סגור
חדשות כיפה

כך הפכה הציונות הדתית למעוז הימין

כינסנו לשיחה משותפת על שמאל מדיני, כלכלי-חברתי ודת ומדינה את מיטב המוחות כדי להבין האם כל הדתיים בימין?

יאיא פינק, הרב מיכאל מלכיאור, תהלה פרידמן, יאיר שלג

יאיא פינק, הרב מיכאל מלכיאור, תהלה פרידמן, יאיר שלגצילום: כיפה

החיבור בין השמאל בישראל לציונות הדתית הולך ודועך בשנים האחרונות, עד כי נדמה כי הוא כלל לא קיים. זימנו לשיחה משותפת את תהלה פרידמן, כחול לבן, יאיא פינק, העבודה, הרב מיכאל מלכיאור, מימד, ויאיר שלג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, לבחון מדוע בחברה הדתית מתקשים לאמץ עמדות שמאל בנושאים מדיניים, כלכלים, ואף חברתיים ולמה כל-כך מפחיד להיקרא "שמאלני"? 

לכנס את השולחן העגול היתה משימה קשה מאוד. רבים אליהם פנינו פחדו לתייג את עצמם כאנשי שמאל גם אם ביום-יום הם מציגים משנה שמאל מובהקת, אחרים ביקשו להתנות את השתתפותם בכך שהכתבה תעסוק גם במרכז הפוליטי ולא רק בשמאל. דבר זה משקף בצורה הטובה ביותר את מצבנו של השמאל הדתי בישראל.

 האם אתם מפחדים להיות מוגדרים כשמאלנים?  

"מהרגע שאמרתם שמאל-זו היתה הבעיה", אומר יאיר שלג, המסרב להגדיר את עצמו כאיש שמאל, אלא כאיש מרכז. "לאנשים יותר קל להיות מתויגים כ'לא ימין' מאשר כשמאל. יש דימוי לא טוב לשמאל בגלל התוכנית המדינית של השמאל, כמו תהליך אוסלו וההתנתקות שכשלו. זה כמובן לא אומר שרוב העם לא מוכן לפשרות טריטוריאליות, אבל באופן כללי התוכניות המדיניות של השמאל וחוסר הנכונות להבין את הכישלון שלהם הובילו להסתייגות ממנה".

אפילו הדמות המזוהה ביותר עם השמאל הדתי, הרב מלכיאור, לא ממהר לתייג את עצמו כאיש שמאל: "אני אף פעם לא הגדרתי את עצמי ימין שמאל או מרכז, אבל בגלל שלאחרונה התחילו להגדיר את השמאלים כבוגדניים- אני מוכן להגדיר את עצמי כשמאל.  בלי שלום ובלי גבולות אין לנו חיים פה ואין לנו כלום, אבל זה צריך לבוא ממקום ערכי ולא ממקום של אינטרסים. במובן הכלכלי אני מאמין בכלכלה ממקום דתי. אני סוציאל-דמוקרטי ולכן אני חושב שצריך לעלות מסים כדי שיהיה לנו רווחה וחינוך יותר איכותיים, והעשירים צריכים לשלם יותר מסים ממה שהם משלמים היום בחברה הישראלית". מלכיאור מוסיף: "אם זה מוגדר כשמאל- אין לי בעיה להיות מוגדר כשמאלני". 

תהלה פרדמן גם לא מגדירה את עצמה שמאל: "כשאנשים שומעים שמאל הם לא שומעים דיון אחר מלבד הנושא המדיני. יש ספקטרום של דעות על הנושא המדיני-בטחוני שאני למשל לא שם. הנושא הזה לא מדבר עלי כמו הנושאים של דת ומדינה וכלכלה. המסגור של הדיון כשמאל לא מדבר עלי".

