פרוייקט הסקי הדתי

על צ'חצ'חים, בוטים ומנשקי מזוזות, סיפור עדכני לחג החנוכה

"השיטה הזו של התבטלות בפני ה'גדוילים', מתכתבת עם השיטה הריכוזית שהופכת כל דבר פה ללאומי. אפילו את הדת הם הלאימו". הרב תומר מורגנשטרן בסיפור עדכני לחג החנוכה

הרב תומר מורגנשטרן 06/12/21 10:04 ב בטבת התשפב

צילום: פלאש 90
צילום: פלאש 90

הוא חזר לביתו חבול ופצוע, אבל עם חיוך רחב על הפנים. הפרובוקציה שהוא הצליח לעורר גררה, כמצופה, תגובה אלימה מצד ההמון. זו בעצם הייתה המטרה. שליח מיוחד של הארגון הגיע לביתו בחשאי עם זר פרחים גדול. הפרחים אכן היו ריחניים מאד, אם כי הרבה פחות מאשר האתרוגים שנזרקו עליו. "המשימה שלך הושלמה", נכתב בפתק שצורף אל הזר, "אנחנו כבר נדאג לעדכן את כלי התקשורת באירוע האלים שהתרחש".

חג הסוכות חלף והגיעו הימים של 'אחרי החגים'. אז התקיימה בירושלים ישיבה של הנהלת הארגון לשם הסקת מסקנות מהאירוע. "הפרושים אפילו לא שלחו הודעת גינוי", אמר היו"ר. "לא יאומן", התרגז ראש תחום האתיקה של הארגון, "אני הייתי שם. אלפי אתרוגים הם זרקו עליו, הבבונים האלה! ושום מילת גינוי..." בשלב הזה החלו להיזרק לחלל החדר מילות גנאי נוספות ע"י כל המשתתפים בישיבה – צ'חצ'חים, בוטים, מנשקי מזוזות, נחותים ועוד.

זה היה נראה כאילו רף הביטויים רק ילך ויחריף, אולם בדיוק בשלב הזה נכנס שליח מיוחד והגיש פתק ליו"ר הארגון. הוא עיין בו ולאחר כמה שניות אמר: "תשמעו, זה לא רק שהפרושים לא מגנים את הברברים האלה, הם אפילו גאים במה שקרה. הבנתי שהם הולכים להכניס את הסיפור הזה למשנה. האמת היא", הוסיף היו"ר, "שאני מראש חשבתי שלנסך מים על הרגליים זה דבר שעלול להתפרש כמשהו בוטה מידי. גם הקטע של האלימות לא ממש עבד לטובתנו. בקיצור, צריך לחשוב על משהו אחר".

הישיבה הבאה, התקיימה בבניין המשרדים החדש של הארגון, תרומתה הנדיבה של ה'קרן לידידות יוון-ישראל'. את פני הבאים לבניין קידם שלט גדול עליו היה כתוב באותיות של זהב: "ארגון רבני צדוקים". על השולחן העגול היו מונחות עדיין קערות רב-פעמיות עם עוגות, שאריות ממפגש ידידותי עם מתיונים בכירים שנערך במקום לפני שעה קלה.

היו"ר ניגש לפתוח את החלון ורוח סתיו קרה נכנסה אל החדר. לאחר מכן הוא פתח את פיו ואמר: "ראו נא. ישבנו ביחד, כמה חברות וחברים, וחשבנו על דרכים לקרב את העם אל דרכנו". יתר המשתתפים, חברי הנהלת הארגון, כבר היו רגילים למשפט הזה. הם הבינו זה מכבר ש"החברות והחברים" זה בעצם לא יותר מאשר המזכירה, ראש תחום האתיקה והיו"ר.
 

בפורום המצומצם הזה נסגרו הדברים החשובים באמת. כל שאר חברי ההנהלה היו בעצם סוג של חותמת גומי. "אז חשבנו על מיזם חדש", אמר היו"ר, "יחיד מתנדב ומביא תמיד". למראה המבטים התמהים הוא הסביר: "תראו, המצב כיום הוא שאת קרבן התמיד מקריבים רק מטעם הגזברות של מועצת הכוהנים הראשית. הם קוראים לזה קרבן ציבור..." כאן התפרץ ראש תחום האתיקה לדבריו של היו"ר ואמר בלהט: "תראו, זו לא סתם עוד סוגיה. זו הסוגיה שהיא הליבה של מאבקינו. הפרושים האלה רוצים להפוך כל דבר ללאומי.

גם את הדת. כן, גם את החוויה הדתית, האישית, הפרטית, את הדבר הכי אינטימי של הקשר בין האדם לאלוקיו, הם הופכים לעניין ציבורי. די עם זה! החלטנו לצאת בקמפיין ענק בשם 'יחיד מתנדב..." "השם הזה לא ארוך מידי?" שאל אחד מחברי ההנהלה. "אתה צודק. אבל זו רק כותרת המשנה. הכותרת הראשית היא: 'רפורמת התמיד'.

המתווה של הרפורמה פשוט מאד – כל מי שנדבה רוחו אותו יוכל להתנדב ולהביא מכספו את קרבן התמיד". "רגע, אני לא מבין", אמר חבר הנהלה אחר אשר בצעירותו למד בישיבה פרושית, ולאחרונה נכנס להנהלה בתפקיד לא רשמי של 'עלה תאנה', "יש לכם מקור?" "פסוק מפורש", ענה היו"ר בחיוך – "את הכבש האחד תעשה בבוקר. לשון יחיד". "כן, אבל אתה יודע את הפרוש של חז"ל..." ניסה שוב החבר להקשות.

בשלב הזה נשמעו כמה גיחוכים בחדר. "תראה, אתה די חדש כאן", אמר ראש תחום האתיקה, "אבל אתה חייב להבין, אנחנו לא זקוקים לתיווך של שום אוטוריטה בשביל לפרש פסוק בתנ"ך. השיטה הזו של התבטלות בפני ה'גדוילים', מתכתבת עם השיטה הריכוזית שהופכת כל דבר פה ללאומי. אפילו את הדת הם הלאימו". החבר הסורר הנהן בראשו לאות הסכמה וראש תחום האתיקה המשיך בנאום: "תראה, אנחנו לא חיים באוטופיה של בית ראשון. התקדמנו. הערבוב הזה לא עושה טוב לא לדת ולא ללאומיות".

"מעולה. אבל איך זה יתקבל בציבור?" שאל חבר הנהלה אחר. "פה בדיוק הנקודה", אמר היו"ר, "יש כאן 'קייס' מעולה – יש כאן מונופול של מועצת הכהנים הראשית, רק הם יכולים להקריב את התמיד. כמובן מעורב פה הרבה מאד כסף, כי בשביל זה הם לוקחים מההמונים את מחצית השקל, וכמובן יש פה המון ג'ובים: אוספי מחציות השקל, גזברים, שוחטים, בודקים..." "יש פה בעצם מלחמה מול ממסד ישן ומנופח", התפרץ שוב ראש תחום האתיקה: "זו הסוגיה המהותית ביותר וגם הפרקטית ביותר. כל מה שאנחנו צרכים לעשות זה פשוט מאד לחזור שוב ושוב על המילים האלו: ממסד, מונופול, ג'ובים וכסף. אתם תראו איך שזה יעבוד".

חברי הנהלת הארגון הצביעו פה אחד בעד הרפורמה והקמפיין יצא לדרך. אלא שאז קרה נס. שמונה ימים של ויכוחים, ימי הקרבת הנשיאים, הביאו לניצחון הפרושים: "מריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא, דלא למספד, שהיו הצדוקים אומרים: יחיד מתנדב ומביא תמיד.

מאי דרוש? "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים". מאי אהדרו? "את קרבני לחמי לאישי תשמרו", שיהיו כולן באין מתרומת הלשכה" (מנחות סה, א).

מקורות: משנה סוכה ד, ט; מנחות סה, א; פרוש המשנה לרמב"ם אבות א, ג; פרי צדיק לחנוכה, ו; מאמרי הראי"ה עמ' 177-181; שו"ת משפט כהן סי' קכד.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר