פרשת בהר-בחוקותיי: סוד הדיבור שחודר אל הנפש

מדוע התורה מחמירה באונאת דברים יותר מאשר באונאת ממון, ואיך הופך היחס לחבר למבחן האמיתי של יראת שמיים?

חנוכה: הנס שלא התרחש בהיכל אלא דווקא בחוץ

קריאה מחודשת בדברי החתם סופר מציעה תשובה מפתיעה לשאלת שמונת הימים, ומגלה מסר אקטואלי על אור שמסוגל לדלוק דווקא בחוץ, בתוך החיים הגשמיים, גם במקום של רוח, ספק ותחושת זרות

יום כיפור | להיות יהודי בעסקים ובחיים: מחויבות לגורל ולאנושיות

ביום כיפור אנחנו עוצרים לחשוב על מחויבות – לא רק בעסקים אלא גם לערכים, לזהות שלנו כיהודים, ולערבות ההדדית שמחזיקה אותנו יחד

פרשת חיי שרה: "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ"

על שני סוגי אנשים: איש להוט אחר הממון ואיש שמח בחלקו. ומה הקשר ביניהם ובין הביטוי "המושל בכל אשר לו" שנאמר בנוגע לעבד אברהם. מפניני רבי שלמה אפרים מלונשיץ בעל "כלי יקר"

על גבולות האפשר בפרשות מטות מסעי

פרשתנו מורה כי כאשר יעבור העם את הירדן אל ארץ כנען, עליו להוריש את כל יושבי הארץ. האם ניתן ונכון לחיות בעולם סטירילי או שיש להכיר בעמי הארץ ובעבודה הזרה

פרשת פינחס: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

משה מבקש מהקב"ה שימנה לישראל מנהיג במקומו, והקב"ה משיב לו בציווי על קרבנות התמיד. ה"שם משמואל" מבאר שיש קשר בין בקשת המנהיג לבין קרבן התמיד. מה הקשר?

מה הקשר בין קריעת ים סוף לימות המשיח? | דבר תורה לשביעי של פסח

לדעת הנצי"ב בפירושו "העמק דבר", הפסוק "כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה... " המתאר את אשר היה בקריעת ים סוף מלמד על ימות המשיח. מטרת הפסוק ללמד שגם בשעות קשות לישראל, שעות שישראל מצויים בסכנה גדולה לבטח לא נהיה נשטפין בדין

לך כנוס את כל היהודים|הקדושה המיוחדת שבעם ישראל, איננה בטלה לעולם

יש עולם הנקרא כלל ישראל, והעולם ההוא קודש קדשים אין שם לא חטא ולא פשע ושום פגם אינו מגיע לשם. וזו הייתה עצת אסתר, שהדרך היחידה שנשארה היא לך כנוס את כל היהודים

מה הקשר דגים?

בברכת הבנים מברך יעקב את נכדיו בברכה ש"ידגו לרוב בקרב הארץ". מדוע בחר יעקב לברך את בניו של יוסף דווקא שידמו לדגים? 

דבר תורה קצר לט''ו בשבט

מרחשוון: שהשפתיים עדיין "מרחשות" את תפילות החגים

שני ימי תפילה גדולה יש בחודש הקרוב: יום רצח רבין ויום פטירת רחל אמנו בהם יש להתפלל על אחדות עם ישראל ושיבת ציון

מהפך אל... - דבר תורה לחג החנוכה

חנוכ"ה. חג של סופגניות, מסיבות וסעודות, פסטיבלים, פסטיגלים והצגות, סביבונים של "נס גדול היה פה", והכי חשוב: חג של פרסום הנס על ידי הדלקת נרות בחנוכיות - "נר איש וביתו" (תלמוד בבלי מסכת שבת, דף כ"ב עמוד ב'). "[כד קטן, כד קטן, שמונה ימים שמנו נתן]! כל העם התפלא: מאליו הוא מתמלא! כל העם אז התכנס והכריז: [אך זהו נס]! אילולא כד זה נשאר, מקדשנו לא הואר. כד קטן, כד קטן... גם כל ילד, ילד קט יעמוד כזה הקט. ומלב תמים, טהור, [לעולם ישפיע אור]!" (מילים: אהרון אשמן, לחן: יואל ולבה). ישנה קושיה מפורסמת של ה"[בית יוסף]" על חנוכ"ה (בית יוסף תר"ע): למה קבעו להדליק נר חנוכ"ה שמונה ימים, והרי הנס היה רק שבעה ימים? הרי בפך השמן שמצאו היה מספיק שמן כדי להדליק ליום אחד, אם כך – [הנס נמשך רק במשך שבעה לילות]!!! למה חוגגים שמונה ימים? (למרות שאין לי משהו נגד עוד סופגנייה אחת או שתיים...). נאמרו על הקושיה הזאת תירוצים שונים מכיוונים שונים ובדרכים שונות – אנחנו נתרכז באחד מהם. בתנ"ך מסופר על עוד נס שנעשה עם כד שמן – [נס אלישע והשונמית]: "וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי-הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל-אֱלִישָׁע לֵאמֹר, עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת, וְאַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי עַבְדְּךָ הָיָה [יָרֵא אֶת-ה']; וְהַנֹּשֶׁה (=זה שלוקח את החובות הכספיים)*בָּא לָקַחַת אֶת-שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ, לַעֲבָדִים. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע, מָה אֶעֱשֶׂה-לָּךְ, הַגִּידִי לִי, מַה-יֶּשׁ-לכי (לָךְ) בַּבָּיִת; וַתֹּאמֶר, אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת, כִּי, אִם-[אָסוּךְ שָׁמֶן (=כד שמן קטן)]. וַיֹּאמֶר, לְכִי שַׁאֲלִי-לָךְ כֵּלִים מִן-הַחוּץ, מֵאֵת, כָּל-שכנכי (שְׁכֵנָיִךְ)*כֵּלִים רֵקִים, אַל-תַּמְעִיטִי. וּבָאת, וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת בַּעֲדֵךְ וּבְעַד-בָּנַיִךְ, וְיָצַקְתְּ, עַל כָּל-הַכֵּלִים הָאֵלֶּה; וְהַמָּלֵא, תַּסִּיעִי. וַתֵּלֶךְ, מֵאִתּוֹ, וַתִּסְגֹּר הַדֶּלֶת, בַּעֲדָהּ וּבְעַד בָּנֶיהָ; הֵם מַגִּישִׁים אֵלֶיהָ, וְהִיא מיצקת (מוֹצָקֶת). וַיְהִי כִּמְלֹאת הַכֵּלִים, וַתֹּאמֶר אֶל-בְּנָהּ הַגִּישָׁה אֵלַי עוֹד כֶּלִי, וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, אֵין עוֹד כֶּלִי; [וַיַּעֲמֹד, הַשָּׁמֶן (=עדיין נשאר שמן!). וַתָּבֹא, וַתַּגֵּד לְאִישׁ הָאֱלֹוקים, וַיֹּאמֶר לְכִי

חמלה לה לה לה לה - דבר תורה לפרשת כי תצא

(מתוך הספר "[שמחת תורה]" – יורם טהרלב) "כִּי-תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ, מַשַּׁאת מְאוּמָה*לֹא-תָבֹא אֶל-בֵּיתוֹ, לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ. בַּחוּץ, תַּעֲמֹד; וְהָאִישׁ, אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ, יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת-הַעֲבוֹט, הַחוּצָה. וְאִם-אִישׁ עָנִי, הוּא*לֹא תִשְׁכַּב, בַּעֲבֹטוֹ. הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת-הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרְכֶךָּ; וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים, פרק כ"ד פסוקים י' - י"ג). בפרשת כי תצא, התורה מציירת לפנינו תמונה מאוד נוגעת ללב: אם אדם חייב לך כסף ולא מחזיר, ואתה רוצה לגבות את החוב/לקחת את העירבון, אז [אל תיכנס אליו הביתה] לקחת את המגיע לך לפי חוק! ועוד: אם זה הבגד [היחידי] שיש לו – עליך [להחזיר לו] את הבגד כשיגיע הלילה, כדי שיהיה בו במה לישון. במשפט מסכם ל2 מצוות אלה: גם אם החוק לצדך, יש חוק שהוא מעל החוק – ה[חמלה]! אבל אפשר לשאול: חמלה זה דבר שיש לכל בנאדם נורמאלי, לא רק בתור מצווה, החמלה לא דורשת לימוד, היא [תכונה טבעית]! אז השאלה היא – איך אדם נורמאלי יכול להגיע למחשבה של [לא] להחזיר את הבגד (או משהו דומה) למשך הלילה? על מקום החמלה בתורה, כותב שד"ל – [הרב שמואל דוד לוּצאטוֹ]: "אם נחפוץ להדריך את הילד בדרך הטובה, ושתהיה הדרכתנו [מועילה באמת לתיקון מידותיו], אין לנו אלא [להשתדל ולהוסיף] כוח ואומץ להרגשת החמלה הטבעית הנטועה בליבו. שאם נרגילהו לראות מעשי אכזריות, ולשמוע תהילות לאומץ לב, אין ספק שתחלש החמלה בליבו! הילד ה"צוחק לזעקת בהמה" (=או ל[דבר אכזרי] אחר), יצחק (=יכול להגיע לכך שיצחק) ביום המחר לזעקת אביו ואמו (=לדברים הרבה יותר גרועים)..." (שד"ל על החמלה וההשגחה). שד"ל כותב שחמלה זה דבר מולד – אבל בר שינוי. אם האדם נחשף לאכזריות, אפילו הקטנה שבה, היא משפיעה עליו . לכן על האדם להשתדל בלעבוד על מידותיו, על הרגשת החמלה שמסתתרת בו שרוצה "לצאת לחופשי". פרשת "כי תצא" באה במיוחד יחסית בתחילתו של חודש אלול, שהוא חודש [הרחמים] והסליחות. ישנו עניין נוסף בימים אלה, שהוא ש[אנחנו] נרחם ונסלח לחברינו – והקב"ה יעשה לנו מידה כנגד מידה. ואיך נגיע לאפשרות שנעשה זאת בשלמות? בעזרת עבודה על המידות שלנו. אז קדימה לעבודה! שבת שלום וחודש טוב! חברים מקש

מה השם שלך אומר עליך?

כשהתדמית תופסות את מקומו של התוכן, האישיות שלנו מתעררת ונוטה לאבד כיוון. מה פרשתנו מלמדת אותנו על שמות, ועל עצמנו?

על חלומות ועל פתרונות

מה היה בהצעת הפתרון של יוסף, לחלומו של פרעה, שהיה עדיף על זה של החרטומים? ד"ר משה מאיר בניתוח מעניין על חלומות ופרשנותם