שבועות – תאריכים, מנהגים ומשמעות החג

תאריך חג השבועות:

תאריך לועזי

החל מהערב של 16/5/2021 ועד 17/5/2021

תאריך עברי

ו' סיון התשפ"א

למה חוגגים שבועות

כתב יגאל גרוס

בניגוד לחג הסוכות וחג הפסח, שהתורה מציינת בפירוש מתי חוגגים אותם, אנו לא מוצאים בתורה תאריך מדוייק לחג השבועות, אלא נאמר בפרשת אמור (כג, טז) שחוגגים אותו חמישים יום לאחר הפסח. מדוע לא מופיע התאריך של חג השבועות? מסבירים המפרשים, שהתורה רצתה לקשור בין חג הפסח לחג השבועות:

בחג הפסח יצא עם ישראל ממצרים, שם הוא היה שקוע במ''ט שערי טומאה (זוהר אמור). לאחר היציאה ממצרים במשך חמישים יום, עבר עם ישראל תהליך של הזדככות מהחטאים והעוונות, עד שהיה ראוי לקבל את התורה בהר סיני. כדי לקשר בין תחילת ההטהרות מהטומאה עד להגעה לקדושה, תלתה התורה את חג השבועות בחג הפסח.

כך גם אפשר, שלכן בחג הפסח מקריבים קרבן העשוי משעורים, מאכל בהמות, זכר למדרגה הנמוכה בה היה נמצא עם ישראל. בחג השבועות לעומת זאת, מקריבים קרבן מלחם חיטיםפ, שהוא מאכל אדם, המבטא את העובדה שעם ישראל עלה והתקדש.

שמות חג השבועות

התורה וחז''ל קראו לחג השבועות בשמות רבים, כאשר לכל שם משמעות משלו:

א. מקור ראשון מופיע בפרשת כי תשא (שמות לד, כב), שם התורה קוראת לחג בשם המוכר ביותר 'חג השבועות'. הסיבה שקוראים לו כך היא, שכפי שראינו הוא חל בסיום ספירת שבעת השבועות של ספירת העומר, המתחילים בט''ז בניסן, ומסתיימים בה' בסיוון.

בשערי תשובה כתב, שחג השבועות הכוונה לשבועה, וברבים - שבועות, בגלל שתי שבועות שהיו בזמן זה: א. השבועה שנשבע עם ישראל בעת קבלת התורה למרגלות הר סיני, כאשר הכריז "נעשה ונשמע"; ב. השבועה שנשבע הקדוש ברוך הוא במעמד זה, שלא יחליף את העם בו בחר, ולא ימירנו בעם אחר.

ב. מקור שני לשמו של החג מופיע בפרשת פנחס (כח, כו), שם מופיע הכינוי, 'חג הביכורים', ובראשונים מצינו שתי סיבות לטעם הדבר: רש''י על הפרשה ביאר, שמכיוון שבחג השבועות מביאים בפעם הראשונה קרבן מהתבואה החדשה, החג נקרא חג הביכורים, דהיינו הראשון. החזקוני לעומת זאת ביאר, שמכיוון שמחג השבועות ואילך, פירות העצים בשלים, מתחילים להביא מהם את הביכורים.

ג. לשלושת הרגלים, יש גם שמות הקשורים לתקופה החקלאית בה הם חלים. חג השבועות נקרא חג הקציר (משפטים כג, טז), מכיוון שבתקופה הזאת של השנה קוצרים את התבואה.

ד. חז''ל במספר מקומות (שביעית א, א. חלה ד, י ועוד), קראו לחג השבועות 'עצרת'. הסיבה לכך היא, שבניגוד לשאר החגים, בחג השבועות אין מצוות מיוחדות, הדבר היחיד שמציין את קדושתו של החג הוא ההימנעות ממלאכה, ומכאן שמו "עצרת" לשון עצירה ממלאכה. כמו כן חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה, משום שבו ניתנה התורה בהר סיני.

מנהגי חג השבועות

א. הרמ''א פסק (או''ח תצד, ג), שנהגו לשטוח עשבים בבית הכנסת בשבועות. בטעם הדבר נאמרו מספר דעות, יש שכתבו, שהר סיני היה מלא ירק במעמד קבלת התורה (לבוש), או שמא בגלל שבחג השבועות נידונים על פירות האילן, לכן כדי לרמוז לכך, לוקחים ענפים ומעטרים בהם את בית הכנסת (מגן אברהם).

אמנם הגר''א פסק שאסור לשים אילנות בבית כנסת, אך למעשה נהוג כדעת הרמ''א, וקהילות רבות מעטרות את בית הכנסת בענפים ופרחים (בטעם הדבר שהגר''א אסר לשים אילנות, עיין במאמרנו באתר ''האם מותר לעמוד בצפירה'')

ב. הרמ''א (שם) הביא מנהג נוסף, לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. בטעם הדבר הוא נימק, שכמו שבליל הסדר מניחים בקערת הסדר זרוע וביצה, זכר לקרבן פסח וקרבן חגיגה, כך גם בחג השבועות אוכלים שני מאכלים: בשר וחלב, זכר לשתי הלחם שהיו מקריבים במקדש בחג זה כפי שראינו לעיל.

המשנה ברורה (שם, ס''ק ב) כתב הסבר אחר. עד לקבלת התורה לא נמסרו לעם ישראל דיני הכשרות: בשר בחלב, נבלה, טרפה, חלב, דם ועוד. פתאום ב - ו' בסיון, ניתנו כל ההלכות הללו בבת אחת, והתברר לישראל שכליהם אסורים בשימוש. לא נותרה בידם הברירה, אלא להסתפק במאכלי חלב עד שיכשירו את הכלים.

הכלבו (מובא בטעמי המנהגים סי' תרכא) כתב, שהתורה נמשלה לחלב בפסוק בשיר השירים 'דבש וחלב תחת לשונך', לכן אוכלים מאכלי חלב. מאותה סיבה, יש גם שנהגו לאכול מאכלים שיש בהם דבש.

ג. מנהג נוסף מביא החיד''א (לב דוד), שנהוג לאכול מצה בשבועות. הטעם לכך הוא, שחג השבועות נקרא עצרת, וכמו שהעצרת של סוכות היא סיומה של חג הסוכות, כך חג השבועות הוא סיומו של חג הפסח.

ד. מנהג נוסף מפורסם שמופיע במגן אברהם (סי' תצד) הוא, שבליל חג השבועות נוהגים להשאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה. הטעם לכך הוא, שבליל ו' בסיון, ערב מתן תורה, לא חיכו בדריכות ישראל לקבל התורה, אלא הלכו לישון ומשה רבינו נזקק להעיר אותם, ולהוציאם מן המחנה למרגלות ההר. כדי לתקן את אווירת השאננות שהייתה בעם, ואת חוסר הדריכות שאפיינה אותם לקראת קבלת התורה, נוהגים לייחד את ליל חג השבועות ללימוד התורה.

ה. בחג השבועות נהוג לקרוא את מגילת רות (רמ"א סימן תצ סעיף ט), ונאמרו בכך מספר טעמים. השערי תשובה (שם) כתב, שבחג השבועות נולד דוד המלך וגם נפטר בו, ומגילת רות מספרת על יחוסו של דוד, שהיה נין של רות המואביה. הסבר נוסף: ללמד, שלא ניתנה תורה אלא על ידי יסורים ועוני כמו שעברה רות (מגן אברהם שם).

הלכות שבועות

בחג השבועות אין הלכות מיוחדות , למעט הלכה אחת, שאינה קשורה לחג באופן ישיר. הט''ז (סי' תצד) כתב, שאת תפילת ערבית של חג השבועות מקפידים להתחיל רק בצאת הכוכבים. הסיבה לכך היא, שצריך ששבעה השבועות של ספירת העומר יהיו 'תמימות', דהיינו שלמות, ואם יתפללו ערבית לפני הזמן, יקצרו את היום הקודם, והספירה לא תהיה תמימה.