 

צילום: כיפה

 

מי שהציל את המצב היה יאיא פינק, צעיר המשתתפים בדיון שלא התבייש בזהותו השמאלנית והגדיר עצמו כשמאל ציוני. פינק הסביר את הבחירה שלו לתייג עצמו "בלי שאתה מצליח להגדיר את עצמך אז יהיה קשה לאנשים להתחבר אליך. כשאתה מנסה לברוח מהזהות שלך אז אנשים בטוח לא יצטרפו לדרך שלך. זה בא אחרי הסתה חמורה של יותר מעשור של הימין נגד השמאל. אני לוקח אחריות גם עלינו. אני לא מאשים את המסיתים, כי הסתה תמיד יש, וזו דרך לצבור קולות בעיקר אצל הימין. אחד הגורמים שהמילה שמאל מוקצת היא כי אנחנו לא גאים במי שאנחנו. שמאל ציוני זה מדינת מופת בלי פערים כלכליים-חברתיים מהגדולים שיש בעולם, שמאל ציוני זו מדינה יהודית ודמוקרטית ולהבין שהדברים האלו באים ביחד. להבין כי מצד אחד לא רוצים מדינה עם כפייה דתית, אך מצד שני לא רוצה לאבד את הזהות היהודית שלה. שמאל ציוני זה להבין שיש עם שנמצא לידנו, שנרצה או לא נרצה, הם לא הולכים לשום מקום ואנחנו לא הולכים לשום מקום. יש שמאל ויש ציוני- חשוב לי שמדינת ישראל תמשיך להיות ציונית, יהודית ודמוקרטית ולכן אני חושב שאין פתרון אחר מלבד פתרון שתי המדינות- זה שמאל ציוני. אני חי לגמרי בשלום עם ההגדרה הזו, וחושב שאחד האתגרים שלנו זה להפוך את הוויכוח הפוליטי לוויכוח אידאולוגי. אני פחות מאמין בדברים של מרכז שלא ברור מה הם, וגם לא בדברים קיצוניים. יש לי ויכוחים מרים נגד הדברים שמאחדים את השמאל רק נגד דבר אחד. מתבקש שיהיה שמאל ציוני במדינת ישראל ויש לנו אחריות להחזיר את המטוטלת לצד שלנו, וזה מתחיל בלהגדיר את זה".

פרידמן מסתייגת מהדברים של פינק: "אני לא מסכימה איתך. למה ימין מוגדר יותר טוב היום? הימין הלאומי באופן עקבי בשנים האחרונות עוין לחצי מהלאום, המחצית שלא חיה פה- יהדות התפוצות, שעושים כל מאמץ כדי להרחיק אותם- מה לאומי בזה? מחנה לאומי אמור להיות בעל סולידריות חברתית- סולידריות הולכת עם כלכלה סולידרית אבל הם לא שם. פמיניזם זה מושג ששייך לעולם הליברלי, אבל הפמיניסטיות הדתיות הן בכלל ימניות. החלוקה לשני גושים כאילו אנחנו דמוקרטים ורפובליקנים היא חלוקה לא נכונה בעיני. ההגדרות שלנו הרבה יותר מורכבות ורובנו שייכים ליותר מקהילה אחת. הרי אם היה כל אדם אחר, שהוא לא נתניהו, היתה קמה עכשיו ממשלת אחדות שמאגדת אחוזים גדולים בעם."

הרב מלכיאור: "אני דווקא מסכים עם האמירה של ליברמן לפני כמה ימים שממשלת אחדות היא ממשלת שיתוק, אף על פי שאולי זו האופציה הטובה יותר כרגע. הנושא של ימין ושמאל הפך לכלי התנגחות האחד בשני".

פינק מחזיר את השיח לשאלת ההגדרה העמדה הפוליטית: "אף אחד לא מתבייש להגיד שהוא ימני, רק אנחנו- השמאלנים מסתייגים מלהגדיר את עצמנו כך". 

שלג מנסה לפייס את יושבי השולחן: "יש תוויות לכולם- יש תווית של שמאל תבוסתני ובוגדני, ויש תווית של ימין פשיסטי. זה נכון שהאלימות, בשנים האחרונות, היתה רק מצד ימין כלפי שמאל ולכן יכול להיות שאנשים לא רק מתביישים, אלא אפילו פוחדים להגיד שהם שמאל כי האלימות מופנת כלפי המחנה הזה.

פרידמן: "40 שנה יש פה ממשלות ימין- אנשים פשוט הולכים לאיפה שהכוח".

צילום: כיפה

 

"אף אחד לא שם את הפתק שלו בקלפי על פי ימין ושמאל כלכלי"

השמאל הכלכלי-חברתי מאמין בסולידריות חברתית בעזרת חלוקת משאבים שונה ותקצוב שונה לשכבות המוחלשות. מקום המדינה ועד המהפך ב-1977 המפד"ל התהדרה בחבירה לממשלת מפא"י, והאמינה בכלכלה חברתית וערבות הדדית. השינוי במפלגה הסרוגה הגיע גם בתחום זה, כאשר בהדרגה הפך השיח הציבורי גם לימין כלכלי. 

ממתי הציבור הדתי נטש את הערבות הדתית והתחיל להאמין בקפיטליזם כדרך חיים?

פרידמן, שמפלגתה מאמינה גם היא בקפיטליזם מווסת, ניסתה להסביר: "אנחנו לא בתחילת המאה ה-20 שהעסק מחולק לסוציאליזם וקפיטאליזם, העסק הרבה יותר מורכב. עמדה לקום עכשיו ממשלת ימין, אבל היא היתה מעלה מסים בגלל הגירעון הגדול שנוצר בעקבות שר האוצר שלנו. הפוליטיקה שלנו היא לא כל כך אידיאולוגית לצערי, אלא פרגמטית יותר. צריך לדבר בנושא הזה בעומק של סוגיות כמו חינוך או תקצוב דיפרנציאלי לפריפריה".

הרב מלכיאור מזדעק: "אבל זה עולה כסף!"

פינק מצטרף לעמדת מלכיאור: "זו כן שאלה של אידאולוגיה- האם מעלים את המיסוי לחברת כימיקלים לישראל ומכניסים עוד 800 מיליון ש"ח לקופת המדינה- זו שאלה אידאולוגית. בישראל מתחלקים לפי ימין ושמאל מדיני. אף אחד לא שם את הפתק שלו בקלפי על פי ימין ושמאל כלכלי".

שלג: "נתניהו צדק ששאלות של ימין ושמאל מדיני זה לא שאלות של איכות חיים, אלא החיים עצמם. אני חושב שמחלחלת יותר ויותר ההבנה שלגבי הסכסוך הישראלי פלסטיני לאף אחד אין תשובות מוצלחות בטווח הנראה לעין ואלו לא הסוגיות שיגיעו להכרעה בקדנציה הקרובה. בגלל זה נראה שהסוגיות האזרחיות עומדות בראש סדר היום הציבורי בבחירות הקרובות. זה דבר מבורך שאנחנו מתעסקים בסוגיות הפנימיות שלנו כשכל הזמן הסיתו אותנו מלתקן את המצב בחברה שלנו כי הנושא המדיני-ביטחוני בוער יותר ועל זה חייבים להכריע".

"לא תהיה פה לעולם הפרדה של הדת מהמדינה"

הסוגיה הבוערת ביותר במערכת הבחירות היא נושא של הפרדת הדת מהמדינה, אך לדעת ארבעת הפנאליסטים השיח בנושא הולך ומחמיר כאשר אין דיון עומק המתבונן על המציאות בצורה מפוקחת. 

במדינה שאין בה הפרדה בין דת ומדינה האם יש לנו שאיפות שהיא תקרא גם ליברלית ? האם צריך להפריד את הדת מהמדינה כדי שהיא תהיה באמת ליברלית?

פינק חושב שנכון להפריד את הדת מהפוליטיקה: "אני בא מתוך לסוגיה הזו מהמקום היהודי, וחושב שהקטנת החיבור בין דת ופוליטיקה יעשה טוב גם לדת וגם למדינה. אני לא רוצה שתהיה פה הפרדה כמו באמריקה שיש חומת אש בין נושאי דת למדינה. אני רוצה מדינה יהודית, אבל אני חושב שכפייה דתית מרחיקה אנשים מהיהדות. הייתי שמח אם כולם היו מכירים ולומדים את היהדות, והיו בתי מדרש בכל מקום שהמדינה היתה גם מתקצבת את זה. אבל הייתי רוצה שהמדינה תאפשר לאנשים להתחתן ולהתגרש איך שהם רוצים, להיקבר איך שהם רוצים, לאכול במקום כשר על פי תפיסתם. לטעמי זו מדינה יותר יהודית ויותר אנשים ייקחו בה חלק. לא שמעתי עדיין על אדם שחזר בתשובה בגלל כפייה דתית".

הייתי רוצה שהמדינה תאפשר לאנשים להתחתן ולהתגרש איך שהם רוצים, להיקבר איך שהם רוצים, לאכול במקום כשר על פי תפיסתם

פרידמן לא מסכימה עם פינק: "המונח של פתיחה לתחרות היא מונח יותר נכון מהפרדת דת ומדינה, בגלל שהמודל של הפרדת דת ומדינה לא נכון למדינת ישראל מהרבה סיבות בעיקרן חוק השבות. ביהדות הלאומיות והדת קשורות האחת בשנייה. כלומר מדינת ישראל יכולה וצריכה לממן שירותי דת, אבל היא לא צריכה לספק אותם. היום מדינת ישראל ממנת שירותי דת כמו שהיא מממנת תרבות, והיא גם מספקת אותם דרך הרבנות הראשית והמועצות המקומיות. זה אומר שהיא מספקת אותם האופן צר שנתון בידי האנשים הקיצוניים ביותר של ההלכה היהודית- זה מוביל את הסיטואציה למשבר. השאלה של נישואין וגירושין מחייבת מתן תשובות לצורך שאי אפשר להזניח אותו יותר. מדינת ישראל לא נותנת לחצי מיליון מאזרחיה, עולי חבר העמים ופסולי חיתון, דרך להינשא- זה אפילו לא שאלה של אידיאולוגיה".

פרידמן ממשיכה: "דוגמא נוספת היא שבת- הגישה הדתית הקלאסית מול נושא השבת היא- 'אף שעל'- לא עושים שום פשרה. בהדרגה בעשור האחרון 11% מהיהודים מדינת ישראל עובדים בשבת ועוד 90 אלף אזרחים שעובדים שבעה ימים בשבוע בלי אף יום מנוחה חליפי. יש אנשים שמפאת כורח כלכלי חייבים לעבוד שבעה ימים או שלא נאכף החיוב ביום מנוחה חלופי- זו זוועה יהודית. למה המפלגות הדתיות לא קמות על הרגליים? כי הן רואות רק אופציה אחת שהיא לכפות את עמדתם". 

צילום: כיפה

 

שלג: "הפרדת דת ומדינה במציאות הישראלית היא באמת לא אפשרית. מה שצריך לעשות זה הפרדת הדת מרשות הפרט, אבל לא מרשות הכלל. הדת והמרחב הציבורי ראוי שיהיו מחוברים, כמובן באופן מידתי. לדעתי ראוי שיהיה למחוקק יכולת לסגור מקומות מסחר בשבת על ידי חוק, ובהקשר הזה-על ידי כפייה. זו צריכה להיות עסקת חבילה כוללת בנוסח אמנת גביזון-מדן שתאסור על פתיחת מקומות מחסר, אבל כן יפתחו מקומות תרבות. צריך להעניק תחבורה ציבורית מצומצמת שתתן מענה. מעבר לזה היינו יכולים להגיע למצב שלא היינו יכולים לסגור שום דבר בשבת, ואני לא רוצה שנגיע למצב הזה. אני כן רוצה שיהיה הבדל בין שבת ליום חול במרחב הציבורי. המקום שלדת אסור להתערב זה המרחב הפרטי, וזה כולל את הנושא של נישואין וגירושים. מעבר לזה צריך לאפשר לכל אחד להתחתן איך שהוא רוצה, לא רק כי אין לו אפשרות אחרת, אלא כי הוא פשוט כי הוא לא רוצה להתחתן כדת משה וישראל".

הרב מלכיאור: "אני מרגיש שאנחנו מתווכחים על משהו שלפני 25 שנה, ובינתיים הדברים מתקדמים ואנחנו לא נמצאים במצב טוב יותר, אלא במצב גרוע יותר ממה שהיינו.

"עוד בשנות ה-90 הצענו אמנה עם רבני מימד, יוסי בילין ודן מרידור, ברוח אמנת גביזון-מדן. ואז עוד היה אפשר לעשות משהו כי היו מעט מאוד מקומות שפתוחים בשבת. היום זה כמעט בלתי אפשרי לסגור את כל המקומות הפתוחים בשבת זה בלוף. המדינה תסגור את שדות התעופה, נמלים  ועולם התקשורת?"

הדיון מסביב לשולחן מתחיל להתלהט כאשר הרב מלכיאור מפנה שאלה לשלג: "את כל זה תסגור בכפייה ועל פי חוק?.

שלג: "רק מה שקשור למרחב הציבורי".

מלכיאור מגיב בתקיפות: "זה במרחב הציבורי"!.

שלג: "אני לא רוצה למנוע ממני את האפשרות".

מלכיאור: "אתה חושב שזה אפשרי היום? אני הייתי בעד זה. ניסיתי כבר בתחילת הדרך הפוליטית שלי -הקמתי שדולה מימין ומשמאל בלי כפייה דתית, אלא כאקט חברתי. רציתי שחילונים יעמדו בראש השדולה הזו, ובאמת כך היה. כל הרבניים יצאו נגד האמנה הזו, אבל היום זה כבר לא אפשרי".

שלג: "אני מסכים שזו בכייה לדורות".

הרב מלכיאור: "איחרנו את הרכבת הזו! היום הבעיה היא כפייה אנטי-דתית דתיים לא יכולים להתקבל לעבודה כי הם לא יכולים לעבוד בשבת. אף אחד לא נלחם על זה! ליצמן וסמוטריץ' נלחמים עבור דברים שהם סמלים, כמו גשר יהודית, אבל שיש אנשים שעובדים בדברים שהם לכל הדעות לא פיקוח נפש, על זה הם לא מדברים. עושים חוכא והיטלולא מהשבת, ואף אחד לא פוצה פה. החקיקה הדתית לא מקרבת אף אחד לריבונו של עולם. מי שנפגע מכל התהליך הזה זה בעיקר הציבור הדתי והמסורתי, ואין דיון מעמיק בנושא".

היום הבעיה היא כפייה אנטי-דתית דתיים לא יכולים להתקבל לעבודה כי הם לא יכולים לעבוד בשבת

הדיון מתפתח לסוגיית השוויון בנטל, וההתעקשות של ליברמן במשא ומתן הקואליציוני על גיוס חרדים לצה"ל. חברי הפנאל שמחים שנושאים אזרחיים עולים על סדר היום הציבורי, אולם הרב מלכיאור טוען כי הדיון הציבורי בהקשר הזה נעשה שקרי ורדוד. 

הרב מלכיאור: "אם אנחנו עכשיו, באתר כיפה, מקיימים דיון רציני בנושא עם אנשים רציניים ניתן להכיר בזה שלא יהיה שוויון בנטל". 

שלג: "לא בטוח. אם תקום ממשלה בלי חרדים, והסנקציות הן לא פליליות, אלא כלכליות, אז אני רוצה לראות את כל החרדים אומרים: 'נהרג כלכלית ולא נתגייס'. לא יהיה שוויון מלא, אבל לפחות נתקרב לשם".

הרב מלכיאור: "צריך להפסיק לשקר לציבור. לא יהיה כאן שוויון בנטל כי המספרים של הלא מתגייסים בקרב החרדים רק הולכים וגדלים. אחרי שאמרנו את זה צריך לתת תגמולים כספיים לאלו שכן משרתים ולעודד את הגיוס".

שלג מנסה לאתגר את הרב מלכיאור: "אתה חושב שחצי מיליון מתיישבים ביו"ש סותמים את הגולל על חזון פשרה טריטורילית או פתרון שתי המדינות?"

הרב מלכיאור: "לא.."

שלג: "אז למה בנושאים חברתיים אתה כן חושב שנסתם הגולל?"

פינק מתערב: "80 אחוז מהחצי מיליון האלו לא יזוזו. השאר יכנסו לתוך גושי ההתיישבות".

הרב מלכיאור: "לא גרים חצי מיליון מתיישבים ביו"ש. הרוב הגדול גרים בתוך בתוך 4% מכל שטח של יו"ש- אתה מכיר את המספרים היטב. שאר ה-80 אלף, שגרים מחוץ לגושים שיהיו חלק ממדינת ישראל, יכולים להישאר בתוך קווי המדינה הפלסטינית".

פרידמן מחזירה את הדיון לחוק הגיוס: "גם אם החרדים לא התגייסו, עצם העיסוק בשאלה של לימודים ותעסוקה בציבור החרדי חשובים מאוד במערכת בחירות. המפלגות החרדיות חוסמות את זה". 

צילום: כיפה

 

מהדיון כאן נשמע שבעצם צריך להוציא את הדתיים מחוץ לקואליציה כדי שתהיה פה מהפכה בנושאי דת ומדינה?

"הדתיים צריכים לוותר על הווטו והכוח בנושאי דת ומדינה, לא לצאת החוצה", גורס שלג

פרידמן: "מי אלו ה'דתיים'? אני חושבת שנפתלי בנט היה מסכים עם רוב מה שאמרנו כאן".

פינק מנסה לפלח את הציונות הדתית: "יש 15 מנדטים בציונות הדתית. רק 5 מנדטים הצביעו לאיחוד מפלגות הימין. הציונות הדתית שהצביעה לסמוטריץ' והרב רפי, להוציא את עוצמה יהודית שהם לא באמת ציונות דתית, זה אולי שלושה וחצי מנדטים- זו הציונות הדתית? זו אולי חלק קטן ממנה. בעשירייה הראשונה של מפלגת העבודה יש יותר שומרי שבת מאשר בליכוד ובכחול לבן. יש אותי ואת רויטל סוויד ששומרים שבת ומגדים את עצמנו כדתיים".

פרידמן: "כדי שהדברים האלו יקרו הפוליטיקה החרדית צריכה להשתנות, אבל לא צריך פוליטיקה בלי דתיים. יש דתיים בכל המפלגות. הבית היהודי, שהפך לחרד"לי, זה בעצם סיפור אחר. הם באמת חוסמים את נושאי דת ומדינה".

פינק: "אין הרבה הבדל את גפני לסמוטריץ' מבחינה דתית".

פרידמן: "הברית בין החרדים לבית היהודי היתה על השולחן. הם הלכו עם החרדים בכל נושאי דת ומדינה. זו הציונות הדתית?"

מלכיאור: "יש הזנחה של נושאי דת ומדינה אצל המפלגות הגדולות, הם נותנים את זה למפלגות החרדיות וזה טעות. חשוב שיהיה שיח גם עם החרד"לים וגם עם החרדים. הבעיה היתה ששמו את ארץ ישראל מעל כל ערך אחר. היו מוכנים למכור גם את הנושאים החברתיים וגם את הנושאים של דת ומדינה בסוף שסדר העדיפויות. גם בנט חסם, בשיתוף עם החרדים, אפשריות של חינוך חרדים ושיתוף בגלל הסכמים. הם נתנו לו את ארץ ישראל וויתרו על עם ישראל. זה השיבוש שקרה לנו בציונות הדתית וצריך להיות על זה שיח כל הזמן עם כל הצדדים של הציונות הדתית".

הרב פרץ וסמוטריץ

הרב פרץ וסמוטריץ'צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"בשם ארץ ישראל מותר לעשות כל דבר"

הדיון המדיני על הבעיה הפלסטינית נזנח ברובו, כאשר בהדרגה חזון שתי המדינות הולך ודועך מחד, וההתיישבות ביהודה ושומרון מתפתחת ומתעצמת מאידך. 

רוב הציבור בציונות הדתית נמצא בעמדות ימין בנושאים מדיניים. האם זו נורמה חברתית או משהו בחינוך הדתי?

פרידמן מסבירה שהבעיה שהשפה של השמאל היא לא שפה יהודית: "יש הרבה סיבות, אבל זה גם קשור לתחושת ניכור שיש מהמפלגות מהצד השמאלי.  אמרתי לבוז'י הרצוג, כשיהיה יו"ר העבודה, 'אתה יודע לדבר יהודית אבל כשהיית היו"ר לא דיברת יהודית בכלל, וזו לא שפה שלא שגורה על לשונך'. ככשלי יחימוביץ' מדברת על 'סוציאל-דמוקרטיה בנוסח סקנדינביה' אני חושבת על אדם כמו אבא שלי- המילים האלו לא אומרות לו כלום. היית אומרת 'פרוס לרעב לחמך' זה היה יותר מתקבל באוזן. אפשר לדבר את אותם ערכים בשפה יהודית, ולא כטריק אלא מכיוון שמשם הם באים".

