לוח שנה עברי-לועזי

יוני 2024

אייר תשפד- סיון תשפד
יוני 2024 אייר תשפד- סיון תשפד
א ב ג ד ה ו ש
 
1כד אייר39  לעומר
יציאת שבת: 20:27
בחוקותי
2כה אייר40  לעומר
3כו אייר41  לעומר
4כז אייר42  לעומר
5כח אייר43  לעומר
יום ירושלים
6כט אייר44  לעומר
7א סיון45  לעומר
ראש חודש
כניסת שבת: 19:24
8ב סיון46  לעומר
יציאת שבת: 20:31
במדבר
9ג סיון47  לעומר
10ד סיון48  לעומר
11ה סיון49  לעומר
12ו סיון
שבועות
(יזכור)
13ז סיון
14ח סיון
כניסת שבת: 19:27
15ט סיון
יציאת שבת: 20:34
נשא
16י סיון
17יא סיון
18יב סיון
19יג סיון
20יד סיון
21טו סיון
כניסת שבת: 19:29
22טז סיון
יציאת שבת: 20:35
בהעלותך
23יז סיון
24יח סיון
25יט סיון
26כ סיון
27כא סיון
28כב סיון
כניסת שבת: 19:30
29כג סיון
יציאת שבת: 20:36
שלח לך
30כד סיון

חגים, פרשות בחודש יוני 2024

פרשת בחוקותי, יום ירושלים, פרשת במדבר, שבועות
(יזכור) , פרשת נשא, פרשת בהעלותך, פרשת שלח לך לוח חופשות

כתבות מומלצות

לוח חגים וחופשות לשנת 2024

שם החג תאריך עברי תאריך לועזי
צום עשרה בטבת 03/01/2023 י טבת תשפג
ט"ו בשבט 06/02/2023 טו שבט תשפג
תענית אסתר 06/03/2023 יג אדר תשפג
פורים 07/03/2023 יד אדר תשפג
שושן פורים 08/03/2023 טו אדר תשפג
שבת הגדול 01/04/2023 י ניסן תשפג
ערב פסח 05/04/2023 יד ניסן תשפג
פסח 06/04/2023 טו ניסן תשפג
חול המועד פסח 07/04/2023 טז ניסן תשפג
חול המועד פסח 08/04/2023 יז ניסן תשפג
חול המועד פסח 09/04/2023 יח ניסן תשפג
חול המועד פסח 10/04/2023 יט ניסן תשפג
חול המועד פסח 11/04/2023 כ ניסן תשפג
שביעי של פסח 12/04/2023 כא ניסן תשפג
איסרו חג 13/04/2023 כב ניסן תשפג
יום השואה 18/04/2023 כז ניסן תשפג
יום הזיכרון 25/04/2023 ד אייר תשפג
יום העצמאות 26/04/2023 ה אייר תשפג
פסח שני 05/05/2023 יד אייר תשפג
ל"ג בעומר 09/05/2023 יח אייר תשפג
יום ירושלים 19/05/2023 כח אייר תשפג
ערב שבועות 25/05/2023 ה סיון תשפג
שבועות 26/05/2023 ו סיון תשפג
איסרו חג 27/05/2023 ז סיון תשפג
צום י"ז בתמוז 06/07/2023 יז תמוז תשפג
תשעה באב 27/07/2023 ט אב תשפג
ט"ו באב 02/08/2023 טו אב תשפג
ערב ראש השנה 15/09/2023 כט אלול תשפג
ראש השנה 16/09/2023 א תשרי תשפד
ראש השנה* 17/09/2023 ב תשרי תשפד
צום גדליה 18/09/2023 ג תשרי תשפד
ערב יום כיפור 24/09/2023 ט תשרי תשפד
יום כיפור 25/09/2023 י תשרי תשפד
ערב סוכות 29/09/2023 יד תשרי תשפד
סוכות 30/09/2023 טו תשרי תשפד
חול המועד סוכות 01/10/2023 טז תשרי תשפד
חול המועד סוכות 02/10/2023 יז תשרי תשפד
חול המועד סוכות 03/10/2023 יח תשרי תשפד
חול המועד סוכות 04/10/2023 יט תשרי תשפד
חול המועד סוכות 05/10/2023 כ תשרי תשפד
הושענא רבה 06/10/2023 כא תשרי תשפד
שמחת תורה 07/10/2023 כב תשרי תשפד
איסרו חג 08/10/2023 כג תשרי תשפד
חנוכה 08/12/2023 כה כסליו תשפד
חנוכה 09/12/2023 כו כסליו תשפד
חנוכה 10/12/2023 כז כסליו תשפד
חנוכה 11/12/2023 כח כסליו תשפד
חנוכה 12/12/2023 כט כסליו תשפד
חנוכה 13/12/2023 א טבת תשפד
חנוכה 14/12/2023 ב טבת תשפד
חנוכה 15/12/2023 ג טבת תשפד
צום עשרה בטבת 22/12/2023 י טבת תשפד

איך נקבע לוח השנה העברי

עד המאה ה-4 של הספירה הנוצרית ראש חודש נקבע כאשר שני עדים ראו את המולד של הירח. שני העדים היו צריכים להעיד מול הסנהדרין ורק אז היו מכריזים על החודש החדש. בתקופה הזו היו מעברים את השנה לפי הצורך – אם היו מגיעים לסוף חודש אדר והיה עדיין קר מדי הסנהדרין היה מחליט להוסיף חודש.

ב-358 לסה"נ הלל הנשיא הבין שימיו של הסנהדרין ספורים, ולאחר שהוא יעלם לא יהיה גוף מרכזי שיוכל לקבוע את החודשים ועיבורם. בנוסף במהלך השנים מאז חורבן בית שני קהילות יהודיות התפזרו יותר ויותר, ולכן המשימה להודיע לכולם בזמן על תחילת החודש ומועדי החגים הלך ונהייתה קשה. כדי להתגבר על האתגרים האלה הלל חשב יחד עם הסנהדרין את הלוח המחושב. דרך חישובים מתמטיים מסובכים הלל הנשיא וחברי הסנהדרין קבעו לוח שנה עברי המבוסס על מספר עקרונות:

  1. השנים המעוברות נקבעות מראש על פי המחזורים של 19 שנים מתוך כל מחזור יש 7 שנים מעוברות.
  2. אורכי החודשים, למעט חשוון וכסלו, קבועים.
  3. מספר הימים בשנה פשוטה הוא בין 353–355 ובשנה מעוברת בין 383–385. ההבדל מתבטא באורכי החודשים חשוון וכסלו.
  4. היום בשבוע בו חל ראש השנה נקבע על פי המולד הממוצע של חודש תשרי של אותה השנה.
  5. אורך השנה, וממילא אורכי החודשים חשוון וכסלו, נקבע על סמך מספר הימים בין ראש השנה של השנה הנוכחית לראש השנה של השנה העוקבת.
  6. ראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי ושישי (חוק לא אד"ו ראש) כך שלא ייוצר מצב בו יום כיפור יצא בימי ראשון או שישי, ואז לא יהיה אפשרי להכין אוכל ללפני הצום או לשבת, או מצב בו הושענא רבא יצא בשבת ואז לא יהיה אפשרי לקיים מצוות חביטת ערבות.

עד היום אנחנו משתמשים בלוח השנה שהלל הנשיא קבע.

מתי היום מתחיל ביהדות?

בספר בראשית בבריאת העולם כתוב על כל יום "ויהי ערב ויהי בוקר..." משם אנו לומדים שהיום מתחיל עם הלילה. שבתות וכל החגים ביהדות מתחילים עם שקיעת השמש ביום לפני ומסתיימים עם חשכה ביום למחרת. עם זאת, לשם הנוחות בלוח השנה המופיע באתר התאריך העברי צמוד לזה הלועזי.

ממתי סופרים את השנים העבריות בלוח השנה העברי?

