הרגע הזה שבו אתה מבין שהסתבכת עם העולם התחתון...

יעקב אבינו חי כבן טובים, בעושר ואושר. ואז החיים מסתבכים: איומי רצח, אלימות, עוני ועוד שלל מרעין בישין. מה ניתן ללמוד מפרשת ויצא על החיים שלנו?

חדשות כיפה אהרון דרמון 08/11/13 08:52 ה בכסלו התשעד

הרגע הזה שבו אתה מבין שהסתבכת עם העולם התחתון...
shutterstock, צילום: shutterstock

הכול זורם בחיים שלך, עד שאתה עושה תאונה קלה עם אחד מראשי המאפיה. הקטע הוא שאתה לא מזהה את הבחור, אתה מבקש בנימוס מאופק את מספר פוליסת הביטוח שלו ואז, הדבר האחרון שאתה זוכר, זה הריח של הדלק בתא המטען של המכונית ושהמים קפואים בלילה מתחת לגשר...

כמעט לכל אחד מאיתנו הייתה תקופה אידיאלית, בבחינת תור הזהב האישי. פעמים זה בישיבה התיכונית, פעמים בבית עם ההורים, באוניברסיטה, באולפנה, בביה"ס או בצבא... הכול זרם והיה חמים ונעים. ואז הדברים התחילו להסתבך, להיכנס לוורטיגו מסחרר הישר אל מחוזות הדיכאון, הסבל והתקיעות, ברמה כזו או אחרת. ומאז העסק מקרטע. אין רוח במפרשים, החיים בסלו-מושן. "אני מנסה אבל זה לא עובד לי", "איבדתי את התמימות", "התפקחתי מאז", "היינו צעירים".

אם אתם מזדהים - אל דאגה, אתם לא לבד. זה קרה גם לגדולי וחכמי האומה: יעקב היה איש תם, יושב אוהלים. והכול זרם לו על מי מנוחות. עד שאימא רבקה ציוותה עליו להתחזות לאחיו המאפיונר כדי לקבל את ברכת אביו. ואז זה קרה: איומים על חייו, בריחה, קשיים כלכליים, בדידות, בוס בלתי נסבל, זוגיות מאתגרת ומה לא.

למה? איך זה קרה, ובעיקר - לשם מה?

למעשה, הסיפור התחיל בפרשה הקודמת, כשיצחק אבינו ברך את יעקב, דווקא בהיותו יצור כלאיים עם קולו שלו אבל עם ידיו ידי אחיו עשיו. ולמה כך יצחק מברך אותו? כי בעיני יצחק, מנהיג ראוי - חייב להיות משופשף ומנוסה בענייני העולם הזה, ולא רק בניהול אוהלים בנווה מדבר. אדם שלם חייב לשלוט לא רק בעולם הרוחני אלא גם לקחת אחריות על העולם הגשמי על כל צדדיו, גם הפחות נעימים. לא מספיק להיות ראש ישיבה צדיק כדי לקיים את היעוד שלך, אתה חייב גם לעבור השתלמות בעולם התחתון. רק באופן הזה יעקב יכול לקבל את ברכת המשך קיום ייעודו ויעוד עם ישראל בעולם: כשהוא מנהיג ושליט ראוי גם בעולם הזה (ידי עשיו) וגם בעולם הבא (קול יעקב).

הברכה שיעקב קיבל מהווה תפנית דרמתית בחייו. מאז, יעקב פוגש את הקושי ואת השבר.

כך יעקב יוצא מבאר שבע והולך לחרן: אתר דדינא ורוגזא תמן (זהר על פרשת ויצא) - מקום של הדין, של הרוגז, של חרון אפו של הקב"ה.

כשיעקב פוגש את הקשיים שהעולם מערים עליו, הוא עלול לשכוח את אחדותו של הבורא ולהיכנס לעולם מפורד, בלי אחדות. כאילו שהעולם מנוהל על ידי שתי רשויות. עד שהוא פוגש בחלומו את הסולם ואת גילוי ה', שמבשרים לו שלמעשה, העולם (וגם יעקב עצמו) הוא סולם עם עליות וירידות (תלוי בך, מה הכיוון שלך), עם מלאכים עולים ועם מלאכים יורדים. אבל העיקר - ה' נִצָּב עָלָיו ועל הסולם הזה ומברך אותו בהצלחה גשמית ורוחנית כאחד, ומבטיח לו שלמרות הכניסה לגשמיות, הוא לא יעזוב אותו (כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ).

כאן, בחזון הלילה הקר אליו עומד להיכנס, בפתח הגלות אליה עלול להישאב, יעקב מבין: אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה. גם ביציאה, מבאר שבע, גם בחרון, גם בירידה, גם בקשיים ובמשברים - ה' נמצא, ניצב (גם) עלי. הכול כולל הכול נובע משורש אחד והירידה אל הגלות ואל העולם המעלים כביכול את ה', מאפשרת בעצם גם גילוי של האחדות בעולם. העליות וגם הירידות משלימות אחת את השנייה. יעקב הולך להיפגש עם לבן, עם הרמאות, עם חיי צמצום, קושי ומלחמה - אבל כל זה רק משלים את היכולת שלו להתמודד עם הפנים השונות של החיים, ובכך להפוך להיות שלם ("וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם").

גם אנחנו - כשפוגשים מציאות הפוכה לציפיות שלנו, עלינו לחפש ולדרוש עד שנוכל להיווכח שאָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה. עצם המודעות להשלמה שבין הצדדים השונים של חיינו יכולה לאפשר את התגלותו של הקב"ה בתוך החיים.

הכותב הינו מאמן אישי וזוגי ליצירת שינוי משמעותי, מטפל בדמיון נובע, מרצה ומנחה סדנאות

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן