הייחודיות של פורים היא שציון החג תלוי במיקום בו האדם נמצא - פורים דפרזים ביד' אדר ובערים מוקפות חומה בט"ו אדר-שושן פורים. אנשים הרוצים להרבות בשמחה של פורים, יחגגו בפורים דפרזים ואז יסעו לעיר מוקפת חומה ויחגגו יום נוסף (והשנה יש סוף-שבוע ארוך של חגיגות בערים מוקפות). שאלה נפוצה היא לגבי המצוות של פורים לאנשים שעוברים לעיר מוקפת חומה באופן זמני. בגמרא כתוב "דפרוז בן יומו קרוי פרוז, מוקף בן יומו קרוי מוקף" (מגילה יט עמ' א). וכך נפסק להלכה, "בן עיר שהלך לכרך.....קורא עם אנשי המקום שהוא שם" (שולחן ערוך או"ח סי' תרפח סע' ה). החיוב בפורים הוא שונה מהרבה תהליכים שאנחנו מכירים, כמו חיוב בתשלומי מס לעיר נמדד בכמה זמן הבן אדם נמצא בעיר. בפורים איפה שאדם נמצא ברגע כניסת החג, הוא מתחייב למצוות היום כמנהג אותו מקום.
למה ההתייחסות בפורים היא שונה? הרב אלימלך בידרמן מסביר שהלכה זו באה לרמוז לנו שיש להסתכל בחיים שלנו ברגע זה. לא להיות בעצבות על העבר או בחרדה מהעתיד אלא לעצור איפה שאנו נמצאים בהווה ולהתרכז במציאות של היום. הוא קושר את מצוות מחיית עמלק גם להנהגה זו. בפירושו, עמלק מייצג את יצר הרע המנסה לגרום לנו לעצבות בהסתכלות על העבר ולהצטער על מה שעברנו או פספסנו. המצוה למחוק את העמלק היא לא להיכנס לעצבות על העבר אלא להתרכז בהווה. "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם". הדגשת העובדה שיצאנו ממצרים מסמלת כי עמלק ניסה להחזיר אותנו לעבר, לטומאה של מצרים ולהחזיר אותנו להיות עם של עבדים. הוא ניסה לייאש אותנו.
לא רק שקיעה בעבר עלולה לאיים על הבריאות הנפשית שלנו. גם חששות מהעתיד עשויות להכניס חרדה ודאגה. בשתי המלחמות עם עמלק מופיעה המילה 'מחר'.
במלחמת עמלק הראשונה במדבר כתוב: "וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה" (שמות יז, יב). משה דחה את המלחמה ליום למחרת. בהתמודדות מול האיומים של המן, אסתר הזמינה את המן ואחשוורוש למשתה ובמקום להתעמת עם המן באותו ערב היא הזמינה אותם שוב למשתה נוסף, "וְאִם־עַל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ ט֔וֹב לָתֵת֙ אֶת־שְׁאֵ֣לָתִ֔י וְלַעֲשׂ֖וֹת אֶת־בַּקָּשָׁתִ֑י יָב֧וֹא הַמֶּ֣לֶךְ וְהָמָ֗ן אֶל־הַמִּשְׁתֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶֽעֱשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם וּמחָ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה כִּדְבַ֥ר הַמֶּֽלֶךְ׃" (אסתר ה:ז).
דחייה למחר יכולה להתפרש כחולשה או כעצלות. היא יכולה לבטא חשש מהעתיד וחוסר אמון במה שעתיד לבוא. במדרש (שכל טוב שמות: יז:יב) כתוב:
"'וידי משה כבדים'... ולמה כבדו שתי ידיו, לפי שהשהה ישועתן של ישראל מהיום למחר, לפיכך נצטער כך והיו ידיו כבדים, כאדם שתלויין לו שתי כדי מים בשתי זרועותיו, מיכן שלא ישהה אדם במצוות". לפי המדרש משה קיבל עונש על זה שדחה את המלחמה עם עמלק למחרת.
לעומת זאת, הדחיה של מחר בסיפור מגילת אסתר יכול להתפרש לטובה. היא למדה מהניצחון של משה, שצריך להיות מוכנים למלחמה עם עמלק כי זוהי מלחמה עיקשת עם רוע. כאשר הדחיה לא באה מעצלות אלא מהכנה, היא מובילה לניצחון.
'ומחר אעשה כדבר המלך', מה ראתה לומר 'מחר', אלא שכל זרעה של עמלק למדים ליפול למחר, וכן הוא אומר 'מחר אנכי נצב על ראש הגבעה".(ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנו)
זוגות במסע פוריות מתמודדים עם אתגר של ניסיון העבר של בדיקות, טיפולים ואכזבות, והחשש מהעתיד - האם הטיפולים הבאים יצליחו? כמה זמן עד שגם הבית שלהם יתמלא בקולות צחוק ובכי של ילדים?
המשימה להיות בהווה, להכיר תודה על מה שיש בלי לחשוב על מה שאין ובלי לחשוש על מה יהיה, היא משימה לא פשוטה. אם נצליח להכיר ביד ה' שנמצא איתנו בכל הדרך נתגבר על ההשפעה של עמלק/יצר הרע להוביל אותנו לעצבות ודיכאון. בע"ה השמחה של פורים תתן כוח להתעלות על חששות ומחשבות אלו כדי לחגוג בפורים את הכאן והעכשיו.
הרבנית מיכל רונס היא יועצת הלכה מלוות פוריות של מדרשת נשמת בשיתוף קרן גפן. יועצות הלכה מלוות פוריות נותנות מענה הלכתי חינם במהלך כל שלבי מסע הפוריות. ניתן לפנות ליועצות הלכה מלוות פוריות בוואטסאפ- 02-6404330.