פינק טוען שהשינוי התרחש דווקא בציונות הדתית: "שרי הבית היהודי בגלגולהם הקודמים היו האנשים הכי שמאלנים בממשלה. היתה פעם ברית היסטורית בין מפלגת העבודה למפד"ל. משהו השתנה בציונות הדתית מאז מלחמת ששת הימים, שבשם ארץ ישראל מותר לעשות כל דבר. אני חושב שזה קשור לחינוך, אבל זה אתגר שלנו להוכיח שהיהדות לא שייכת לימין,לזרם מסוים או לאדם מסוים, ולחדש את הברית ההיסטורית. צריך לייצר מתינות ואהבת האדם, ולהבין שקדושת החיים גוברת על קדושת האדמה".

הרב מלכיאור גורס ששני הצדדים הקצינו: "המגמה, שהתחילה בישיבת מרכז הרב עוד לפני ששת הימים, שאנחנו ממש בעידן הגאולה או לפחות בתחילתו, תפס מאוד חזק עם השלוחות של מרכז הרב וישיבות בנ"ע. החינוך הממלכתי דתי הפך להיות יותר ויותר תנועה שאמרה ש'יש רק דרך אחת ואנחנו נמצאים כבר על הרכבת לקראת התחנה האחרונה של בואו של המשיח'. גם מי שעזב והתאכזב מהתפיסה הזו אחרי אוסלו וההתנתקות, אפילו מי שעזב את שמירת המצוות, נשאר בתפיסה הימנית הבסיסית. זה קיבל התחזקות ע"י חלק גדול בשמאל שחיבר בין תהליך השלום לתהליך החילון. החיבור הזה אמר 'גם אם אני יכול לבלוע על וויתור של חלקים מהארץ אני לא יכול לוותר על המהות, הזהות והקיום שלי. ברגע שהשמאל לחם בעד החילון ונגד הדתה בצורה קיצונית זה הופך להיות מאבק קיומי, וזה דוחק את כל מי המסורתיים לבחור בין הזהות היהודית והקיומית לבין השלום, בפרט שלא נראה שהשלום כל כך הצליח. המגמה שנעשה משני הכיוונים בבת אחת גרמה לכישלון התפיסה השמאלית בציונות הדתית".

החינוך הממלכתי דתי הפך לתנועה שאמרה ש'אנחנו נמצאים כבר על הרכבת לקראת התחנה האחרונה של בואו של המשיח'

שלג מסכם את הדיון: "יש לזה כמה הסברים. יש כעס על תנועת העבודה ההיסטורית,שמזוהה עם התנועה של השמאל למרות שהתחילה בתנועת מרכז, שהם התנשאו ודחקו את כל האחרים. יש חיבור של כל נפגעי מפא"י שזה החרדים, הספרדים ולצורך זה גם הדתיים הם נפגעי מפא"י. גם הרב שך, שהיה עם עמדות יוניות, ברגע שהיה התרגיל המסריח אמר 'לא נלך בשום אופן עם השמאל כי הם אוכלי שפנים'. רובד נוסף זה הטראומה ההיסטורית של הציונות הדתית זו השוליות שלה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. הציונות הדתית מאוד לא רוצה שיזהו אותה עם העולם החרדי, חוץ מהחרד"לים. העולם החרדי נחשב לפסיבי וגלותי והציונות הדתית רוצה להראות אקטיבית ברוח הציונות החילונית, אבל כמו שקורה לחוזרים בתשובה, שהופכים להיות הרבה יותר קיצונים, כך הציונות הדתית לקחה את הרוח האקטיביסטית למקום חזק ומושרש אפילו יותר מהעולם החילוני שאיבד חלק מהאקטיביזם".

השמאל הדתי לוקה בתסמונת דומה לשמאל הכללי בארץ, המתקשה להגדיר את עצמו בגאווה כבעל עמדות ליברליות בנושאי דת ומדינה, בעל עמדות סוציאל-דמוקרטיות בנושאים הכלכליים, ומאמין בחזון השלום ושתי המדינות בראש מורם. 

המיתוג של השמאל בישראל, מאז הסכמי אוסלו, כשמאל מדיני - צבע גם את השמאל החברתי, ליברלי בצבעי המלחמה. יתכן והרשתות החברתיות, המעצימות את בעיות הפרט האזרחיות, הן אלו אשר יצליחו למתג מחדש את תנועת השמאל בישראל כשמאל שמרכזו בסוגיות חברתיות כלכליות ולשחרר אותו מהתמשכות שיחות השלום. רק אז יוכלו בציבור הדתי להצביע על המכנה המשותף עם תנועת השמאל בישראל, ואולי אז לדבר גם על שלום.

עקבו אחרינו בטוויטר
29.06.2019

1. שום דבר חדש....כתבה מיותרת (אסף )

דווח על תגובה לא ראויה
29.06.2019

2. כולם ירושלמים (פפה)

כל המשתתפים הם ירושלמים. זה לא במקרה.

דווח על תגובה לא ראויה
29.06.2019

3. כולם ירושלמים (פפה)

כל המשתתפים הם ירושלמים. זה לא במקרה.

דווח על תגובה לא ראויה
29.06.2019

4. מה שקרה הוא שהשמאל התרחק מהיהדות (א)

לכן נוצר נתק בינו לבין כל המפלגות הדתיות

דווח על תגובה לא ראויה
29.06.2019

5. ממש הרכב שמאלני שזכותינו בארץ האבות.. אינו מדבר אליהם (מארק)

תהלה פרידמן, כחול לבן, יאיא פינק, העבודה, הרב מיכאל מלכיאור, מימד, ויאיר שלג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה חבורה שארץ ישראל הייתה מקיאה אותם

דווח על תגובה לא ראויה
29.06.2019

6. אחת הכתבות המעניינות בתקופה האחרונה (ירמיהו)

שיח מעניין מאוד שכדי יהיה פתח לשיח רחב לגביי כל אחת ואחת מהסוגיות, גיוס, שבת, ואולי בחינה של המשולש- עם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל חזון מול מציאות

דווח על תגובה לא ראויה
29.06.2019

7. מתביישים ובצדק (רונית)

השמאל מציג עמדות שאינן עומדות במבחן המציאות ומאז אוסלו עברנו הרבה מבחנים וגילינו שהמנטרה שתי מדינות לא מציאותית וגובלת באווילות
אז מה הפלא שאף אחד לא רוצה להיקרא שמאלן

דווח על תגובה לא ראויה
29.06.2019

8. סתם חפיפניקים שרוצים לפגוע בארץ ישראל ויהדות (אליהו)

חבל שנותנים להם במה בכלל.

דווח על תגובה לא ראויה
30.06.2019

9. אלה דתיים אלה? עוכרי ישראל !!!!!!!!!!!!!!!!!!! (יהודי אמיתי)

ערב רב, רשעים, מרגלים כמו בימי המרגלים. שונאי הארץ ומוציאי דיבתה !!!!

כן יאבדו אויבך השם...

דווח על תגובה לא ראויה
30.06.2019

10. רק התפרסמה הכתבה, וכבר יא יא פינק לא בעבודה (המדדן)

כנראה יש סידור עבודה יותר בטוח אצל ברק, הסוציאליסט המובהק שגר במגדלים, עושה מליונים מקאנביס, מיעוץ וכו'
יא יא, אתה סוציאליסט או מחפש סידור עבודה?
ואולי כך השמאל, הדתי והלא דתי כל כך אידיאולוגי....

דווח על תגובה לא ראויה
30.06.2019

11. תגובה ל-5 (משה)

להזכירך--כשישראל עברו הירדן--לקח להם 500 שנה לכבוש הארץ--הם לא היו פטריוטים של הזכות? הם נצטוו לכבוש--אנחנו --לא בטוח הלכתית יש הרבה חילוקי דעות.הלכתיים--ובגדול המשיחיים ממרכז הם שסרסו את כוחה של הציונות הדתית.

דווח על תגובה לא ראויה
30.06.2019

12. תגובה ל-9 מי נקבע שאתה יהודי אמיתי? (משה)

מי אתה בכלל שתקבע מי דתי ומי לא? קיבלת חינוך חרדי? הם יודעים מה נשמע בשמים-- יתכן שאתה בכלל "מבני קורח" שהקב'ה שתל בכל דור כדי לעשות "שמח"? לך אל החרדים שם מקומך ומשם תמשיך את הטפות "ממוסער" שלך!!!

דווח על תגובה לא ראויה
07.07.2019

13. לפחות מתביישים להיות טיפשים (נתנאל כ.)

כן- השמאל זה רע - לא משנה כמה יפה ייעטפו אותו

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ראשי העבודה צילום: פלאש 90

סקר מנדטים: ימינה נחלשת, העבודה מתרסקת

קרא עוד