מה תקראו בתשעה באב? לא לומדים תורה: 5 המלצות קריאה לתשעה באב

בתשעה באב נאסר עלינו לימוד תורה כי השמחה אסורה. בשביל שלא יעברו עליכם שעות ריקות וקשות, אנחנו מביאים בפניכם מספר המלצות קריאה ולימוד מעוררות מחשבה | בבניין בית המקדש ננוחם

אלעד הומינר, חדשות כיפה 16/07/21 13:14 ז באב התשפא

תאור החורבן בשער טיטוס, צילום: ויקיפדיה: בית השלום,cc-by-sa
תאור החורבן בשער טיטוס, צילום: ויקיפדיה: בית השלום,cc-by-sa

כתוב בשולחן ערוך שאסור ללמוד תורה, נביאים, כתובים, משנה, מדרש, גמרא, הלכות ואגדות בתשעה באב - כי פיקודי ה' ישרים משמחי לב, אבל מותר ללמוד על חורבן בתי מהקדש. בשביל שלא יעברו עליכם שעות קשות מדי, קיבצנו עבורכם קריאה שעוסקת בחורבן ומתאימה במיוחד לתשעה באב. בירושלמי נכתב: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו", שנזכה בבניין הבית בקרוב ממש.

"הבית" - ארנון סגל, הוצאת סלע מאיר

מקום המקדש, הר הבית, מוכר ליהודים בדרך כלל מהתפילה, "ותחזינה עינינו", או מהעימותים והאלימות המוסלמית בהר. חלקים רבים בעם ישראל מייחלים במשך 2,000 שנים לבניין המקדש אך ביום-יום רואים בהר כאזור מסוכן ואפילו כמקום אסור. הר הבית צריך לקבל משמעות אחרת, העולם הקיים מתחתיו והממצאים הארכיאולוגים המרתקים שהתגלו בו מספרים את הסיפור המלא של המקום. 

מחבר הספר "הבית" ופעיל הר הבית מזה שנים, ארנון סגל, מספר לנו כי את הספר הוא כתב עבור כל מי שגדל כמותו על בורות מוחלטת בנושא ההר. "שלא יובן לא נכון. גדלתי בסביבה דתית נהדרת, ערכית, לוחמת ואכפתית אבל מסע ההשכחה וההתכחשות הלאומי ביחס להר קודשנו היה חזק מכולנו. קראנו לחילונים "תינוקות שנשבו" בעוד אנחנו בעצמנו היינו תינוקות שנשבו ביחס לקודש הקודשים שלנו, זה שבו ורק בו אפשר לקיים כמאתיים מתוך תרי"ג מצוות".

צילום: סלע מאיר

"בהדרגה, כשהבנתי מה עוללו לנו, בני שני הדורות האחרונים, הבנתי שבעצם איננו יהודים אמיתיים, רק זכר ליהודים, כי הכל אצלנו רק זכר וכמעט שום דבר לא אותנטי וכפי שצריך להיות. הגיע הזמן לחזור לעצמנו, לשורשינו, למה שאנחנו. מה איבדנו בהר הבית, שואלים אותנו הרבה. ובכן, את עצמנו".

לסיום אומר סגל כי בניין בית המקדש קרוב ממה שאנחנו חושבים. "הגלות היום היא גלות מבחירה והחורבן בימינו הוא חורבן מתוצרת עצמית. הר הבית הרי בידינו. בידינו לשנות את המציאות העגומה בהר ולהביא אליו את שמש הגאולה. כשהרצל אמר "אם תרצו אין זו אגדה" לגבי מדינת ישראל זה היה רחוק הרבה יותר מאשר מימוש חלום הדורות היהודי בהר הבית בימינו. אז זה היה תלוי באחרים. היום זה תלוי רק בנו".

"המרד הגדול" - ד"ר מיכאל בן ארי, מהדורה רביעית, הוצאת מורשת הר הבית

לד"ר מיכאל בן ארי יש הרבה מה להגיד על יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), ההיסטוריון מתקופת המרד הגדול שהחל בשנת 66 כנגד האימפריה הרומית. בן ארי מנפץ את השקרים של בן מתתיהו, "הבוגד" כלשונו. הספר מציע עיון מחדש במקורות חז"ל על המרד ומוכיח שלא הייתה מלחמת אחים בירושלים וכי בין הפלגים השונים התקיימו תיאום אסטרטגי וחלוקת גזרות.

"זו הייתה מלחמת אין ברירה, בה לוחמים עזי נפש המסורים לעמם ולמקדש, היכו בלגיונות הרומאים וזרעו בהם יאוש", אומר בן ארי. "החיבור עושה צדק היסטורי עם גיבורי המרד 'שורפי האסמים', ומשיב לכל הגינויים והעיוותים ההיסטוריים. החיבור עוסק בין היתר בסוגיית יציאתו של רבי יוחנן בן זכאי אל יבנה מול לוחמי ירושלים, ודן בשאלה מה הדרך שהצילה את קיומו של עם ישראל".

אם אין לכם עותק, אתם יכולים לקרוא את הספר ממש כאן

צילום: באדיבות המחבר

"מגילת המרד והחורבן" - ד"ר חגי בן ארצי, הוצאת ספריית בית אל

ד"ר חגי בן ארצי אומר כי בכתיבת חיבורו, עמדו לנגד עיניו שתי מטרות עיקריות. האחת, "ניסיון לספר סיפור שלא מופיע בגמרא. את סיפור המאבק של העם היהודי באימפריה הרומית. עשר מרידות, מאבק שנמשך 200 שנה, מהכיבוש הרומי בשנת 63 לפני הספירה עד סוף מרד בר כוכבא. מאבק עצום של עם קטן שלא היה כמוהו בהיסטוריה האנושית. צריך לספר את סיפור הגבורה הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית".

המטרה השניה אומר בן ארצי, היא, "להראות שהמאבק הסתיים בניצחון של העם היהודי, בניגוד לכל השטויות שמוכרים לנו בכל מיני ספרים חסרי שחר, שהמאבק הזה היה מיותר של קנאים פנטים שהביאו אסון על היהודים. המאבק הזה היה על עצם הקיום של העם היהודי, גם פיזי וגם דתי. המאבק הסתיים בניצחון כי בסופו של דבר האימפריה הרומית נכנעה ושינתה את המדיניות שלה כלפי העם היהודי - מרדיפה, השמדה וגזרות איומות, לחסות, הגנה וחופש דת". 

בן ארצי מסכם ואומר כי המטרה העיקרית של המרידות היתה הבטחת קיומו של העם היהודי. "עובדה שאנחנו פה, לא למרות המרידות אלא בזכות המרידות, בלעדיהן העם היהודי לא היה מתקיים. 

"יהודה" - יוסף כהן, הוצאת יפה נוף

עלילת הספר מתרחשת בימי חורבן בית המקדש השני. אב מיישוב בגולן, מחפש אחר בנו יהודה שנחטף על-ידי חיילי לגיון. המסע המפותל והארוך של האב, העובר בארץ בתקופת מלחמה - מסתיים בירושלים הנצורה.

לא מדובר בספר פרוזה רגיל. בעלילה טווה כהן את מדרשי חז"ל על החורבן ואת קורות האירועים, כפי שסופרו בספרו של יוסף בן מתתיהו, "מלחמות היהודים". במקומות בהם היתה סתירה בין דברי פלביוס לדברי הגמרא והמדרשים - בחר כהן בדברי המקורות, או שעקף את הסתירות והלך בין הטיפות.

למשל, בתקופת המצור על ירושלים נמנע כהן מלציין את פרק הזמן המדובר באופן מפורש מכיוון שהשנים שנויות במחלוקת. דוגמה נוספת, יוסף בן מתתיהו מעיד על עצמו כמי שניבא לאספסיאנוס שיהיה הקיסר, בעוד שהגמרא מזכירה כי היה זה רבן יוחנן בן זכאי - במקרה זה התכתב כהן עם המופיע בגמרא. לרוב לא היתה לו כל בעיה.

לימוד החורבן מהמקורות

  • נ"ך: ספר איוב, ספר ירמיהו וספר מלכים העוסקים בענייני החורבן והסיבות אליו
  • תלמוד בבלי: הסוגיה בפרק שלישי ממסכת מועד קטן ('אלו מגלחין') העוסקת בהלכות אבלות ומנודה ופרק הניזקין במסכת גיטין העוסק בסיפורי החורבן (דפים נה ע"ב, עד נח ע"א)
  • תלמוד ירושלמי: סוף מסכת תענית, העוסק בחורבן
  •  מדרשים: מדרש איכה ומדרש רבה
  • הלכה: הלכות תשעה באב והלכות אבלות

 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר