חנוכה – כל המידע על החג

תאריך חג החנוכה:

תאריך לועזי

החל מהערב של 25/12/2024 ועד 26/12/2024

תאריך עברי

כ"ה כסלו התשפ"ה

מקור החג

כתב יגאל גרוס

את חג החנוכה חוגגים במשך שמונה ימים, החל מכ"ה בכסלו . ימים אלו ימי מוגדרים כימי הודאה לה', אותם תיקנו חכמי ישראל בזמן בית המקדש השני, לזכר ניצחונם של החשמונאים במרד נגד היוונים. בניגוד לפסח, שבועות וסוכות, אותם ציוותה התורה לחגוג, הרי שאת חג החנוכה כמו את חג הפורים תיקנו חכמים , כפי שמופיע בספר המקבים א:

"ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים, ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים, ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה, ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים... ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו, שמונת ימים מדי שנה בשנה, בהלל ובתודה לקדוש ברוך הוא."

כפי שנראה עוד בהמשך, המטרה המרכזית של הדלקת נר חנוכה היא פרסום הנס, שהקדוש ברוך הוא עשה לנו. חכמים כל כך הדגישו את חשיבות פרסום הנס, שלמרות שבדרך כלל כאשר אין לאדם כסף לקיים מצווה כזאת או אחרת (כמו אתרוג או מצה), לא חייבו אותו לחזר על הפתחים להשיג כסף, כדי שהוא יוכל לקיים אותה, הרי שבנרות חנוכה בגלל פרסום הנס הדין שונה, ונפסק בשולחן ערוך (תרעא), שבמידה ואין לאדם כסף להדליק נר חנוכה, הוא צריך לחזר על הפתחים או למכור את הבגדים שלו, בשביל להשיג כסף לנרות חנוכה.

מדוע חוגגים את חג החנוכה

כולם שואלים למה מדליקים נרות חנוכה? אבל לפני זה, למה בכלל חוגגים את חג הנוכה? הרמב''ם בהלכות חנוכה (ג, א – ג), מנה שלוש סיבות לכך שחוגגים את חנוכה: סיבה ראשונה, אפשרות לקיים מחדש את המצוות בחופשיות, דבר שלא היה אפשרי בזמן שלטון היוונים. סיבה שניה היא, החלפת השלטון היווני, בשלטון יהודי. סיבה שלישית, נס פח השמן, השמן שהיה אמור לדלוק יום אחד, דלק שמונה ימים.

  1. בזמן בית המקדש השני, גזרו היוונים על עם ישראל, שלא לקיים את התורה והמצוות, וטימאו את בית המקדש. כאשר גברו בני חשמונאי על היוונים, היה אפשר שוב לקיים את המצוות ברווח, ועל כך חוגגים את החנוכה כדי להודות לקב''ה שנתן לנו את הכוח והתושייה, בהם השתמשנו לנצח את היוונים. ובלשון הרמב''ם: ''בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול.'' כך גם מזכירים בתפילת על הניסים ובברכת המזון, שמטרת היוונים הייתה ''להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך'',
  2. סיבה שנייה אותה מונה הרמב''ם, היא החלפת השלטון. עד מרד החשמונאים, היוונים היו השולטים בארץ, כאשר החשמונאים ניצחו, חזר שלטון ישראל לשלוט מאתיים שנה, ועל כך אנחנו מודים בחנוכה, ובלשון הרמב''ם: ''וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני.'' לכאורה סיבה זו תמוהה, הרי כפי שכותב הרמב''ם, השלטון היהודי לא נמשך לנצח, ואחרי מאתיים שנה הוא פסק, אם כן מדוע תיקנו חג לדורות להודות על כך? רואים מכאן, שגם אם המצב לא מושלם, ויש מקום לשיפור, עדיין יש חובה להודות על מה שיש (כן יש חשיבות להודות גם על המדינה שיש לנו היום, למרות שיש עוד מקום להתקדם ולשפר).
  3. סיבה שלישית, היא נס פח השמן. כאשר נכנסו החשמונאים להיכל, הם לא מצאו שמן טהור להדליק איתו את המנורה, אלא רק פח קטן שהיה יכול לדלוק יום אחד בלבד. נעשה נס והנר דלק שמונה ימים, עד שהספיקו להכין שמן טהור ולהביא אותו לבית המקדש. זאת הסיבה גם שחוגגים את חנוכה דווקא שמונה ימים, שהרי על שאר הסיבות שהביא הרמב''ם, די היה לחגוג יום אחד בלבד.

הלכות חנוכה

כמה נרות מדליקים

בעיקרון בשביל לצאת ידי חובה, מספיק להדליק כל לילה נר אחד בלבד. אמנם מי שרוצה להדר, מוסיף כל לילה נר נוסף, כלומר בלילה הראשון, מדליק נר אחד, בלילה השני שני נרות, בשלישי שלושה וכן הלאה עד היום השמיני בו מדליקים שמונה נרות, ובלשון השולחן ערוך (תרעא, ב): ''כמה נרות מדליק? בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבליל האחרון יהיו שמונה''.

נרות החנוכה הם נרות קדושים, לכן אסור להשתמש בנרות חנוכה בכלל. אסור לקרוא ספר באמצעות האורות של הנרות, או להדליק באמצעותם נר אחר. משום כך נהוג להוסיף בחנוכייה נר נוסף בנוסף על הנרות שחייבים להדליק בכל לילה, שנקרא 'שמש'. ב'שמש' אין קדושה, ולכן מותר להדליק איתו את שאר הנרות בחנוכייה. כאשר מניחים את השמש בחנוכייה, יש להרחיק אותו מעט משאר הנרות, כדי שיבחינו שמדובר ב'שמש', ולא בעוד נר בחנוכייה.

מי מדליק

לפי מנהג האשכנזים על פי פסיקת הרמ''א, כל אחד ואחד מבני המשפחה מדליק נרות לעצמו בברכה, כולל ילדים שהגיעו לגיל חינוך (בערך גיל 6), מלבד האשה שהיא יוצאת ידי חובה בהדלקת הנרות של בעלה, כי אשתו כגופו (אם כי במידה והיא רוצה, היא יכולה להדליק לעצמה עם ברכה).

בני עדות המזרח לעומת זאת, פוסקים כדעת השולחן ערוך, שרק בעל הבית מדליק עבור כל בני המשפחה. אמנם, במידה וילדים קטנים רוצים להדליק חנוכייה, אפשר לתת להם להדליק בלא ברכה, ובלבד שידליקו במקום שונה מהיכן שהדליק בעל הבית. מי שנוהג בדרך כלל כדעת הרב מרדכי אליהו, יכול לתת גם לקטנים מתחת לגיל בר מצווה להדליק עם ברכה (ע''פ הרב מלמד בפניני הלכה).

במידה והבעל נמצא במילואים וכדומה, והוא לא יכול להדליק נר חנוכה, אז אשתו יכולה להדליק עבורו נר חנוכה, ולהוציא אותו ידי חובה.

כפי שציינו בפתיחה, אחת המטרות המרכזיות של נר חנוכה היא לפרסם את הנס. לכן מאוד מומלץ, שכל המשפחה תדליק את הנרות ביחד. כמו כן, צריך לשים את הנרות, במקום שיראו את הנרות כמה שיותר אנשים מבחוץ, בפתח הבית או בחלון הפונה לרשות הרבים כפי שאומרת הגמרא במסכת שבת (כא ע''ב): ''נר חנוכה, מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ''.

מקום ההדלקה ואדם שגר בבניין

הגמרא במסכת שבת כותבת שיש מצווה מיוחדת להניח את נר החנוכה ואם מדליקים את הנרות בפתח שיש בו מזוזה, מצווה להניח את הנרות בצד שמאל של הכניסה, ממול למזוזה הקבועה הנמצאת בצד ימין, כדי שהאדם שיוצא מן הבית יהיה מוקף במצוות, מזוזה בצד אחד ונרות בצד שני.

את הנרות יש להעמיד לכתחילה, בגובה של שלושה טפחים (24 סנטימטר) ומעלה מהקרקע, ומצוה מן המובחר להניח אותם בגובה של פחות מעשרה טפחים (שמונים סנטימטר) מהקרקע. אמנם, גם אם הניחו את הנרות בגובה של למעלה מעשרה טפחים או פחות משלושה טפחים, יצא המדליק ידי חובה.

במידה ואדם לא גר בבית פרטי, אלא בבניין ופתח הדירה שלו לא פונה לרשות הרבים, אלא למדרגות הבניין, אז הוא צריך להדליק את הנרות בחלון הנראה מרשות הרבים. אמנם, כפי שראינו לעיל, אחת המטרות המרכזיות של נר חנוכה היא לפרסם את הנס משום כך נפסק בשולחן ערוך (תרעא, ו), שאסור להדליק נר חנוכה בגובה של יותר מעשרים אמה (גובה של 9.6 מטר), מכיוון שבגובה זה, אנשים שעוברים ברחוב, לא רואים את הנר שהדליקו.

בזמן הזה, פסקו לא מעט אחרונים, שלמרות שאדם גר בדירה בבניין גבוה מעשרים אמה, עדיין יש לו להניח את החנוכייה בפתח החלון, למרות שהוא גבוה מעשרים אמה, ולא בפתח של הבניין מכמה סיבות. סיבה אחת לדוגמא, בזמן חז''ל לא היו גרים בבניינים גבוהים, לכן לא היו מסתכלים למעלה. בזמנינו, הרבה אנשים גרים בבניינים גבוהים, לכן גם האנשים ברחוב מסתכלים למעלה, וגם יש בניינים סמוכים, הנמצאים באותו גובה ויכולים לראות את הנרות בקלות.

