ימי שמחה והלל כיצד?
גם השנה יש לשמוח בחנוכה גם שהתנאים קשים יותר. אמנם אין חובה לעשות סעודה בחנוכה אבל הרמ"א (תרע,ב) כותב: 'יש קצת מצוה בריבוי סעודות משום שבאותם ימים הייתה חנוכת המזבח'. לכן טוב לארגן מסיבות משפחתיות, והשנה אפשר גם עם שכנים, נשים שבעליהם מגויסים תוכלנה להתארגן ביחד. מפגש סביב סעודה (ארוחת ערב) משותפת. ונוהגים לאכול מאכלי חלב לפי שהנס נעשה על ידי חלב.
נרות חנוכה
במה מדליקים – כל השמנים כשרים מצוה מן המובחר שמן זית שבו נעשה הנס. סדר העדיפויות: שמן זית, שאר שמנים, נר שעווה. אם אין נרות או שמן ניתן להדליק גם בחומרי בעירה אחרים כמו "סולר". (תרעג,א)
הדלקה בגוז'ניק (פחית חול ששקועה בו יוטה והחול והבד ספוגים בסולר) לא יוצאים ידי חובה הואיל וזה מדורה ולא נר (ספר מקראי קדש ה,יב בשם הרב ישראלי) .
חנוכיה מחשמל – לא יוצאים ידי חובה. יש צורך בנרות (שמן ופתילה) צריך חומר בעירה שמתכלה (יחווה דעת ד,לח / מנחת שלמה חלק ב' סימן נח אות ז)
כמות השמן – יש צורך לתת שמן שיבער לפחות חצי שעה אחר צאת הכוכבים. ולכן מי שמדליק לפני צאת הכוכבים, צריך לשים כמות של שמן (או נר גדול) שתספיק להדלקה של לפחות חצי שעה, אחר צאת הכוכבים. הואיל ואנשים מסתובבים עד שעות המוקדמות של הערב (21:00) אפילו בישובים ראוי להוסיף שמן כך שהחנוכייה תדלק כמה שעות .
זמן הדלקה – תחילת הזמן – מנהג הגר"א על פי הרמב"ם – תחילת שקיעת החמה (בערך 16:40) שולחן ערוך (תרעב,א) – צאת הכוכבים. (בערך 17:00)
כל אחד ינהג כמנהג אבותיו. יש האומרים שעל מנת לצאת ידי חובת כל השיטות, עדיף להדליק לפני תפילת ערבית כעשר דקות לפני צאת הכוכבים. ולשים כמות גדולה של שמן שיידלק לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. (ביאור הלכה שם) .
עד מתי מותר להדליק נר חנוכה ? – יש להקפיד להדליק עד חצי שעה מצאת הכוכבים. אולם ניתן לכתחילה עדיין להדליק כל זמן שלא כלתה הרגל מהשוק דהיינו, בזמן שאנשים מסתובבים ברחוב כל מקום לפי הרגליו. לכן, אם אחד מבני הזוג יחזור יחסית בשעות הלילה המוקדמות, בשעה שאנשים עדין מסתובבים ברחוב כדאי להמתין לבואו ורק אז להדליק. אולם אם עקב אילוצים חוזר בשעה מאוחרת מאד [לערך 22:00 ומעלה] נכון יותר, שאשתו (כמובן בהסכמתה) תברך ותדליק את הנרות בזמן ובכך גם הוא יצא ידי חובה, ואינו צריך להדליק חנוכיה נוספת לכשיחזור. אם מרגיש צורך להדליק ניתן להדליק ללא ברכה. כל זה מדובר כאשר אחד מבני הזוג מאחר אולם, אם אחד הילדים יחזור מאוחר אין להמתין לו אלא, ההורים ידליקו בזמן, והבן או הבת ידליקו לכשיגיעו הביתה.
השנה, רבים במילואים אם אבי המשפחה אמור להגיע לבית ל"אפטר" להדלקת נרות נכון שהמשפחה תחכה ותמתין לו על מנת שתהיה הדלקה משפחתית גם אם זה יהיה מאוחר מאד בלילה. הדלקה משותפת בסיטואציה הזו מגדילה את המורל. זאת במיוחד, אם לא היה באפשרותו להדליק נר חנוכה קודם לכן.
הדלקה של אשה כאשר בעלה בצבא
א. באופן כללי זוג יוצא בהדלקה אחת למנהג כל העדות.
ב. אם בעלה נמצא בבסיס מסודר ואשתו בביתה . לדעת עדות המזרח מספיק שהבעל או האשה ידליקו. למנהג אשכנז ניתן ששניהם ידליקו ובתנאי שידליק לפני אשתו או שיכוון שלא לצאת ידי חובה בהדלקתה.
ג. אם הבעל נמצא בשטח עדיף שאשתו תדליק ותוציא אותו ידי חובה.
ד. אם הבעל בשטח וגם אשתו לא בביתה ומתארחת בבית הוריה / קרוביה לפי כל העדות יכולה להדליק בבית הקרובים שכן יש לה חדר משלה. ובעלה יוצא ידי חובה בהדלקתה.
ה. אם הבעל נמצא במקום מסודר שניתן להדליק שם נר חנוכה ואשתו מתארחת במקום אחר נראה שהוא ידליק ובכך מוציא ידי חובה את אשתו .
משפחה שחוזרת מאוחר בלילה משמחה משפחתית
בדיעבד ניתן להדליק כל הלילה עד עלות השחר (תרעב,ב). לכן, משפחה שתגיע מאוחר בלילה יכולה להדליק נרות בזמן ההגעה. רצוי ונכון לתכנן את זמן היציאה מן הבית למסיבות המשפחתיות לאחר שהודלקו הנרות בבית. כאשר צריכים לצאת עוד לפני השקיעה למקום רחוק, ויחזרו בשעה מאוחרת, ניתן להדליק כאשר חוזרים כמשפחה עד לפני עלות השחר. במציאות כזו קיים חשש שישכחו או שכולם יהיו רדומים ועייפים אז נראה שעדיף יהיה להדליק את הנרות כבר מפלג המנחה (בערך 15:40) ולשים כמות גדולה של שמן, שתספיק עד לאחר חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. בכל מקרה, צריך להקפיד להניח את הנרות במקום בטוח שחלילה לא תתרחש שריפה. במידה ומחליטים להדליק בשעה שחוזרים מאוחר כדאי להכין את כל החנוכיות מראש.
הדלקת נרות חנוכה בשבת חנוכה
נכון להתפלל מנחה גדולה ביום ששי לפני הדלקת נר חנוכה.
ערב שבת – מדליק נרות חנוכה ולאחר מכן ידליק נרות שבת. בכל מקרה, אין להקדים את הדלקת נר חנוכה לפני זמן פלג המנחה (בערך 15:40)
מוצאי שבת – בית הכנסת – מדליקים נר חנוכה ולאחר מכן נר הבדלה. (תרפא,א)
מוצאי שבת – בית - יש אומרים שידליק נר הבדלה ולאחר מכן נר חנוכה, ויש אומרים הפוך. כל אחד ינהג כמנהג אבותיו (באור הלכה תרפא ד"ה מדליקין)
נערים ונערות הלומדים בפנימיה ונמצאים מחוץ לבית או חיילים ובנות שרות לאומי
למנהג אשכנז שכל אחד מבני הבית מדליק, להלכה הבנים והבנות הנמצאים מחוץ לבית מדליקים ומברכים לעצמם.
למנהג ספרד שרק אבי המשפחה מדליק ומברך, הילדים שנמצאים מחוץ לבית יוצאים ידי חובה בהדלקה שבבית. המעוניינים יכולים להדליק ללא ברכה בפנימייה .(יחוה דעת ו,מג)
אורחים שהתארחו לשבת
משפחה שהתארחה לשבת תדליק את הנרות ביום שישי בבית שבו היא מתארחת. גם במוצ"ש תדליק בבית מארחם אעפ"י, שמתכוונים לחזור לביתם בלילה מאוחר יותר. במקרה זה, טוב שימתינו ויאכלו ארוחת ערב ולא ייסעו מיד לביתם. אם האורחים מעוניינים לחזור לביתם מיד עם צאת השבת ובמיוחד כאשר ביתם קרוב נראה שעדיף שידליקו בביתם. (הליכות שלמה יד,יט)
הדלקה בבית כנסת ומסיבות - איך עושים ?
הדלקה בבית הכנסת - מדליקים בבית הכנסת משום פרסומי ניסא (תרעא,ו) המברך והמדליק בבית הכנסת אינו יוצא ידי חובה בהדלקה זו. כאשר הוא חוזר לביתו קיימת מחלוקת בין הפסוקים האם יברך את כל הברכות או שמא לא. למעשה, ביום הראשון אינו חוזר ומברך "שהחיינו" בביתו. שאר הברכות מברך וכך גם בשאר הימים ( משנה ברורה שם ס"ק מה).
הדלקה במסיבות - יש פוסקים שאומרים שניתן לברך בשם ומלכות בהדלקה במסיבות משום פרסומי ניסא (אז נדברו חלק ו' סימן עה) יש המתירים בתנאי שהתפללו שם תפילת ערבית (גר"מ אליהו) רוב הפוסקים סבורים שניתן לברך רק בבית הכנסת (שבט הלוי ח"ד סימן סה, ציץ אליעזר טו,ל ועוד)
ברכה על לביבות (לאטקעס) – על לביבות מתפוח אדמה מגורד (במגרדת), כיוון שתפוח האדמה לא רוסק לגמרי, מברכים 'האדמה'. אבל על לביבות מקמח תפוחי אדמה, כיוון שרוסק לגמרי, ולא ידוע כל כך ממה נעשה, מברכים 'שהכל'. [תשובות והנהגות ג,עד]
ברכה על סופגנייה – מברכים מזונות ולבסוף על המחיה. סופגניה היא מטוגנת ולא אפויה ולכן גם אכל כמה סופגניות לא נחשב הדבר כקביעת סעודה, והברכה נשארת מזונות ועל המחיה. (לא המוציא וברכת המזון).
דגשים בדיני הדלקת נרות חנוכה לחיילים במלחמה
חיילים שנלחמים במהלך כל הלילה פטורים באותו הלילה מהדלקת נר חנוכה. במידה והחיילים לנים בלילה יש כמה חילוקי דינים וננסה לפרט
חיילים בבסיס מסודר
אם הוא רווק ובדרך כלל גר בבית הוריו : מנהג עדות המזרח – יוצא בהדלקת הבית. אם לא מדליקים בבית הוריו יכול לצאת בהדלקה המרכזית בחדר האוכל הואיל וכל החיילים בבסיס הם כמשפחה אחת מנהג אשכנז – מהדרין מן המהדרין מדליק לעצמו.
חייל נשוי – למנהג כל העדות יוצא ידי חובה בהדלקת אשתו בבית. למנהג אשכנז עדיף להדר ולהשתדל להדליק בברכה במקום שבו הוא נמצא. אם מחליט להדליק , עדיף שיכוון שלא לצאת ידי חובה בהדלקה של אשתו, ויתאם איתה שידליק לפניה. וכך יוכל להדליק בברכה במקום שהוא מתארח ואשתו תדליק בבית.
חיילים שנמצאים בשטח
יש צורך "במבנה בית" על מנת להדליק נר חנוכה. נתייחס למקרים הגבוליים . במידה וצריך להדליק ינהגו החיילים כפי המפורט בסעיף הקודם בהדלקה בבסיס מסודר.
חיילים בשטח הישנים באוהלים או ברק"מ מדליקים בברכה. חייבים לשמור על בטיחות וכן שהנרות יעמדו בפני הרוחות, ויישארו דלוקים לפחות חצי שעה.
חיילים שנמצאים בעזה וישנים במבנה מטוהר – מדליקים בברכה
חיילים שנמצאים בשטח תחת כיפת השמים – בדרך כלל נמצאים באופן עראי וזמני תחת כיפת השמים ולכן פטורים מהדלקה. אולם אפשר להתארגן להדלקה ציבורית בברכה ובמיוחד, אם התקיימה תפילת ערבית במניין. כמו כן, חשוב להדגיש שהדלקת נר חנוכה מוסיפה מורל לכל הקבוצה ויש לחתור לכך . אולם, אם קיימת סכנה בהדלקת הנרות בגלל החשיפה לאויב ( למשל בתוך עזה) פטורים מהדלקת נרות חנוכה. ניתן להדליק משקיעת החמה ללא ברכה ולכבות בחשיכה. או להדליק בצאת הכוכבים לזמן קצר מאד ולכבות .
חיילים שאין להם מספיק נרות לכל החג - אם אין מספיק נרות לדין "מהדרין מן המהדרין" כגון אדם שיש לו 8 נרות אזי עדיף שידליק כל יום נר אחד וייצא ידי חובה כעיקר הדין (משנה ברורה תרע"א ס"ק ד) . זאת ועוד, אם יש לו נרות נוספים ולחבירו אין עדיף שכל אחד ידליק ויברך על נר אחד מאשר שלאחד מהם יהיה כדי "מוסיף והולך" (משנה ברורה שם ס"ק ו)
ברכה על ראית נר חנוכה – חייל שלא מדליקים עליו בביתו, נמצא כל הלילה בסיור אבל רואה נר חנוכה דולק כאשר הוא נוסע ממקום למקום יברך ביום הראשון "שעשה נסים", "שהחיינו" ובשאר הימים יברך יברך ברכת שעשה נסים.
חיילים רווקים או נשואים שיצאו ל"אפטר" וחוזרים לבסיס בערב – אם החייל נמצא בביתו כל היום ונשאר לאחר צאת הכוכבים יכול להדליק בברכה אעפ"י שלא ילון בביתו . חייל נשוי יכול להדליק בעצמו ובמקרה כזה שמא נכון יותר שאשתו תדליק ותוציא ידי חובה .