משאל כיפה


הרב שלמה הכט

נשים בתפקידי פסיקה והנהגה קהילתית

משניתנה לנשים ההזדמנות לעסוק בלימוד תורה מעמיק וברמה גבוהה, הכרח הוא שמתוכן תעלה קבוצה איכותית של נשים בעלות יכולת פסיקה, הנהגה והובלה. הרב שלמה הכט מגיב לחוות הדעת של הOU

הרב שלמה הכט
י שבט תשע"ז, 06/02/2017 15:56

בשבוע האחרון יצאה חוות דעת מטעם ארגון הOU בנושא נשים בתפקידי הנהגה בקהילות. למסמך זה יצאה תגובה מטעם הIRF, וגם מספר מאמרי תגובה. איני חפץ להתערב בוויכוח הניטש בארה"ב, אך לאור חלחול הדי הדיון גם לארץ, אני מבקש לצרף לו מספר היבטים.

אני סבור שאין כל מניעה מהכרה בידע ההלכתי של נשים, גם בצורה פורמלית, ואני חושב שקהילות שיקבלו עליהן נשים לתפקידי הנהגה הלכתית ורוחנית ייצאו נשכרות מן הדבר.

ההלכה המסורה בידינו מדורות היא הלכה שאינה נותנת מעמד שווה לגברים ונשים. זוהי עובדה ברורה וידועה, וגם הפמיניסטיות והפמיניסטים הנלהבים ביותר, משקיבלו עליהם את עול שמירת ההלכה, מכירים בזה כנקודת מוצא.

מנגד, בעשרות השנים האחרונות, נשים תופסות מקום בולט יותר ויותר בעולם. בעולם ה"חול" – עולם המדע, העסקים, הפוליטיקה – נשים תופסות יותר ויותר עמדות, ועולות בסולם הדרגות, בכל העולם וגם בישראל. בעיכוב של כמה עשרות שנים, החלה גם השתתפות נשים בעולם הקודש. החל בלימודי הלכה ותורה בסיסיים, הנהוגים היום, כמדומה, בכל חלקי העולם הדתי, ומשם ללימודים מתקדמים בתלמוד, בהלכה ועוד.

ישנן גישות דתיות הרואות בשינוי מעמד הנשים שינוי מדאיג והדרדרות מהמצב הרצוי, וממילא ההתמודדות שלהם עם התופעה היא בדרך של התעלמות, מלחמה ובלימה. אני סבור שהשינוי הזה הוא שינוי מבורך, שיש בו מימד גאולתי של שחרור וריפוי מקללת חווה, ועינינו הרואות שהשינוי ב"והוא ימשול בך" בא במקביל לשחרור מ"בעצב תלדי בנים". לכן אני מקבל בברכה את ההתקדמות במעמדן של הנשים, הן בעולם החול והן בעולם הקודש.

עם זאת, יש צורך להתמודד בצורה שקולה עם האתגרים החינוכיים והערכיים שמציבה בפנינו התורה, שאותה אנחנו מקבלים על עצמינו באמונה ובשמחה. אחד מהשלבים החשובים בלימוד הזה הוא ההבחנה בין הבדלים הנובעים במישרין ממצוות התורה ומהנחיותיה, ובין הבדלים שנקבעו במשך הדורות מתוך מציאות מסוימת שיצרה הרגלים. משחלפו השנים, הרגלים אלה מעולם לא אותגרו, אך אין בהם סיבה מבנית מגדרית אמתית או מניעה משמעותית משינוי.

הדוגמאות להבדלים הקבועים ועומדים הם צירוף נשים למניין, נשים בחלק מן העדויות ובחלק מן הדינים ועוד. אני מבקש לבחון את נושא פסיקת ההלכה, ההסמכה לרבנות והנהגת הקהילה.

מודל ההסמכה לרבנות כפי שהוא מוכר לנו היום אינו מוקדם מאד. הוא נוצר פחות או יותר בימי הריב"ש בפרובאנס, כחלק של מאבק על סמכויות ועל הגדרת תחומי ההלכה ודרכי ההוראה. אין בהסמכה לרבנות שהונהגה אז שום דבר שנובע ממצוות התורה, מסמכויות הדיינים והסנהדרין, או מסמיכת החכמים שהייתה נהוגה בימי התלמוד.