כל ספירה צריכה להתחיל מתי שהוא: הספירה הנוצרית (זאת שמשתמשים בה רוב העולם) לדוגמה מתחילה עם לידת ישוע (ישו) מנצרת (כנראה שהספירה מוטעית אבל לא נכנס לזה כאן) והספירה המוסלמית (נקראת ההג'רית) מתחילה עם ההגירה של הנביא מוחמד ממכה למדינה. הספירה היהודית היא עתיקה מהנ"ל – היא סופרת את השנים מבריאת העולם. בעבר יהודים היו משתמשים בספירות אחרות כמו כאלו שספרו את שנות המלוכה של המלך ומניין שטרות: ספירה שהתחילה עם תחילת שילטון היוונים הסלוקים (מסיפור חנוכה) בארץ ישראל. רוב היהודים המשיכו להשתמש בספירה הזאת עד המאה ה-12 (לספירה הנוצרית) אבל חלק – כמו יהדות תימן – הפסיקו להשתמש בה רק במאה הקודמת. היום השנים העבריות נספרות מבריאת העולם ולכן שנת 2021 היא שנת ה'תשפ"א-5781.

מה היא שנה מעוברת?

הבעיה שיש בלוח שנה שמבוסס על הירח היא שהתאריכים נעים בעונות השנה; הבעיה הזאות ממוחשת באסלאם שנוהגת לפי הלוח שמבוסס על הירח בלבד, בגלל שאין דבר שמקבע את לוח השנה למחזור העונות, חודש הרמדאן יכול להיות באמצע הקיץ שנה אחת ובאמצע החורף כמה שנים אחר כך. בספר דברים (ט"ז א') כתוב "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ ,כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם, לָיְלָה." התורה קובעת שאת חג הפסח חייבים לחגוג בחודש האביב. כדי שפסח תמיד יצא באביב ולא ינוע כמו הרמדאן חכמינו קבעו שכל כמה שנים מעברים את השנה. בשנה מעוברת מוסיפים עוד חודש של 30 יום כך שהשנה תהיה 13 חודשים במקום 12 בשנה רגילה. החודש שמוסיפים הוא אדר נוסף, חג פורים הנחגג בי"ד אדר, נחגג באדר השני בשנים מעוברות.

מה אורכו של חודש עברי? מה הוא חודש מלא וחודש חסר?

כאמור הלל הנשיא קבע שאורכי החודשים יהיו קבועים למאט מרחשוון וכסליו. לכל החודשים בלוח שנה העברי יש 29 או 30 יום. חודש שיש בו 29 ימים נקרא חודש חסר, וחודש עם 30 ימים נקרא חודש מלא.
החודשים המלאים: תשרי, שבט, ניסן, סיוון ואב
החודשים החסרים: טבת, אדר, אייר, תמוז, אלול
בחודש שבא אחרי חודש עם 30 ימים ראש חודש יהיה יומיים ובחודש הבא אחרי חודש עם 29 ימים ראש חודש יהיה יום אחד.

מה היא שנה כסדרה, שנה חסרה ושנה שלמה?

כאמור אורכם של כל החודשים קבועים למעט חודשי מרחשוון וכסליו. הסיבה לחוסר קביעות באורכם של החודשיים האלה היא שאורך החודש הממוצע גדול מעט מ-29.5 יום, דבר הגורם להופעת שנים ארוכות יותר מ-354 יום. את התוספת המצטברת מוסיפים בחלק מהשנים לחודש חשוון. אמנם קיימת גם סיבה נוספת, בגלל הדחייה של לא אד"ו ראש הגורמת לדחיית ראש השנה בחלק מהשנים כנגד אי דחייתו בשנים אחרות. דבר הגורם לפעמים לשנים קצרות מ-354 יום. בגלל החוק הזה ובגלל התופעה של עיבור השנה לא כל שנה היא באותו אורך.
שנה בה חשוון וכסלו בשתיהן מכילים 29 ימים, כלומר השנה בת 353 יום לפשוטה ו-383 יום למעוברת – נקראת "שנה חסרה".
שנה בה חשוון מכיל 29 ימים ובכסלו 30 ימים, כלומר השנה בת 354 יום לפשוטה ו-384 יום למעוברת – נקראת "שנה כסדרה".
שנה בה חשוון ובכסלו מכילים 30 ימים, כלומר שנה בת 355 יום לפשוטה ו-385 יום למעוברת – נקראת "שנה שלמה".

אלו חגים נקבעים בלוח השנה לפי התאריכים העבריים?