לכן למעשה, גם אם אדם גר בדירה בבניין שגבוה מעשרים אמה, עדיין עדיף שידליק בפתח החלון ולא בפתח הבניין, שכן באופן זה יתפרסם הנס בצורה טובה יותר.

מה מברכים על הדלקת נרות חנוכה

בלילה הראשון מברכים לפני ההדלקה שלוש ברכות.

  1. ברוך אתה אדוני, אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר [של] חנוכה.
  2. ברוך אתה אדוני, אלוהינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
  3. ברוך אתה אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

בשבעת הלילות הבאים מברכים את שתי הברכות הראשונות בלבד, להדליק נר ושעשה ניסים. את ברכת שהחיינו לא מברכים, כי ברכה זו מברכים על מצווה חדשה, וביום השני אין כבר חידוש בהדלקת הנר. אך במידה ואדם שכח לברך שהחיינו בלילה הראשון, הוא צריך לברך שהחיינו בלילה השני כאשר הוא מדליק את הנרות.

זמן ההדלקה

1. הגמרא במסכת שבת אומרת, שצריך להדליק כאשר שוקעת החמה. למה הכוונה שתשקע החמה? נחלקו בכך הפוסקים:

א. הגר''א הבין שקיעת החמה ממש, כרבע שעה לפני צאת הכוכבים (השנה בסביבות השעה 16:45), וכך משמע מדברי המשנה ברורה (תרעב, א), וכך כתב בשו''ת אז נדברו (ז, ע), שמנהג אנשי ירושלים. למרות זאת במידה ואדם לא הדליק בשקיעת החמה, הוא יכול להדליק גם יותר מאוחר, כפי שנבאר בהמשך.

מי שמדליק בשקיעת החמה כמו שיטת הגר''א, חשוב מאוד לשים לב שהנרות או השמן ידלקו לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.

ב. השולחן ערוך (תרעב, א) חלוק על הגר''א, ופסק בעקבות מספר ראשונים, שזמן שקיעת החמה הוא בצאת הכוכבים, ובלשונו ''אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם סוף שקיעתה, לא מאחרים ולא מקדימים'', וכך פסק הרב עובדיה יוסף (מובא בילקוט יוסף). לכן הספרדים ההולכים בשיטתו צריכים להדליק לכתחילה בזמן צאת הכוכבים (השנה בסביבות השעה 17:00) . אמנם גם חלק מהאשכנזים מדליקים לכתחילה בשעה זו, על פי מנהג החזון איש (תשובות והנהגות ב, שלד).

מה דינו של אדם, שלא יכול להדליק בשקיעת החמה או בצאת הכוכבים? הגמרא פוסקת, שבמידה ואדם לא הדליק נר חנוכה בשעה המתאימה, הוא יכול להדליק עד שתכלה רגל מן השוק, כלומר עד שיפסיקו אנשים ללכת ברחוב. כמו כן, במידה ויש עדיין אנשים ערים בבית, הוא יכול להדליק נרות חנוכה בברכה.

בזמן הגמרא לא היתה תאורה ברחוב ובבתים ולכן אנשים היו מפסיקים להסתובב ברחוב בשעה מוקדמת. בזמננו אנשים מסתובבים בחוץ עד שעה יחסית מאוחרת, ולכן כל זמן שאנשים רגילים להסתובב בחוץ, אפשר להדליק נר חנוכה בברכה, וכל אדם צריך להעריך במקומו עד מתי אנשים רגילים להסתובב בחוץ. בכל אופן, צריך לשים נרות שיספיקו לדלוק לפחות חצי שעה.

מה הדין, אם כבר אין אנשים שעוברים ברחוב, או שכל בני הבית כבר ישנים? במצב כזה, צריך להדליק נרות חנוכה, אבל בלי ברכה. אמנם מי שמאוד רוצה להדליק עם ברכה, יש לו על מי שיסמוך (שער הציון ס''ק יז), אך לכתחילה כמו שציינו, עדיף במצב כזה להדליק בלי ברכה.

2. מקרה נוסף שכיח. לעיתים קורה, שבעל הבית או בעלת הבית חוזרים מהעבודה מאוחר, אחרי זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים, האם אפשר במקרה כזה, להתעכב ולא להדליק בצאת הכוכבים, כדי שכל המשפחה תוכל להדליק ביחד? להלכה פסקו האחרונים, שאמנם עדיף כמו שאמרנו לעיל להדליק בשקיעת החמה או בצאת הכוכבים, אבל במקום שרוצים להדליק כל המשפחה ביחד, אפשר להתעכב ולא להדליק מיד בצאת הכוכבים.

שבת ומוצאי שבת

בערב שבת, צריך להיזהר ולהדליק קודם כל את נרות החנוכה, לפני שמקבלים את השבת. שכן אם יקבלו קודם את השבת, אזי לא יהיה אפשר להדליק יותר נרות חנוכה (שולחן ערוך תרעט). מכיוון שבדרך כלל מקבלים את השבת הרבה לפני צאת הכוכבים, צריך להיזהר ולשים נרות חנוכה שיספיקו לדלוק חצי שעה אחרי צאת הכוכבים.

במוצאי שבת, הסדר הפוך. קודם כל צריך לעשות הבדלה, כדי להוציא את השבת, ורק אחר כך להדליק נרות חנוכה. (שולחן ערוך תרפא, ב).

הלל ועל הניסים

כפי שהבאנו לעיל, חג החנוכה נועד להודות לקב''ה על הניסים שעשה עמנו. משום כך:

א. במשך כל חג החנוכה, אומרים אחרי תפילת שמונה עשרה הלל שלם עם ברכה, ולא אומרים תחנון.

ב. בתפילה ובברכת המזון, יש להזכיר במשך שמונת ימי החנוכה 'על הניסים'. בברכת מעין שלוש, לא מזכירים על הניסים. הסיבה לכך היא שעל הניסים היא הודאה, לכן מזכירים אותו רק בתפילה ובברכת המזון שיש בהם הודאה, מה שאין כן בברכת "מעין שלוש" שאין בה הודאה (מהר''ם מרוטנבורג סי' ע, והגר''א תירץ אחרת).

במידה ואדם שכח להגיד, פסק השולחן ערוך (תרפב, א), שאין לחזור ולהתפלל שוב או לברך שוב. אלא שבמידה ואדם עוד לא הספיק לומר את שם ה' בתפילה בברכה ("ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות"), אז הוא צריך לחזור לתחילת הברכה. כמו כן, הרמ''א הוסיף (שם), שבמידה ואדם שכח להגיד בברכת המזון 'על הניסים', כאשר הוא מגיע ל'הרחמן', יגיד ''הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו כו''.

מתכונים לחנוכה

מנהגי חנוכה

משחק בסביבונים

אין ילד שלא שיחק בחנוכה בסביבונים, והיום נוכל למצוא סביבונים בכל צבע, ואפילו בצורות מיוחדות. אבל מדוע דווקא המשחק בסביבון קיבל כזה כבוד גדול והפך למנהג בחג חנוכה? ובכן, אולי תופתעו לגלות, אבל מקורו של הסביבון הוא בכלל ממזרח אירופה, מגרמניה. הסביבון היה משחק גורל לילדים, עליו היו מסומנים אותיות באידיש שבתרגום הפכו לאותיות נ,ג,ה,ש. האותיות האלה סימנו את הרווח ואת ההפסד של כל שחקן במשחק. ילדיי יהודי גרמניה אימצו את המשחק, ובחופשת חנוכה נהגו לשחק בסביבון – כך בעצם הסביבון הפך למנהג בחנוכה. עם השנים האותיות קיבלו פירוש חדש וסודרו לראשי תיבות – "נס גדול היה שם". לאט לאט האות ש' שסימנה את המילה "שם", בגולה, הוחלפה באות פ' שמסמנת את המילה "פה", בארץ . נוסף על אלה, יש הטוענים כי לראשי התיבות נגה"ש יש בגימטרייה משמעות של "משיח" המסמן את הגאולה של עם ישראל שהגיע בחג חנוכה.

אכילת סופגניות ולביבות

אין סוף למגוון הרחב של סופגניות שאפשר למצוא בקונדיטוריות ומאפיות היום, ולביבות הפכו ממש לשמו השני של חג חנוכה –אבל למה דווקא הסופגניות והלביבות מככבות בחנוכה? ובכן, לפי המנהג יש עניין לאכול בחג מאכלים עם שמן, כזכר לנס פח השמן שהספיק לשמונה ימים. הסופגניות והלביבות המטוגנות בשמן עמוק הן הסמל האידיאלי והטעים ביותר כדי לחגוג את חג חנוכה ולהזכיר את נס פח השמן.

הדלקת נרות

בחג חנוכה מדלקים נרות חנוכה, כזכר לנס פח השמן ולניצחון המכבים שהאירו את מנורת המקדש בבית המקדש במשך שמונה ימים באורח נס. את הוראת המצווה המפורשת להדלקת נרות חנוכה, נוכל למצוא בתלמוד. יש להדליק את נרות החג בחנוכייה, במספר עולה לפי מספר ימי החג ,ולהניח את החנוכייה כך שעוברי אורח יוכלו לראותה.

שאלות בנושא חנוכה בשאל את הרב

מאמרים ודברי תורה לחנוכה