גם סמיכת הרבנים שהונהגה במדינת ישראל היא, עוד יותר במפגיע, מבחן של קבצי ידע הלכתי ותו לא. אני סבור שהסיבה להחלטה זו היא דווקא ההתקבצות של העם מהמוני מקומות ומנהגים, והרצון מצד אחד לקבץ את העולם ההלכתי למתחם מוגדר, ומצד שני לתת מקום הנהגתי לכל השיטות ההלכתיות: מזרח אירופה – חסידים ומתנגדים, מרכז אירופה, קהילות ספרד, עדות המזרח, תימן ועוד.

לדעתי, אין כל מניעה מהענקת מה שאנו קוראים "סמיכה" לנשים שיוכיחו ידע מספק. משנפוץ לימוד התורה לנשים יותר ויותר, ועם הגידול במספר המוסדות ובמספר הלומדות, ממילא נוצרה דרישה ללימוד ברמה גבוהה. נשים שמצאו בלימוד התורה טעם, ושמצאו בעצמן כישרון ויכולת עשויות להגיע, וכבר הגיעו, לרמה מקבילה לסמיכת רבנים, ולמעלה מזה, וזו עובדה טבעית ומשמחת.

יש לזכור שישנם תחומי פסיקה וייעוץ שראוי מאד שבהן נשים יפסקו לנשים, וגם מקרים רבים שבהם לנשים בעלות יכולת יש גם הבנה טובה יותר של המציאות. כך שישנם יתרונות רבים בהכרה בפירמידת היכולת והידע של נשים בעולם התורה.

גם מתוך ניסיוני בארגון "בית הלל", אני רואה שיש נשים רבות שאפשר לנהל איתן דיון הלכתי מעמיק, פורה ונובע, ומתוך כך ללמוד הרבה, לשתף פעולה וליצור פסקי הלכה ומסמכי עמדה חשובים וברמה גבוהה.

הנושא של הנהגת קהילה סבוך מעט יותר. איני חושש לצד הצניעותי, מפני שאני סבור שנשות התורה המלאות באור התורה ובעוצמתה, מתהלכות ומתנהגות, כמו הרבנים הגברים, בצניעות, בהדר ובנועם. קהילה לא תמנה עליה רבנית שאינה מתאימה כמו שאינה ממנה עליה מרצונה רב שאינו מתאים. קהילה כזו גם לא תחשוש, ובצדק, להופעת הרבנית בפני הציבור בדרשות ובשיעורים, משתי סיבות. ראשית, אנשי הקהילות בימינו מורגלים בנוכחות נשית במוסדות החינוך, במקומות העבודה ובכל מקום, וגם המנהיגות העתידיות עברו מסלול הכשרה טוב שמכשיר אותן להופיע בפני קהל, אך לא בזכות יכולתן הגופנית אלא בזכות יכולתן הרוחנית והדרשנית.

החשש הוא כמובן להלכות המדברות על נתינת מעמד מנהיגותי לנשים. עם זאת, כבר בתלמוד הוסברו דרכי ההתמודדות וההיתר למתן תפקידי הנהגה לנשים. ראינו התמודדות הלכתית מוצלחת ושיתוף פעולה של רבנים חשובים עם ראשות עיר, שרות, חברות כנסת וגם ראש ממשלה אחת. יתירה מזו, המודל של קבלת רב קהילה, "מרא דאתרא", מצריך הסכמה רחבה מאד של כלל חברי הקהילה בכל מקרה. לכן, קהילה שתמנה לעצמה רבנית או רבנית מסייעת, ממילא עומדת בדרישות ההלכתיות למקרה כזה.

טענה שנשמעת לעיתים קרובות היא בדבר הצורך להיוועץ בגדולי הדור לפני הצעת שינוי במנהגים ובדרכי ההתנהלות הקהילתית. אני מבקש לחלוק על הטענה הזו. אני סבור שדרכם של שינויים היא במקרים רבים לצמוח מן השטח. איני סבור שבתמיכתי בשינוי כלשהו נוצר מהלך מכריע ובלתי הפיך. לעמדה שאני, כרב זוטר, משמיע, יש משקל בדיוק כמו המשקל ההלכתי שלי. איני סבור שהנושא הזה הוא סבוך ברמה ההלכתית. אני יודע היטב, ופעמים רבות מודיע לשואלי שיש שאלה שהיא סבוכה, ואיני יכול לענות עליה, או שאני הולך להיוועץ ברבנים שלי או ברב העיר. אבל כאשר התשובה נראית לי פשוטה, אני סבור שאיני צריך להימנע מלחוות את דעתי. כמו שבדיני נפשות מתחילים מן הקטן, גם בדיני ההתמודדות ההלכתית עם שינויי המציאות אין פסול בשמיעת דעתו של רב 'קטן'. השינויים ממילא לא יתפסו נפח משמעותי לפני קבלת הסכמתם של רבנים רבים, או לפני שהם יקרו בשטח בפועל. אם כן, עם הזמן נדע לאן פונים הדברים.

אין אדם שליט ברוח, לכלוא את הרוח. משניתנה לנשים ההזדמנות לעסוק בלימוד תורה מעמיק וברמה גבוהה, הכרח הוא שמתוכן תעלה קבוצה איכותית של נשים בעלות יכולת פסיקה, הנהגה והובלה. טוב יהיה אם ניתן לקהילותינו וליישובינו את ההזדמנות ליהנות מן השפע הטוב הזה.

הרב שלמה הכט,  חבר הנהלת ארגון רבני ורבניות בית הלל

לחצו על הלייק ותקבלו את כל הסיפורים לפייסבוק שלכם
תגובות
כתוב תגובה



תמונה
1. בסך הכל מאמר ראוי אבל ניסוח מסויים בעייתי:
2/6/2017 6:31:00 PM
"ההלכה המסורה בידינו מדורות היא הלכה שאינה נותנת מעמד שווה לגברים ונשים."
הניסוח של משפט זה מקבל כמובן מאליו שתי הנחות יסוד:
העולם המערבי מגדיר מה נחשב שוויון
ההלכה אינה עומדת בקריטריונים של העולם המערבי (ולכן ממילא אינה שוויונית)

זהו ניסוח שיש בו משום "הנחת המבוקש", ועל הניסוח הזה יחלקו רבים וטובים.

יותר מתאים היה "ההלכה המסורה לנו מכירה בהבדלים בין נשים לגברים", מכיוון שהתפיסה הרווחת היא שיש הבדל בין גברים לנשים ומכך תפקידים שונים.

למה הדבר דומה?
לפלוגות בצבא. יש סדרת פקודות לרגלים ויש סדרת פקודות לתותחנים. אין זה נובע מחוסר שוויון אלא מהבדלים ביניהם.
לעומת זאת, יש שיטענו שכוווולם חייבים להיות תותחנים (או כוווולים רגלים) ובלי זה אין שוויון.

(וכבר אגיב למתחכמים שיגידו: למה שכל אחד לא יבחר לעצמו? התשובה היא משל לא דומה לחלוטין לנמשל והמשל בא עלניין מסויים והוא החשוב, ואף על פי כן התשובה היא: החלוקה לפלוגות נעשית לאו דוקא על ידי רצון החיילים אלא לפי מי שמכיר את צורך הפלוגות וכשון החיילים, וד"ל)
תמונה
2. תשובה בגוף הטענה
שמהומחים יחליטו 2/6/2017 6:34:00 PM
"טענה שנשמעת לעיתים קרובות היא בדבר הצורך להיוועץ בגדולי הדור לפני הצעת שינוי במנהגים ובדרכי ההתנהלות הקהילתית. אני מבקש לחלוק על הטענה הזו. אני סבור שדרכם של שינויים היא במקרים רבים לצמוח מן השטח."

ולפעמים צריך גדול דור שיבהיר שיש עניינים הנתונים לגדולי דור גם אם זה נראה לפשוטים כעניין פשוט...
כמו אותו חולה שהרופא הצעיר שבשלבי התמחות מזהה את מצבו ורוצה לטפל בו ואז מגיע המתמחה הבכיר יותר ועוצר אותו ומבהיר שאמנם זה נראה חולה פשוט אבל הוא כמתמחה בכיר יודע שמצב כזה דורש דוקא התערבות של המומחה הגדול...
תמונה
3. לא רלבנטים. חוץ מלצעוק בתקשורת.
אברך 2/6/2017 6:39:00 PM
התורה יותר חזקה מכולכם ביחד.
תמונה
4. לא הכל הלכתי נטו
מומו 2/6/2017 8:56:00 PM
נכון שאין כאן בעייתיות הלכתית מובהקת, אבל מינוי נשים רבניות הוא צעד המשפיע על דמותה של היהדות בצורה משמעותית, ולכן חשוב מאוד לשמוע מה דעת גדולי הדור בנושא

כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד