בשמיני עצרת ולא קודם ראש השנה או קודם פסח, משום דאחר ראש השנה יום הכיפורים וסוכות זוכין בשמיני עצרת להיות כלי מוכשר ביותר כדי לקבל ברכות משה רבנו עליו השלום ביתר שאת".

סיום התורה בקריאת פרשת וזאת הברכה, שבה "כאילו משה עומד ומברך היום", הוא דווקא בשמיני עצרת כיון שאחרי ראש השנה יום הכיפורים וסוכות מצויים במצב רוחני גבוה ואז זוכים "להיות כלי מוכשר ביותר כדי לקבל ברכות משה רבנו עליו השלום ביתר שאת".