לוח שנה עברי

איך נקבע לוח השנה העברי

עד המאה ה-4 של הספירה הנוצרית ראש חודש נקבע כאשר שני עדים ראו את המולד של הירח. שני העדים היו צריכים להעיד מול הסנהדרין ורק אז היו מכריזים על החודש החדש. בתקופה הזו היו מעברים את השנה לפי הצורך – אם היו מגיעים לסוף חודש אדר והיה עדיין קר מדי הסנהדרין היה מחליט להוסיף חודש.

ב-358 לסה"נ הלל הנשיא הבין שימיו של הסנהדרין ספורים, ולאחר שהוא יעלם לא יהיה גוף מרכזי שיוכל לקבוע את החודשים ועיבורם. בנוסף במהלך השנים מאז חורבן בית שני קהילות יהודיות התפזרו יותר ויותר, ולכן המשימה להודיע לכולם בזמן על תחילת החודש ומועדי החגים הלך ונהייתה קשה. כדי להתגבר על האתגרים האלה הלל חשב יחד עם הסנהדרין את הלוח המחושב. דרך חישובים מתמטיים מסובכים הלל הנשיא וחברי הסנהדרין קבעו לוח שנה שמבוסס על מספר עקרונות:

1. השנים המעוברות נקבעות מראש על פי המחזורים של 19 שנים מתוך כל מחזור יש 7 שנים מעוברות.
2. אורכי החודשים, למעט חשוון וכסלו, קבועים.
3. מספר הימים בשנה פשוטה הוא בין 353–355 ובשנה מעוברת בין 383–385. ההבדל מתבטא באורכי החודשים חשוון וכסלו.
4. היום בשבוע בו חל ראש השנה נקבע על פי המולד הממוצע של חודש תשרי של אותה השנה.
5. אורך השנה, וממילא אורכי החודשים חשוון וכסלו, נקבע על סמך מספר הימים בין ראש השנה של השנה הנוכחית לראש השנה של השנה העוקבת.
6. ראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי ושישי (חוק לא אד"ו ראש) כך שלא ייוצר מצב בו יום כיפור יצא בימי ראשון או שישי, ואז לא יהיה אפשרי להכין אוכל ללפני הצום או לשבת, או מצב בו הושענא רבא יצא בשבת ואז לא יהיה אפשרי לקיים מצוות חביטת ערבות.

עד היום אנחנו משתמשים בלוח שהלל הנשיא קבע.

מתי היום מתחיל ביהדות?

בספר בראשית בבריאת העולם כתוב על כל יום "ויהי ערב ויהי בוקר..." משם אנו לומדים שהיום מתחיל עם הלילה. שבתות וכל החגים ביהדות מתחילים עם שקיעת השמש ביום לפני ומסתיימים עם חשכה ביום למחרת.

ממתי סופרים את השנים העבריות?

כל ספירה צריכה להתחיל מתי שהוא: הספירה הנוצרית (זאת שמשתמשים בה רוב העולם) לדוגמה מתחילה עם לידת ישוע (ישו) מנצרת (כנראה שהספירה מוטעית אבל לא נכנס לזה כאן) והספירה המוסלמית (נקראת ההג'רית) מתחילה עם ההגירה של הנביא מוחמד ממכה למדינה. הספירה היהודית היא עתיקה מהנ"ל – היא סופרת את השנים מבריאת העולם. בעבר יהודים היו משתמשים בספירות אחרות כמו כאלו שספרו את שנות המלוכה של המלך ומניין שטרות: ספירה שהתחילה עם תחילת שילטון היוונים הסלוקים (מסיפור חנוכה) בארץ ישראל. רוב היהודים המשיכו להשתמש בספירה הזאת עד המאה ה-12 (לספירה הנוצרית) אבל חלק – כמו יהדות תימן – הפסיקו להשתמש בה רק במאה הקודמת. היום השנים העבריות נספרות מבריאת העולם ולכן שנת 2021 היא שנת ה'תשפ"א-5781.

מה היא שנה מעוברת?

הבעיה שיש בלוח שנה שמבוסס על הירח היא שהתאריכים נעים בעונות השנה; הבעיה הזאות ממוחשת באסלאם שנוהגת לפי הלוח שמבוסס על הירח בלבד, בגלל שאין דבר שמקבע את הלוח למחזור העונות חודש הרמדאן יכול להיות באמצע הקיץ שנה אחת ובאמצע החורף כמה שנים אחר כך. בספר דברים (ט"ז א') כתוב "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ ,כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם, לָיְלָה." התורה קובעת שאת חג הפסח חייבים לחגוג בחודש האביב. כדי שפסח תמיד יצא באביב ולא ינוע כמו הרמדאן חכמינו קבעו שכל כמה שנים מעברים את השנה. בשנה מעוברת מוסיפים עוד חודש של 30 יום כך שהשנה תהיה 13 חודשים במקום 12 בשנה רגילה. החודש שמוסיפים הוא אדר נוסף, חג פורים הנחגג בי"ד אדר, נחגג באדר השני בשנים מעוברות.

מה אורכו של חודש עברי? מה הוא חודש מלא וחודש חסר?

כאמור הלל הנשיא קבע שאורכי החודשים יהיו קבועים למאט מרחשוון וכסליו. לכל החודשים בלוח שנה העברי יש 29 או 30 יום. חודש שיש בו 29 ימים נקרא חודש חסר, וחודש עם 30 ימים נקרא חודש מלא.
החודשים המלאים: תשרי, שבט, ניסן, סיוון ואב
החודשים החסרים: טבת, אדר, אייר, תמוז, אלול
בחודש שבא אחרי חודש עם 30 ימים ראש חודש יהיה יומיים ובחודש הבא אחרי חודש עם 29 ימים ראש חודש יהיה יום אחד.

מה היא שנה כסדרה, שנה חסרה ושנה שלמה?

כאמור אורכם של כל החודשים קבועים למעט חודשי מרחשוון וכסליו. הסיבה לחוסר קביעות באורכם של החודשיים האלה היא שאורך החודש הממוצע גדול מעט מ-29.5 יום, דבר הגורם להופעת שנים ארוכות יותר מ-354 יום. את התוספת המצטברת מוסיפים בחלק מהשנים לחודש חשוון. אמנם קיימת גם סיבה נוספת, בגלל הדחייה של לא אד"ו ראש הגורמת לדחיית ראש השנה בחלק מהשנים כנגד אי דחייתו בשנים אחרות. דבר הגורם לפעמים לשנים קצרות מ-354 יום. בגלל החוק הזה ובגלל התופעה של עיבור השנה לא כל שנה היא באותו אורך.
שנה בה חשוון וכסלו בשתיהן מכילים 29 ימים, כלומר השנה בת 353 יום לפשוטה ו-383 יום למעוברת – נקראת "שנה חסרה".
שנה בה חשוון מכיל 29 ימים ובכסלו 30 ימים, כלומר השנה בת 354 יום לפשוטה ו-384 יום למעוברת – נקראת "שנה כסדרה".
שנה בה חשוון ובכסלו מכילים 30 ימים, כלומר שנה בת 355 יום לפשוטה ו-385 יום למעוברת – נקראת "שנה שלמה".

אלו חגים נקבעים לפי התאריכים העבריים?

כל החגים שנקבעו בתנ"ך נקבעו לפי הלוח השנה העברי, רובם על תאריכים קבועים (פסח 15 בניסן, ראש השנה 1 לתשרי, סוכות 15 לתשרי וכו'). היוצא מן הכלל הוא חג השבועות שעליו התורה אינה מציינת תאריך מדיוק, אלא היא קבעה שהוא יוצא בדיוק שבע שבועות או 50 יום ממוצאי החג הראשון של פסח (בסוף התקופה שנקראת ספירת העומר). היום היות שחודש ניסן הוא תמיד באותו אורך – שבועות יוצא באופן קבוע ב-ו' סיוון; אך בתקופה שבה היו קובעים את תחילת החודש לפי ראיית המולד של הירח שבועות יכל לצאת גם ב-ה' ו-ז'.
גם החגים המינוריים כמו ל"ג בעומר, ט"ו בשבט וט"ו באב, החגים העדתיים כמו חג הסיגד של העדה האתיופית, הסהרנה של יהודי כורדיסטן והמימונה של יוצאי צפון אפריקה, וגם החגים הלאומיים של מדינת ישראל (למעט כ"ט בנובמבר) נחגגים לפי הלוח העברי. אפילו את חלק מהחגים של הדתות האחרות ניתן לדעת מתי נחגגים לפי הלוח העברי: חודש הרמדאן של האסלאם תמיד יתחיל בראש חודש (או יום אחרי או לפני) ויסתיים בראש חודש הבא, וחג הפסחא של הנוצרים כמעט תמיד יצא סמוך לפסח.

מהו פרשת השבוע ואיך היא נקבעת?

בקהילות היהודיות נוהגים לקרא כל שבת קטע מחמישה חומשי תורה, על הסדר, ככה שפעם בשנה מסיימים את כל התורה כולה. התורה מחולקת ל- 54 פרשיות. בחג שיוצא בשבת קוראים פרשה מיוחדת במקום הפרשה הבאה בסדר. היות שברוב השנים אין 54 שבתות שבהן קוראים פרשה מהסדר – נוהגים לחבר בין פרשיות לפי הצורך. לרוב הפרשיות מחוברות בכל רחבי העולם; כל שלושת הרגלים נחגגים כיום אחד בארץ וכיומיים בחו"ל. כאשר היום הראשון של החג יוצא ביום שישי השבת למחרת היא שבת רגילה בארץ, ולכן קוראים את הפרשה הרגילה, ובחול היא חג – ולכן שם לא קוראים את הפרשה מהסדר. כתוצאה במקרה כזה יהודי ארץ ישראל לא קוראים את אותה הפרשה שיהודי חו"ל קוראים, כדי להשיג להתגבר על המצב הזה יהודי חו"ל מחברים שני פרשיות וככה הם "משיגים" את יהודי ארץ ישראל.