פרשת חיי שרה: "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ"

על שני סוגי אנשים: איש להוט אחר הממון ואיש שמח בחלקו. ומה הקשר ביניהם ובין הביטוי "המושל בכל אשר לו" שנאמר בנוגע לעבד אברהם. מפניני רבי שלמה אפרים מלונשיץ בעל "כלי יקר"

חדשות כיפה הרב כרמיאל כהן 28/10/21 13:09 כב בחשון התשפב

פרשת חיי שרה: "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ"
צילום: shutterstock

(ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: (ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: (ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק: 

 (פרק כד)

עבדו של אברהם שנשלח למצוא אישה ליצחק מכונה בתואר "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ". מה פישרו של תואר זה, ומה הקשר של תואר זה לשליחות? כותב רבי שלמה אפרים מלונשיץ בעל "כלי יקר":

"המושל בכל אשר לו. כי ראה אותו נאמן בכל ביתו הוא, על כן האמינוֹ שלא יקח שוחד וישא לבנו אשה שאינה הגונה לו, כי למה יקח מה שאינו ראוי לו והלא הוא מושל בכל אשר לו".

העבד הנאמן מושל בכל אשר לאברהם, ולכן אין חשש שהוא יקח "מה שאינו ראוי לו", כלומר שוחד "וישא לבנו אשה שאינה הגונה לו", אלא העבד ימלא את שליחותו בנאמנות. בהמשך, מציע ה"כלי יקר" פירוש מפתיע לביטוי "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ"; כך הוא ממשיך וכותב: 

"ונוכל לומר שמלת "לוֹ" שב אל אליעזר לפי שכל מי שהוא להוט אחר חמדת הממון הרי ממונו שליט עליו אל כל אשר יחפוץ יַטֶּנּוּ, אבל הוא אינו שליט על ממונו כלל, כמו שנאמר (קהלת ו, ב) "איש אשר יתן לו האלהים עושר וכבוד ונכסים וגו' ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו וגו'". והוה ליה לומר 'איש אשר נתן לו האלהים' כי 'יתן' להבא משמע, וזה לפי שהפסוק מדבר במי שאינו שמח בחלקו והוא מצפה תמיד שיתן לו ה' עוד נוסף על מה שבידו כי תמיד אין לו די, וזהו האיש אשר לא ישליטנו האלהים לאכול ממנו, כי עינו רעה בשלו. אמנם למעלה מן פסוק זה אמר (שם ה, יח), "גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עושר ונכסים והשליטו לאכול ממון וגו' זו מתת אלהים הִוא". הזכיר 'נתן' לשון עבר, זה המסתפק ושמח בחלקו, הוא האיש השליט ומושל בכל אשר לו, וזה לא יקח בודאי מה שאינו ראוי לו. ומזה הצד האמינוֹ לאליעזר, כי ידע בו שהוא מושל על כל אשר לו, ואין ממונו מושל בו, על כן לא יכריחוֹ הממון לעשות בעבורו מה שאינו ראוי ונכון, וזה פירוש יקר".

על פי הצעה זו של ה"כלי יקר" הכינוי הרומז "לוֹ" בביטוי "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ", אינו מכוון לאברהם אלא לאליעזר עבדו. אליעזר עבד אברהם היה מושל בכל אשר יש לו, לא היתה בו להיטות לחמדת הממון, הוא משל בממונו ולא ממונו משל בו. תכונה זו היא בניגוד לאדם שלהוט לממון, ש"ממונו שליט עליו אל כל אשר יחפוץ יַטֶּנּוּ (מליצה על פי משלי כא, א), אבל הוא אינו שליט על ממונו כלל".   

שני סוגי אנשים אלו נרמזים בפסוקים בספר קהלת. בפסוק אחד מוצג: "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ" (ו, ב). ובפסוק אחר מוצג: "גַּם כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְהִשְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ וְלָשֵׂאת אֶת חֶלְקוֹ וְלִשְׂמֹחַ בַּעֲמָלוֹ זֹה מַתַּת אֱלֹהִים הִיא" (ה, יח). בנוגע לאיש הראשון כתוב בלשון עתיד "יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד", ובנוגע לאיש השני כתוב בלשון עבר "נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים". 

האיש הראשון אינו שמח בחלקו אלא "מצפה תמיד שיתן לו ה' עוד נוסף על מה שבידו כי תמיד אין לו די", לכן בנוגע אליו כתוב בלשון עתיד המבטאת את הלהיטות האינסופית לעושר ונכסים עתידיים. איש זה "לֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ" – הוא אינו שולט בממונו אלא ממונו שולט בו". "עינו רעה בשלו" – כל מה שיש לו לא נראה לו מספיק. לעומתו, האיש השני שמח בחלקו שכבר ניתן לו, ולכן בנוגע אליו כתוב בלשון עבר. איש זה "הִשְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ וְלָשֵׂאת אֶת חֶלְקוֹ וְלִשְׂמֹחַ בַּעֲמָלוֹ" – הוא מושל בכל אשר לו. איש זה "לא יקח בודאי מה שאינו ראוי לו".

אליעזר עבד אברהם הוא דוגמה לאיש השמח בחלקו, "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ" ואין ממונו מושל בו. תכונה זו של אליעזר מופיעה דווקא כאן בפתיחה לשליחות שהוא נשלח אליה, כי בזכות תכונה זו שזיהה אברהם באליעזר עבדו, הוא ידע שהוא יכול לסמוך עליו כי "לא יכריחוֹ הממון לעשות בעבורו מה שאינו ראוי ונכון". אברהם ידע ששום שוחד או פיתויים אחרים לא יגרמו לאליעזר למעול בשליחות שהוטלה עליו. אליעזר ימלא את שליחותו בנאמנות גמורה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן