לדעת ר"י אברבנאל, מהפסוק שמציין את אהבת יצחק לעשו ואת אהבת רבקה ליעקב אין להסיק שיצחק שנא את יעקב ורבקה שנאה את עשו.
(כז) וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים: (כח) וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב: (פרק כה)
האם יצחק שנא את יעקב ורבקה שנאה את עשו?
מדוע אהב יצחק את עשו, ומדוע לא אהבה רבקה את עשו מאותה סיבה?
כותב ר"י אברבנאל: "והנה יצחק אהב את עשו לפי שהיה בנו בכורו. והוא לא היה יודע מה שנאמר לרבקה: "ורב יעבוד צעיר" (כה, יג), ולכן חשב שעשו יהיה יורש כל ברכותיו וירושת הארץ".
יצחק אהב את עשו כי הוא היה בנו הבכור, ולכן היה ברור לו שהוא יהיה יורש כל הברכות ויורש ארץ כנען. אכן הוא לא ידע את מה שנאמר לרבקה על יתרון הבן הצעיר, ולכן באופן טבעי אהב את הבכור.
לאהבה טבעית זו לבן הבכור הוסיף הכתוב טעם: "כִּי צַיִד בְּפִיו". מה פשר ביטוי זה?
ממשיך ר"י אברבנאל: "גם שנראה לו שעשו היה אמיץ לבו בגיבורים, כפי מה שהיה מספר לו מעניני צידו וגבורותיו עם החיות. ואחשוב שעל זה נאמר: "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו", ש"בפיו" חוזר לעשו, שהיה תמיד מספר גבורת צידו. והמפרשים פירשו שהיה עשו מביא ציד לפיו של יצחק. ואמרו ז"ל (בראשית רבה סג, י) שהיה מרמה אותו בדברים. ואולי שכל הדברים היו אמת, וכולהו איתנהו ביה".
הביטוי "כִּי צַיִד בְּפִיו" התפרש על פי חלק מהמפרשים (תרגום אונקלוס, רש"י, רשב"ם, ראב"ע ורד"ק) שעשו היה מביא ציד לפיו של יצחק. לעומת זאת על פי המדרש עשו היה מרמה את יצחק בדבריו, כלומר שהציד הוא בפיו של עשו שצד את אביו בדבריו (ראו לשון רש"י לפסוק כז: "שואלו: אבא, היאך מעשרין את המלח ואת התבן? כסבור אביו שהוא מדקדק במצות").
"יצחק היה דעתו שעשו יהיה עיקר ביתו ויעקב טפל"
גם ר"י אברבנאל הבין ש"בְּפִיו" מתייחס לפיו של עשו, דהיינו לדיבורו, אבל המשמעות היא אחרת לדעתו: עשו היה מרבה לדבר על גבורת הציד שלו, ולכן יצחק אהב אותו כי התרשם מאומץ ליבו ומגבורתו. אכן ר"י אברבנאל כותב שיכול להיות ששלוש האפשרויות נכונות: עשו גם דאג למזונו של אביו גם סיפר לו על גבורותיו וגם רימה אותו בדברים.
בכל אופן נתבארו כמה טעמים לאהבתו של יצחק לעשו. ומדוע רבקה לא אהבה את עשו מטעמים אלה? ממשיך ר"י אברבנאל: "אבל רבקה אוהבת את יעקב, מפני שנאמר לה מפי ה' שהוא יהיה עיקר הבית ושהרב יעבוד לצעיר, ולכן הסכימה דעתה עם דעת המקום ברוך הוא להיותה אוהבת את יעקב".
אכן יתכן שהיתה רבקה אוהבת גם היא את עשו מטעמים אלה אלא שנאמר לה בעת הריונה "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר", והבינה שיעקב הוא עיקר הבית, ולכן אהבה את יעקב (ראו גם רשב"ם שציין טעם זה). כאמור לעיל יצחק לא ידע על דברי ה' האלה ולכן אהב את עשו.
בהמשך כותב ר"י אברבנאל עניין משמעותי על אהבת יצחק לעשו ועל אהבת רבקה ליעקב: "לא שישנא יצחק את יעקב, ולא שתשנא רבקה את עשו, אלא שיצחק היה דעתו שעשו יהיה עיקר ביתו ויעקב טפל לו. ורבקה חשבה בהפך: שיהיה יעקב יורש הבית ויורש מעלתו, ועשו עבד לו כמו שנאמר לה".
מהפסוק שמציין את אהבת יצחק לעשו ואת אהבת רבקה ליעקב אין להסיק שיצחק שנא את יעקב ורבקה שנאה את עשו. האהבה המצויינת בפסוק נוגעת לשאלה מי הוא עיקר הבית. יצחק סבר שעשו הוא עיקר הבית ויעקב טפל לו מן הטעמים שצויינו לעיל, ולעומתו רבקה, שנאמר לה "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר", "הסכימה דעתה עם דעת המקום ברוך הוא" וסברה שיעקב הוא "יורש הבית ויורש מעלתו".