שבת חזון
השבת שלפני תשעה באב היא השבת השלישית משלוש שבתות הפורענות. הפטרת השבוע היא הפרק הראשון של ישעיה: "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". השבת כולה נקראת על שם ההפטרה: שבת חזון. ממוצאי שבת ועד תשעה באב נקראת אותה תקופה "שבוע שחל בו" (תשעה באב). לעדות המזרח מתחילים מנהגי האבלות משבת שחל בו (= יום ראשון ה' אב) למעט המנהג שלא לאכול בשר ויין, שכבר החל לאחר ראש חודש. למנהג אשכנז כל האיסורים החלו כבר מראש חודש. בערב שבת חזון מתרחצים וחופפים את הראש רצוי מים פושרים. במהלך השבת לא נוהגים אבלות, ואין מניעה לחגוג חגיגות של מצוה כמו ברית מילה ובר מצוה. כמובן שאוכלים בשר ושותים יין כרגיל . הבדלה - רצוי שילד קטן ישתה מהיין.
ערב תשעה באב
בשנים האחרונות ערב תשעה באב חל בשבת ולכן נכון ולרענן את ההלכות הקשורות לערב תשעה באב שחל ביום רביעי.
1. ארוחת צהריים
הרמ"א מציין מנהג לאכול סעודה מלאה לפני מנחה [צהרים] וכך נאמר:
"ומנהג בכל גלילות אשכנז לאכול סעודה קבועה קודם מנחה, ואח"כ מתפללין מנחה ואוכלים סעודה מפסקת (מהרי"ל). ונוהגין להרבות קצת בסעודה ראשונה, כדי שלא יזיק להם התענית". (תקנב,ט) :
המגן אברהם מסביר, שיש טעם נוסף מלבד הצורך באכילה לפני הצום. לדעתו, הואיל ובתקופת בית שני תשעה באב היה יום טוב, והיו מרבים בסעודות, נוהגים אנו כיום לאכול לזיכרון לאותם ימים, ושייהפכו הימים לששון ושמחה. לכן מומלץ לערוך סעודה מלאה בצהרים. אולם אין לאכול סעודה מלאה סמוך לסעודה המפסקת, שאז לא יהיה תיאבון לסעודת מפסקת. (משנה ברורה תקנב, ס"ק כב).
2. סעודה מפסקת
סעודה מפסקת היא סעודה שאוכלים לאחר חצות היום והאחרונה שאוכלים לפני הצום. כבר במהלך הסעודה ניכרים סימני הצום, בכך שלא אוכלים שני תבשילים אלא תבשיל אחד. למנהג אשכנז נוהגים שהתבשיל יהיה "ביצה קשה" מאכל אבלים ( רמ"א תקנב,ה).
אכילה של מאכלים חיים, כמו פירות וירקות מותרת ללא הגבלה, וכן אכילת גבינות ומאכלי חלב גם ללא הגבלה. (תקנב,ד).
אולם כל תבשיל כולל ירקות יש להגביל, ויש להימנע משני תבשילים. המנהג מתייחס לכל התבשילים אולם לא על מאפים. ניתן לאכול סוגי מאפים שונים. וכן סלטים חיים ומתובלים. אולם, חשוב לציין שיש להימנע מלאכול מאכלים "מפנקים" כמו שוקולד , גלידה וכו'. קפה ותה מותרים.
3. צורת הישיבה וחובת זימון בסעודה מפסקת
כך כותב הרמב"ם בהלכות תעניות (ה,ט) :
"אבל חסידים הראשונים כך היתה מדתן, ערב תשעה באב היו מביאין לו לאדם לבדו פת חרבה במלח ושורה במים ויושב בין תנור וכירים ואוכלה ושותה עליה קיתון של מים בדאגה ובשממון ובכיה כמי שמתו מוטל לפניו, וכזה ראוי לחכמים לעשות או קרוב מזה, ומימינו לא אכלנו ערב תשעה באב תבשיל אפילו תבשיל של עדשים אלא אם כן היה בשבת".
ולכן יש הנוהגים לאכול סעודה זו על הרצפה (תקנב,ז). בכל מקרה נמנעים מלאכול כמשפחה מורחבת ואם ישבו שלושה כאחד, לא מזמנים, אלא כל אחד מברך לעצמו (תקנב,ח משנה ברורה ס"ק יט) . לאחר סעודה מפסקת מותר לאכול ולשתות בתנאי שלא קבל עליו את הצום במפורש לפני שברך ברכת המזון. (תקנג,א)
לימוד תורה
לכתחילה לומדים בערב תשעה באב אחר חצות רק בדברים המותרים ללמוד בתשעה באב כמו : מגילת איכה אגדות החורבן , הלכות אבלות וכו'. אבל אל לו לאדם להימנע מללמוד דף יומי או כל דבר שלבו חפץ עד כניסת הצום. (תקנג, משנה ברורה ס"ק ח).
תפילת מנחה - אין אומרים תחנון משום שהוא נקרא "מועד".
זמן תחילת הצום –שקיעת החמה (19:40). לא בצאת הכוכבים מרגע השקיעה חלים איסורי הצום.
צום תשעה באב
הקדמה - שמירה על אוירת הצום
חכמים תקנו הלכות שונות ומגוונות על מנת לעצב את יום תשעה באב כיום צום ותפילה. רבים נוהגים להרבות בקינות ולהתאונן ולבכות על ירושלים ועל שאר הצרות שאירעו לעם ישראל עד צהרי היום. כמו כן נתבעים אנו לשמור על אוירה מתאימה לזיכרון חורבן בית מקדשנו. יש להימנע ממצבים של שחוק וקלות ראש, ואם נמעט גם משיחות סתמיות הרי זה משובח. במהלך היום יש לעסוק בענייני דיומא. ביום זה אפילו אסורים אנו בלימוד תורה מלבד לימוד הקשור לענייני היום ולנושאי אבלות או קריאה בספרים המתארים אסונות שארעו לעם ישראל.
איסורים הנוהגים בתשעה באב
- אסורי היום - אכילה, שתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המטה, למוד תורה.
- רחיצת מצוה מותרת כגון:לאחר יציאה מהשירותים, נטילת ידיים של שחרית ונטילת ידיים לפני תפילה. יש ליטול ידיים עד קשרי אצבעותיו.
- רחיצה לניקוי הגוף - מותר להסיר לכלוך ברחיצת המקום המלוכלך כגון: לאחר בישול, החלפת טיטולים וכו'. מותר לשטוף כלים במקום הצורך. נמנעים משטיפת הפה במהלך תשעה באב ואף בקומו מהמטה בבקר.
- נטילת ידים לברכת כהנים – מותר ליטול את כל היד כדרך שנוהג בכל ימות השנה. (משנה ברורה תריג ס"ק ז)
- איסור סיכה – אין להשתמש במוצרי קוסמטיקה לייפוי העור או לריח טוב. מותר למרוח משחה לרפואה כגון: נגד גירוד. דאודורנט מותר.
- ניגוב במגבונים לחים – מי שמצטער יכול לקחת מגבון לח (שיש בו קצת נוזל לא רטוב מדי) ולנגב את הפנים.
- נעילת הסנדל - אסור לנעול סנדל מעור ואפילו רק מחופה בעור. מעיקר הדין מותר לנעול כל נעל שאינה עשויה מעור אולם, לכתחילה מי שאינו סובל מבעיות רגלים רצוי ללכת עם נעל שאינה נוחה .
- שאלת שלום - ממנהגי אבלות שאין אומרים שלום. מי שאמרו לו שלום יש לו להשיב בשפה רפה. כאשר יתכנו מצבים של אי נעימות עדיף לומר בוקר טוב או צהרים טובים מאשר שלום. לחיצת יד אינה בגדר שאילת שלום. (הר צבי יו"ד סימן רצ).
- נוחות והנאה – לצמצם את הנוחות בשינה. דהיינו, מי שרגיל לישון עם כרית יישן בלילה זה ללא כרית וכו'. וכן נוהגים לשבת על כלי נמוך עד צהרי תשעה באב.
- עשיית מלאכה - יש להימנע ממלאכה ובמיוחד עד חצות היום. במקרה הצורך כדאי להתייעץ. נמנעים גם ממלאכות ביתיות כמו תפירה או תיקון מכשירים וכיו"ב. מלאכת דבר האבד מותרת בתשעה באב כשם שהתירו בחול המועד (תקנד,כג).
- תפילת שחרית – ללא טלית ותפילין ולובשים ציצית ללא ברכה. ויש אומרים שאם פשט את הציצית מברך עליה בבקר. ( שו"ע תקנה,א משנה ברורה ס"ק ב) אומרים פיטום הקטורת וקרבנות.
- תפילת מנחה – עיטוף ציצית והנחת תפילין ומברכים, ואומרים שיר של יום.