כל החגים שנקבעו בתנ"ך נקבעו לפי לוח השנה העברי, רובם על תאריכים קבועים (פסח 15 בניסן, ראש השנה 1 לתשרי, סוכות 15 לתשרי וכו'). היוצא מן הכלל הוא חג השבועות שעליו התורה אינה מציינת תאריך מדיוק, אלא היא קבעה שהוא יוצא בדיוק שבע שבועות או 50 יום ממוצאי החג הראשון של פסח (בסוף התקופה שנקראת ספירת העומר). היום היות שחודש ניסן הוא תמיד באותו אורך – שבועות יוצא באופן קבוע ב-ו' סיוון; אך בתקופה שבה היו קובעים את תחילת החודש לפי ראיית המולד של הירח שבועות יכל לצאת גם ב-ה' ו-ז'.
גם החגים המינוריים כמו ל"ג בעומר, ט"ו בשבט וט"ו באב, החגים העדתיים כמו חג הסיגד של העדה האתיופית, הסהרנה של יהודי כורדיסטן והמימונה של יוצאי צפון אפריקה, וגם החגים הלאומיים של מדינת ישראל (למעט כ"ט בנובמבר) נחגגים לפי לוח השנה העברי. אפילו את חלק מהחגים של הדתות האחרות ניתן לדעת מתי נחגגים לפי הלוח העברי: חודש הרמדאן של האסלאם תמיד יתחיל בראש חודש (או יום אחרי או לפני) ויסתיים בראש חודש הבא, וחג הפסחא של הנוצרים כמעט תמיד יצא סמוך לפסח.

מהו פרשת השבוע ואיך היא נקבעת?

בקהילות היהודיות נוהגים לקרא כל שבת קטע מחמישה חומשי תורה, על הסדר, ככה שפעם בשנה מסיימים את כל התורה כולה. התורה מחולקת ל- 54 פרשיות. בחג שיוצא בשבת קוראים פרשה מיוחדת במקום הפרשה הבאה בסדר. היות שברוב השנים אין 54 שבתות שבהן קוראים פרשה מהסדר – נוהגים לחבר בין פרשיות לפי הצורך. לרוב הפרשיות מחוברות בכל רחבי העולם; כל שלושת הרגלים נחגגים כיום אחד בארץ וכיומיים בחו"ל. כאשר היום הראשון של החג יוצא ביום שישי השבת למחרת היא שבת רגילה בארץ, ולכן קוראים את הפרשה הרגילה, ובחול היא חג – ולכן שם לא קוראים את הפרשה מהסדר. כתוצאה במקרה כזה יהודי ארץ ישראל לא קוראים את אותה הפרשה שיהודי חו"ל קוראים, כדי להשיג להתגבר על המצב הזה יהודי חו"ל מחברים שני פרשיות וככה הם "משיגים" את יהודי ארץ ישראל.

שאלות ותשובות על לוח השנה העברי

מה ההבדל בין לוח שנה עברי ללוח שנה לועזי?

ישנם מספר הבדלים בין לוחות השנה, הסיבה העיקרית לשינויים נובעת מהעובדה כי בעוד לוח השנה הלועזי מתואם עם מחזור השמש, לוח השנה העברי מתואם עם מולד הירח ומחזור השמש גם יחד. בלוח השנה העברי בניגוד לזה הלועזי, כמות החודשים בשנה משתנה, ובחלק מהשנים יש בלוח השנה 12 חודשים ובחלק 13 חודשים.

על פי מה נקבעים החגים בלוח השנה?

החגים בישראל נקבעים על פי לוח השנה העברי. ולכן חגים כמו ראש השנה, יום כיפור, פסח ואפילו יום השואה - יחולו בתארכים עבריים קבועים, אך בתאריכים לועזיים שונים. שכן לוח השנה הרשמי במדינת ישראל הוא לוח השנה העברי.

כמה ימים יש בכל חודש עברי?

החודשים בלוח השנה העברי מסודרים לסירוגין, אחד מלא, עם שלושים ימים, ואחד חסר, עם עשרים ותשעה ימים. זאת מלבד החודשים חשון וכסלו שמספר הימים בהם אינו קבוע, ועשוי להשתנות בכל שנה (29 או 30 יום). בשנה מעוברת מוסיפים את חודש אדר א', והוא מלא, בן 30 יום.

לוח שנה עברי Copyright © by David and Ulrich Greve (2005/5765)