דיני אבלות שמתחילים בשבת
לימוד תורה בשבת אחר חצות - בכל שנה נוהגים שלא ללמוד בערב תשעה באב לאחר חצות (למעט בדברים המותרים בתשעה באב). יש אומרים שכאשר ערב תשעה באב חל בשבת – מותר ללמוד תורה כל השבת, ויש אומרים שגם כאשר ערב תשעה באב חל בשבת – לא לומדים תורה בשבת החל מחצות היום. החתם סופר מסביר שהאיסור ללמוד בערב תשעה באב הוא מפני שמי שלומד ביום מהרהר בלילה במה שלמד, ונמצא שהאדם שמח בדברי התורה בתשעה באב עצמו.
לכן, גם אם נאמר שאין שום אבלות בשבת, הרי שכאשר תשעה באב במוצאי שבת אסור יהיה ללמוד בשבת כדי לא להרהר בדברי תורה ולשמוח בהם בתשעה באב עצמו. להלכה, אחרונים רבים סוברים שמותר ללמוד תורה במשך כל השבת כולה אפילו כאשר תשעה באב עצמו חל בשבת (וקל וחומר כאשר תשעה באב חל ביום ראשון), ולמעשה יש להקל בכך וניתן ללמוד כרגיל בכל השבת.
טיול אחר הצהריים - בשבת ראוי שלא לטייל בשבת זו. עם זאת, הליכה שנועדה לרגיעה ואוורור (זוגי או משפחתי) או לצורך בריאותי – מותרת בשבת.
תפילת מנחה - בתפילת מנחה של שבת לא אומרים "צדקתך".
סעודה מפסקת בשבת
כיצד עושים סעודה מפסקת - הברייתא אומרת שכאשר ערב תשעה באב חל בשבת, מותר לאכול בשבת זו ככל שרוצים, "אפילו כסעודת שלמה בשעתו" (בניגוד לשנה רגילה, שבה מותר לאכול בסעודה המפסקת רק תבשיל אחד). הראשונים נחלקו אם ישנו רק היתר לאכול כסעודת שלמה בשעתו (אך אולי עדיף להחמיר), או שמא צריך לאכול סעודה יפה וגדולה לכבוד השבת, כמו בכל שבת.
להלכה פוסק המשנה ברורה שאוכלים בשבת כרגיל ואסור למנוע עצמו מבשר ויין, כי הדבר נראה כאבלות. מותר לאכול עם המשפחה כולה ואף לזמן (בניגוד לסעודה מפסקת רגילה) וגם מי שלא רגיל לאכול בשר בסעודה שלישית בשבת רגילה או לשיר זמירות שבת – רשאי לעשות זאת כיוון שהדבר מוסיף לכבוד השבת. ומכל מקום לא ירבה בשמחה מיוחדת, אלא כמו בשבת רגילה.
שעת סיום הסעודה - צריך להפסיק לאכול מעט לפני השקיעה, וכן צריך לסיים לברך ברכת המזון לפני השקיעה. לפני ברכת המזון יש לשטוף את הפה היטב משאריות האוכל. מהשקיעה ואילך אסור לאכול ולשתות, וכמו כן אסור להתרחץ. אך מי שהולך לשירותים בבין השמשות ייטול ידיו כרגיל ולא רק עד פרקי האצבעות. עד צאת השבת מותר להמשיך לשבת על כיסא רגיל ואף לומר "שלום", כיוון שזו אבלות בפרהסיה, שאינה נוהגת בשבת. ניתן להמשיך לדבר בדברי חכמה ומוסר אחרי השקיעה (אך לא בדברי תורה רגילים), וניתן לשיר שירי נשמה של סעודה שלישית, שאין בהם שמחה אלא רק הרהורי תשובה.
דיני אבלות מצאת השבת
חליצת נעליים והחלפת הבגדים - הרמ"א פוסק שלא חולצים את הנעליים בשבת משום שזו פעולה מובהקת של אבלות, אלא רק אחרי שמתחילים תפילת ערבית (החזן חולץ לפני ברכו כדי שלא לבלבלו בתפילה). אולם בימינו פתרון זה לא כל כך ישים מפני שבזמן הרמ"א היו נוהגים בתשעה באב לחלוץ נעליים לגמרי וללכת יחפים ואילו כיום נוהגים לנעול נעלי בד, וקשה לומר שכל אחד מהמתפללים צריך לבוא עם זוג נעליים נוסף לבית הכנסת ולהחליף נעליים לאחר ברכו. פרט לכך, הרמ"א לא מתייחס להחלפת בגדי שבת משום שלדעתו לובשים בשבת חזון בגדי יום חול, אולם אנו נוהגים ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, ואם כך לא די בחליצת הנעליים אחרי ברכו אלא צריך להחליף את כל הבגדים לבגדי יום חול.
לכן למעשה נוהגים לאחר במוצאי שבת זו את תפילת ערבית כרבע שעה או חצי שעה (תלוי במרחק המתפללים מבית הכנסת) אחרי צאת השבת. בהגיע זמן צאת השבת אומרים בבית "ברוך המבדיל בין קודש לחול", חולצים נעליים ומחליפים בגדים לבגדי יום חול (יש ללבוש את הבגדים שנלבשו בשבוע שעבר, משום שאסור ללבוש בתשעת הימים בגדים מכובסים, ובפרט לא בתשעה באב עצמו), ואחר כך הולכים לבית הכנסת.
תפילת ערבית - בתפילת ערבית מוסיפים "אתה חוננתנו" ולא אומרים "ויהי נועם". בקינות מוסיפים קינה מיוחדת למוצאי שבת (למנהג האשכנזים – "אֵיךְ מִפִּי בֵּן וּבַת", ולמנהג הספרדים – "אוֹי כִּי קִינָה רַבָּת").
הבדלה - ההבדלה תיעשה במוצאי תשעה באב, כלומר, במוצאי יום ראשון, אך לא מברכים על הבשמים ולא מברכים על הנר. ניתן לשתות את יין ההבדלה (גם על ידי גדול), ויש עדיפות מסוימת למיץ ענבים.
בע"ה שנזכה לראות בבניין המקדש ובהמשך תהליך גאולתנו, ההולך ונגלה לנגד עיננו.
הרב יוסף צבי רימון הוא ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, נשיא סולמות ולאופק ורבה של אלון שבות דרום