שאלה
שלום לכבוד הרב וחנוכה שמח,
היום היה אירוע של העבודה בשעות היום לכבוד חנוכה, והדלקתי נרות חנוכה לכבוד האירוע.
אני דתי, ולא אמרתי את השמות האמיתיים של הקב"ה אלא "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם וכו' ", ואחרי זה שרתי איתם את הבית הראשון של "מעוז צור".
גם מנחה האירוע הסביר בשמי לציבור לפני כן, שלא מדליקים נרות חנוכה במשך היום, אלא זה רק לכבוד האירוע.
אני שמח ונרגש ומרגיש סיפוק שייצגתי את הצד היהודי-דתי של האירוע, וגם קיבלתי תשבחות ותודות מעובדים אחרים, חילונים, שדיברו אליי בעיניים בורקות.
אחרי האירוע אמר לי מישהו שה"אמן" שענו הציבור הייתה אמן יתומה, בגלל שהברכות לא היו אמיתיות.
על כך מספר שאלות:
א. האם אכן הייתה כאן בעיה של אמן יתומה?
ב. ואם כן, מה השיקול הגובר כאן? להכניס קצת יהדות אל תוך האירוע, או לא להכשיל את הציבור באמן יתומה?
ג. אותו מישהו אמר לי שהיה ראוי שהייתי מסביר לציבור לפני כן שלא יענו "אמן" על הברכות האלה, כי הן לא אמיתיות. האם גם אתה חושב כך? האם זה לא יכול היה להיתפס בעיני הציבור (שרובו היה חילוני), כמשהו שיכול רק לבלום ולסכל את הרגש היהודי הספונטני שלהם שמתוכו הם אומרים "אמן", ולהכניס לעניין אווירה של חוסר נעימות? האם זה לא יכול היה לפגום ב"כיף" של האירוע? הרי חלק מהעניין כאן זה לתת לציבור להרגיש את ה"כיף" שביהדות?
ד. אולי בכלל הייתי צריך לתת למישהו אחר לעשות את זה, ולמנוע מעצמי את כל ה"סיבוך" הזה?
תודה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
איני מבין את השאלה.
אם הברכות כלל לא היו ברכות – מפני מה זו "אמן יתומה". הלוא (לדוגמה) אם היית שואל את השאלה הזו בעל פה, היית מזכיר כמה וכמה פעמים את המילה אמן, ואולי אף אומר את הברכה כפי שברכת אותה, ואפילו מדגים את אמירת האמן, ובוודאי שזו לא הייתה "אמן יתומה".
לאמור, עניית האמן על ידי הציבור לא נאמרה בהקשר של ברכה כשרה, וממילא קשה לראות בזה "אמן יתומה".
אולם, גם אם נניח שכן, וגם אם נניח שכיוון שהציבור לא מבחין בין ברכה אמיתית לכזו שאינה, וגם אם נניח ש"אמן יתומה" תלויה בכוונה הסובייקטיבית ולא בכשרות הברכה האובייקטיבית – אפשר שהחשש מפני "אמן יתומה" לא היה אמור לדחות את החשיבות של הזכרת ההדלקה לציבור.
ברם, לאמתו של דבר, אני כמובן מסתייג מאוד מהטקסים האלה, ולא מסכים לעשותם, בשל יחסי להלכה, והסלידה שלי מעשיית ההלכה – טקסים. כל זה נוגע לי, ואינו מחייב אף אחד אחר.
כל טוב