איך מצחצחים שיניים ולמי מותר לשתות? הלכות תשעה באב תשפ"ג 2023

צום תשעה באב יתחיל כבר מיום רביעי בערב, ויסתיים ביום חמישי עם צאת הכוכבים. חמישה אירועים היסטורים אירעו לעם ישראל ועליהם אנחנו מתאבלים בתענית ומנהגי אבלות

הרב הלל מרצבך הרב הלל מרצבך 26/07/23 10:38 ח באב התשפג

איך מצחצחים שיניים ולמי מותר לשתות? הלכות תשעה באב תשפ"ג 2023
קריאת מגילת איכה, ארכיון , צילום: Orel Cohen /Flash90

הלכות תשעה באב תשפ"ג

סעודה מפסקת

  1. הפרדה בין שתי הסעודות – יש להפריד בין הסעודה הגדולה שאוכלים לקראת הצום, לבין הסעודה המפסקת שנאכלת בסמוך לכניסת הצום, כדי שלא לגרום לברכות שאינן צריכות (רמ"א סי' תקנב סע' ט ע"פ המהרי"ל, משנ"ב סקי"ד וסקי"ח). 
  2. אכילה בעל כרחו - לא ישביע את עצמו בסעודה הגדולה, כדי שתהיה אכילת הסעודה המפסקת אכילה הגונה וראויה (משנ"ב שם ס"ק כב).
  3. תבשיל אחד – בסעודה מפסקת אוכלים רק תבשיל אחד עם פת (משנה תענית ד,ז , שו"ע סי' תקנב א). 
  4. מאכלי תענוג - אין לאכול ולשתות בסעודה המפסקת דברים מענגים (רמ"א תקנב סע' א) שאינם הכרחיים (כגון: טיבול בקטשופ, שתיית בירה וכדומה).
  5. שתייה – ראוי להימנע משתיית קפה או תה בסעודה מפסקת שיש בהם עונג, אך מי שחש צורך בכך רשאי לשתותם שאינם נחשבים כתבשיל (שערי תשובה תקנ"ב ד"ה וכן לא יאכל).
  6. מה נוהגים לאכול? - נוהגים לאכול ביצה עם מעט אפר עליה זכר לאבלות ולחורבן. הביצה נחשבת כתבשיל ולכן אין לאכול תבשיל אחר, אלא אוכלה עם פת ואפר (שו"ע ורמ"א סי' תקנב סע' ו).
  7. אופן הישיבה - בסעודה המפסקת יש לישב (שו"ע סי' תקנב סע' ז) על גבי הקרקע. יולדת, מעוברת, חולה וזקן פטורים מכך.
  8. ישיבה לבד - אין יושבים שלשה ביחד כדי שלא יתחייבו בזימון (שו"ע סי' תקנב סע' ח).
  9. אכילה אחר סעודה מפסקת - לכתחילה אין לאכול ולשתות אחר סעודה מפסקת, אולם אם התנה על כך מראש, רשאי לאכול אכילת ארעי אף לאחר סעודה מפסקת עד שקיעת החמה (שו"ע סי' תקנג א).
הרב הלל מרצבך

הרב הלל מרצבך צילום: יואל אליוה

האיסורים בתשעה באב

  1. מטרת צום תשעה באב הינה להתעסק בתשובה, ובאבלות על חורבן בית המקדש. 
  2. העינויים - חמשה עינויים ישנם בתשעה באב: אכילה ושתיה, סיכה, רחיצה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.ע
  3. אכילה ושתייה – אסור לאכול ולשתות כלל. אך מותר לקחת כדורים וגלולות (למי שצריך לכך). ואם חייב מים לבלעם, ישתמש במים בכמות מינימלית (וראוי לערב במים דבר מר, כגון תמצית תה, כך שלא תהיה הנאה מהמים). 
  4. סיכה – אסור לסוך את הגוף. אך מותר להשתמש בדיאודורנט (למניעת זיעה), וכן מותר להשתמש במשחה נגד יובש. אך אסור להשתמש במשחות איפור, שמנים וכדומה. ויש שהחמירו שלא לשים בושם.
  5. רחיצה – נטית ידיים כשקם בבוקר בשחרית היא עד קשרי אצבעותיו (וכן אחר שמתפנה). בבוקר אחר שנטל ידיו ויש בהם לחלוחית, מעבירם על גבי עיניו. רחיצה להתרענן וכדומה - אסורה. פנים מלוכלכות - מותר לנקות אף במים. אחר חצות היום - נוטל ידיו כרגיל.
  6. צחצוח שיניים - מותר לצחצח במברשת ללא משחה ומים (שו"ת מנחת יצחק סימן קט).
  7. תשמיש המיטה - בני הזוג צריכים לפרוש זה מזה כבימי נידה (אך איסור הושטה לא חל, ואיסור נגיעה חל רק בלילה). 
  8. נעילת הסנדל - אסור לנעול נעלי עור, אך מותר לנעול נעלי בית וכדומה. סנדלים שאדם משתמש בהם ביומיום (כגון סנדלי שורש) נחלקו בכך הפוסקים, ולמעשה ניתן להקל
  9. ישיבה על הארץ – לא יושבים על כסאות, אך מותר לשבת על שרפרף נמוך וכדומה. מחצות היום ניתן לשבת על כיסא. 
  10. לימוד תורה - אין לומדים תורה בתשעה באב, משום שנאמר "פקודי ה' משמחי לב", חוץ מדברים השייכים לאבלות היום (כגון מגילת איכה, אגדות החורבן) או לסבלו של עם ישראל (כגון ספרי השואה) או ספרי מוסר. 
  11. מלאכה - אין לעבוד בתשעה באב, והעובד בתשעה באב לא רואה ברכה בעמלו. מחצות היום נהגו להקל ולעבוד אם יש צורך גדול.
  12. בישול למוצאי הצום: מותר מחצות היום.

מנהגי אבלות נוספים

  1. משכב - יש להצטער קצת גם במשכב – לדוג' : במקום שני כרים ניתן לשים אחד, או לישון על הרצפה (וניתן לגוון בשינוי).
  2. אמירת שלום - אסורה, ויש להקפיד אף באמירת "בוקר טוב". ואם מישהו הקדים ואמר, עונים לו בשפה רפה. 
  3. הליכה לבית קברות - אין נוהגין לילך לבית הקברות בתשעה באב, ויסוד העניין בתורת הקבלה (פסקי תשובות סי' תקנט אות יא).

נשים בהריון ומיניקות

  1. יולדת - במהלך 30 יום מלידתה פטורה מלצום (ערוך השלחן סי' תקנד סע' ז-ח, שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' מט). ומכל מקום תשתדל לצום לפחות עד הבוקר. אם החלה לצום וחשה שקשה עליה הדבר - תפסיק מיד (שו"ת אבני נזר או"ח סי' תקמ). 
  2. מעוברת - צמה כרגיל. אמנם, בכל מקום של ספק מחלה הנובעת מן הצום, כגון: חולשה יתירה, וכדומה – תאכל (פסקי תשובות סי' תקנד ה).
  3. מינקת - צמה כרגיל. אמנם במקום שיש חשש שהחלב יפסק כתוצאה מהצום - יש מקום להקל ולאכול ולשתות כפי הנצרך לה (פסקי תשובות סי' תקנד אות ו ע"פ החזו"א). 
  4. חולה - שהתענית קשה לו אף שאינו מרותק למיטתו - מותר לו לאכול ולשתות ככל צרכו (ערוך השלחן סי' תקנד סע' ז). אמנם, אם סובל ממיחושים בעלמא, כגון: כאב ראש או כאב בטן - לא יפסיק את הצום בשל כך.
  5. אכילה בשיעורים - בכל מקום שהותר לאכול ולשתות, אין צורך באכילת שיעורין (ערוך השלחן תקנ"ד ז', ציץ אליעזר ח"י כ"ה ט"ז). אעפ"כ יש לאכול רק כפי הנצרך להתאושש ולהמשיך בתענית ככל שניתן. אין לאכול ולשתות מאכלי תענוגים.

סדר היום בתשעה באב

  1. שחרית - נוהגים שלא לברך בבוקר ברכת "שעשה לי כל צרכי". אין מניחים טלית ותפילין, וטלית קטן לובש בלי ברכה. בתפילה אין אומרים "פיטום הקטורת" ופרשת הקרבנות. מאריכים באמירת קינות. 
  2. מנחה - לובשים טלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם, ואומרים שיר של יום ושאר דברים שהחסיר בשחרית. ברכת "נחם". ואין אומרים "אבינו מלכנו".
  3. ברכת הלבנה – נהגו לברך את ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית (יש שנהגו קודם לאכול משהו).

צאת הצום - אבלות בעשירי באב

  1. בעשירי באב נשרף בית מקדשנו ועל כן ממשיכים בו חלק ממנהגי האבלות עד חצות היום.
  2. בשר ויין - אסורים עד חצות, אולם תבשיל בשר מותר (כגון: מרק). 
  3. ברכת שהחיינו - אסור לברך ברכת שהחיינו על בגד חדש עד עשירי בחצות היום. 
  4. שמיעת מוזיקה - אסורה גם היא עד חצות היום.
  5. בכל שנה נזהרים שלא לכבס, לספר, להתגלח ולרחוץ עד חצות היום של עשירי באב. אך השנה, כל מה שהוא לצורך שבת - מותר מיד בצאת הצום.

בתפילה לנחמת ציון בבניין ירושלים