א' בניסן הוא אחד מארבעה ראשי שנים, והוא ראש השנה למלכים ולרגלים. יום של פוטנציאל להתחלה חדשה יום שיש בו ממהותו של ראש השנה של תשרי. יום זה מטרתו לעורר לחשיבה חדשה ומשותפת , של הקבוצות רבות שפועלות מאז פרוץ המלחמה במרחב החברה הישראלית ולדיאלוג במצב החרום הבטחוני והחברתי – פנימי בו אנו מצויים.
ולכן, מחר, ראש חודש ניסן תשפ"ד– יקיים ארגון "הציונות הממלכתית" כנס בו ישתתפו 60 נציגים של הארגונים המובילים והמקדמים אחדות ואחריות משותפת לגורלה של החברה הישראלית ומדינת ישראל. לארגון "הציונות הממלכתית", חברו יחד אנשי שמאל וימין דתיים וחילוניים אנשי פריפריה ומרכז שלכולם משימה משותפת לכונן מסד חדש לשותפות בחברה הישראלית.
בכינוס זה אנו מנסים לעלות קומה ולעבור יחד מחזון למעשה משותף מתוך מטרה לראות מיליון איש עונדים תג אחדות ופועלים יחד בעשיה אקטיבית למען האחדות והלכידות של החברה הישראלית.
בחודשים האחרונים נעשים מאמצים רבים על ידי ארגונים רבים אלו ואחרים להמריא ולשנות את השיח, האוירה, להגביר את החוסן הפנימי ולחולל שינוי תודעתי של "הרחקת" הקצוות והגברת הכוחות של מרכז, אחדות הסכמות ופשרות. כולם מחפשים עדיין את המפתח לשינוי רחב ופריצת דרך.
לאחר הטלטלה שעברנו, אסור, פשוט אסור לנו לחזור למקומנו ועולמנו שלפני ה7.10. אנו חייבים לצאת מן המקום הצודק של עצמנו ולהיכנס לנעליו וליבו של ה"אחר". לפעול מתוך ענוה מה שיוביל מאליו הכרה וסליחה ואיתה היכולת להשתנות.
אנו רוצים לצאת בתביעה ערכית מוסרית לכלל החברה ל"הילחם" על ה"יחד" שלנו אם אנו חפצי חיים. אנו רוצים להביא את קולן ותביעתם של המשפחות השכולות, הנופלים והפצועים שמבקשות לקבוע הסכמות רחבות בחברה הישראלית של אחרי ה-7 באוקטובר.
פרויקט האחדות אליו מתכנסים הארגונים, מחייב אותנו להתייחס ל 7- לאוקטובר כגבול שממנו ואילך עלינו להיות מגוייסים למציאת כל המכנים המשותפים על מנת לבנות אחדות שלאמון ומחויבות עמוקה, כזו שתמנע סכסוכים ומלחמות פנימיות
אנו מצפים להוביל ביום הזה:
1. - הסכמה על אג'נדה משותפת: ללכד את מירב ארגוני ה"ביחד" לטובת חיזוק תנופת האחדות בהסכמה רחבה
2. - להניע פעולה ועשיה קונקרטית ביחד ולחוד לקידום האג'נדה המשותפת.
בכנס נקיים מספר שולחנות דיונים במטרה ללבן מה אנחנו רוצים להשיג ביחד? ומה עקרונות הפעולה שיקדמו את זה? איך נתארגן להשפיע ביחד לקידום אחדות ומהן היוזמות אותן אנו מעונינים לקדם?
אם לא נעשה שינוי ואפילו מהפך בשיח ובכללים שלו - למדינה הזאת לא תהיה תקומה, האחריות היא של כולנו כלל החברה הישראלית, השותפות של כולם נדרשת והכרחית לקיומה של המדינה.
אין ספק כי ישראל היא מדינה מצליחה ומשגשגת, בעלת הישגים יוצאי דופן שמעוררים השראה בעולם כולו אך היא נמצאת כרגע במשבר פוליטי וחברתי שמסכן את קיומנו. אפשר לומר שכל היוזמות החדשות מבקשות להתמודד עם משברים אלו באמצעות קידום תפיסת מרכז מעמיקה ומעודכנת. ההתגייסות וההתלכדות רבת העוצמה של החברה הישראלית על כל חלקיה, במלחמה מחייבת אותנו לא לחזור לימי הפילוג והקיטוב, ולאתחל את התודעה הלאומית שלנו, ביחד.
המשימה האזרחית היא הרבה יותר מורכבת וקשה מהמשימה הצבאית והיא מוטלת על כולנו, גם על ערוצי התקשורת מוטלת החובה 'לעלות כיתה' ולקחת אחריות על השיח ועל האחדות - להפסיק את המלחמה המובלת על ידי מי שמעוניינים בקרע. אנחנו רוצים להביא למדינה אלטרנטיבה - שתחזיר את כולנו למסלול ציוני להמשך צמיחה ועתיד טוב לחברה ולמדינת ישראל.
קבוצת "הציונות הממלכתית", מארגני הכנס, תחלק למשתתפים מסמך מעמיק שמביא הצעה ל"החזון המשותף של תנועת הציונות הממלכתית", מסמך של כללים והגיון ערכי ומוסרי שמוביל לבניית חלום ציוני בעל מכנה משותף רחב, כפתרון אפשרי לרובו המוחלט של העם. מסמך של ביחד – שבונה התחדשות ישראלית, ציונית בהסכמה על בסיס ערכי: דמוקרטיה ליברלית, יהודית-ציונית.
אם חפצי חיים אנחנו, יצירת ה"יחד" הוא הכרח קיומי. עלינו לתת אמון איש ברעהו ולקחת אחריות אישית ולאומית. מדינת ישראל מדינתו של העם היהודי, חייבת להתקיים לנצח. תחת מציאות קשה ומורכבת במיוחד, ניפגש ב"ה מחר ר"ח ניסן ליום רלוונטי מתמיד שיעסוק בבנייתה מחדש של מדינת ישראל.
יש לנו חובה לתקן – חובה לבנות את ישראל מחדש.
חובה עלינו לסחוף את הכוח הפוליטי מהקצוות שקרעו אותנו חזרה אל המרכז. חובה לנסח אתוס ישראלי שכולל את כולם אך מחייב את כולם - בדרך לחיזוק הלכידות החברתית שלנו.
אסיים במילותיו של עגנון הפותחות את סיפורו "עגונות": "מובא בכתבים חוט של חן וחסד נמשך והולך במעשיהם של ישראל והקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו יושב ואורג הימנו יריעות יריעות טלית שכולה חן וחסד לכנסת ישראל שתתעטף בה".
יהי רצון!
ד"ר יפה גיסר היא ראש תוכנית "ערבים זה לזה" , מלמדת בתוכנית "שדות" לאנשי חינוך ומנהלים ושותפה בקבוצת "הציונות הממלכתית".