בעלי ואני נשואים מעל חצי שנה, נישואים מאתגרים כי אנחנו כל היום בבית בגלל הקורונה אבל ברוך ה לאט לאט.

יש אצלנו בעיה שמעלה המון ויכוחים סביב הוצאות שותפות. אני סטונדטית שנה שלישית והוא עכשיו מתחיל לימודים אינטנסיביים זה אומר שאני עובדת והוא בכלל לא (למרות שכן יהיה לו יום בשבוע בדיוק כמוני אבל לא לחצתי עליו בנושא הזה כי אני יודעת כמה שנה ראשונה מלחיצה)

בחרנו לגור קרוב ללימודים שלו כדי לחסוך הוצאות ואני נוסעת באוטובוסים למרות שיש לנו רכב וזה מקצר לי את הזמן פי שלוש וחצי! (הוא לעומתי 5 דקות נסיעה)

וגם גרים קרוב להורים שלי כך שאבא שלי מביא לנו אוכל בלי סוףףף וגם קנה לנו רכב.

הבעיה מתחילה בזה שאני חיה בבית שבו בחיים ךא חסכו ממני משהו והוא דווקא כן היה יותא עצמאי כלכלית אז הנחתי שהוא יהיה יותר לחוץ על כסף כי אנחנו רוצים לקנות דירה בע״ה. אבל אני היחידה שעושה מאמצים לחסוך כסף והוא מבחינתו כל דבר לדוגמא חתונה של חבר הוא לוקח את הרכב ואני נוסעת בטרמפ שאני מחפשת. אני לא קניתי בגדים חדשים למרות שאני מאוד הייתי רגילה לחיות על האשראי של ההורים כי אני באמת מסתכלת על המטרה הרחבה והגדולה יותר. וכשאני אומרת לו שינסה יותר תחבץ וטרמפים הוא אומר שאני חונקת אותו ושאני מחליטה עליו ושהוא מרגיש כמו בכלא ומתפרץ וזועם וזה כל כך לא נחמד כי אני באמת עושה השתדלןת ענקית לחסוך והייתי מצפה שזה יהיה הדדי. רעיונות מה לעשות?

פורום לא כלה דרכנו

שווה קריאה