לפני שלוש שנים הובחנתי בהפרעת אכילה כפייתית(bed) והייתי מאושפז שלושה חודשים במחלקה מיוחדת לשם כך. שם רב המקום פסק, שביום כיפור על כולם לאכול שם בלא יוצא מן הכלל. כיום אני עדיין סובל ומתמודד עם ההפרעה, ומטופל שם ע"י פסיכיאטרית, דיאטנית וכו'. במשך השנים מאז האשפוז, צמתי רק את תשעה באב, ויום כיפור.
כמו כן, היו לי בשנים ההן, ימים יותר מאוזנים, שנערכתי בהתאם לצום, וגם הצלחתי לסיים אותו בטוב. חשוב לי לציין כי עם הצום עצמו, אין לי סבל במיוחד, סביל. בשנה וחצי האחרונות אני מתמודד עם בולמוסים תכופים יותר, ובכללי תקופה קשה. האם עליי לצום את הצום כאשר הפסיכיאטרית/דיאטנית אומרות לי לא לצום. כמובן שיניים הדת פחות מדבר אליהן. או שמא אם אני מרגיש שאני מסוגל, עליי לצום. ומה לגבי יום כיפור, האם שם יותר מחויב עליי לצום, כי זה מהתורה?
אשמח לתשובה ברורה, שתעשה לי סדר, לכל השנים בעצם.
תוכן התשובה: שלום וברכה. ראשית, חיזוק להתמודדות וברכה לצאת מהמקום בו אתה נמצא כעת. בתשעה באב - אל תצום. יום הכיפורים - כשנתקרב לתאריך אנא פנה שוב.