- תפילת נחם – למנהג עדות המזרח – אומרים בכל התפילות (תקנז, א) למנהג אשכנז - אומרים "נחם" בתפילת מנחה של תשעה באב בלבד. אם שכח להזכיר בברכת בונה ירושלים, יכול להשלים ב"שומע תפילה" ואם שכח יכול להשלים בברכת רצה לפני "ותחזינה". לדעת הרמ"א חולה שהותר לו לאכול ואכל לחם אומר "נחם" בבונה ירושלים (תקנז,א). לנוהגים כמנהג הגר"א לא אומרים בברכת המזון. וכן למנהג עדות המזרח לא אומרים בברכת המזון (יחווה דעת א,מד).
יולדות, מעוברות ומניקות
ככלל יש לנוח בתשעה באב בחדר ממוזג, להתכונן היטב לפני הצום [יומיים קודם] בשתייה רבה על מנת שיהיה קל יותר לצום.
יולדת – בשונה מיום הכיפורים , יולדת פטורה מהצום בתוך שלושים יום מיום הלידה (שו"ע תקנד,ו) ערוך השולחן (תקנד,ח) סבור שגם למנהג אשכנז פטורות וכך הוא כותב: "אבל עכשיו חלילה ליולדת להתענות בט"ב תוך ל' כי עדיין חלושה היא והיא ממש כחולה ולכן אין להניחן להתענות בט"ב".
נשים בהריון - צריכות לצום אולם במקרים של: הרגשת חולשה גדולה, הקאות או סחרחורות, ,דפיקות לב, לחץ דם חריג וחום הנובע מהצום פטורה מהצום. ובכלל אם יש הרגשה לא טובה צריך להפסיק את הצום מידית. ברגע שפטורים אסור לצום. מאותו רגע, אוכלים ושותים כרגיל.
הריון בסיכון – אסור לצום
מניקות – צריכות לצום. כל מה שנאמר בהקשר לאשה בהריון חל גם על המניקות. כמובן שאם יש חשש קל שבקלים של קושי בהנקה לתינוק שזה מזונו יש להפסיק את הצום מיד.
ככלל, ניתן להתיר לכתחילה שטיפת פנים וצחצוח שיניים בהרבה מקרים זה יכול לתת מענה לאשה בהריון או מניקה.
אסיים בדבריו החשובים של ערוך השולחן (תקנד,ז) :
"אם הן חלושות שקרוב שיפלו לחולי אף בלא סכנה אין להן להתענות. וזה הוא ההפרש בין ט"ב [= תשעה באב] ליוה"כ דביוה"כ אין לאכול רק במקום סכנה ובט"ב אפילו שלא במקום סכנה דבמקום חולי לא גזרו רבנן".
ילדים קטנים
ילדים מתחת לגיל מצוות פטורים לגמרי מהצום. זה כולל ילדים שהגיעו לגיל חינוך וטרם מלאו להם 13 שנה. לא מחנכים ילדים לאבלות. כל הילדים מעיקר הדין יכולים לאכול ולשתות כבר בערב. הדבר היחיד שנדרש מהילדים שהגיעו לחינוך זה להשתתף באבל עם הציבור ולכן יש לאכול מאכלים פשוטים (לא מעדנים, גלידות, תבשילים טובים).
חשיפה לשמש - בשנים האחרונות הקיץ הולך ומתחמם. חשיפה לשמש ללא שתייה מסוכנת. יש להימנע עד כמה שאפשר מלהיחשף לשמש. יש להימנע מנסיעות בשעות חמות אנו עלולים לקבל סחרחורת ולבוא לידי סכנה.
סוף הצום
מתפללים ערבית . נהגו לומר ברכת הלבנה אך לפני כן יש לשטוף את הפה והפנים ולאכול ולשתות קצת כדי לאומרה מתוך נפש רחבה. יש אומרים שכאשר חל תשעה באב ביום חמישי נכון לומר ברכת הלבנה במוצאי שבת נחמו (משנה ברורה תכ"ו ס"ק יא ).
מה מותר לאחר תשעה באב?
בדרך כלל, מנהגי האבלות הנוהגים בתשעת הימים (בשר ויין תספורת וגילוח כביסה) חלים עד למחרת בחצות היום. אולם, הואיל ולמחרת זה ערב שבת מותר להסתפר להתגלח ולכבס כבר מיום ששי בבקר לכבוד שבת (משנה ברורה תקנ"ח ס"ק ג').