ט"ו בשבט – כל המידע על החג

תאריך חג ט"ו בשבט:

תאריך לועזי

החל מהערב של 24/1/2024 ועד 25/1/2024

תאריך עברי

ט"ו שבט התשפ"ד

ט"ו בשבט הוא אינו יום שבתון דתי ולכן אין בו חופש, אך אנשים רבים נוטים לצאת ליום חופש לציון החג. בבתי ספר רבים נהוג לקיים "חופשת סמסטר" בט"ו בשבט.

ראש השנה לאילנות נחגג בכל שנה בט"ו בשבט, עיקר השפעתו הוא על קיום המצוות התלויות בארץ אך עם השנים נוספו לו מנהגים שונים. מהו מקור החג, אילו מנהגים נהוגים לקיים בט"ו בשבט ואיך מקיימים סדר ט"ו בשבט? על כל שאלות אלו נענה במאמר שלפניכם. הביאו את סלסלת הפירות היבשים – אנחנו מתחילים.

מקור החג

המקור הראשון שבו מוזכר ט"ו בשבט הוא במשנה, במחלוקת בין בית הילל לבין בית שמאי באשר לזמן שבו חוגגים את חג האילנות. החג נקבע בתאריך זה משום שזהו הזמן שבו עברו רוב ימי הגשם, ופירות הארץ מתחילים להבשיל ולגדול.

משמעויות חג ט"ו בשבט

מבחינה הלכתית

ט"ו בשבט משפיע על מצוות שונות הקשורות בפירות האילן, כמו ערלה, ביכורים, תרומות ומעשרות. ההלכה מתייחסת אחרת לפירות שהגיעו לשלב מסוים בגידול שלהם לפני ט"ו בשבט או אחריו. הפירות שרואים לפני החג מיוחסים לשנה הקודמת, בעוד הפירות שגדלים אחרי ט"ו בשבט מיוחסים לשנה הבאה.

מבחינה חקלאית

נהוג בט"ו בשבט לצאת לנטיעות ברחבי ארץ ישראל. המנהג החל עוד בשנת 1884, שבה יצאו אנשי יסוד המעלה לנטיעות בט"ו בשבט ושתלו כ-1,500 עצי פרי, בהם אתרוגים ורימונים, ובהמשך ננטעו גם עצי זית, תאנה ותות. היום קק"ל מארגנת ימי נטיעות מרובים בחג ובימים הסמוכים לו, ואזרחים רבים יוצאים עם משפחותיהם לנטיעות ברחבי ארץ ישראל.

מנהגי החג

קריאת סדר ט"ו בשבט

סדר ט"ו בשבט הוא נוסח אמירה של דברי תורה וברכות. המסורת של סדר ט"ו בשבט התגבשה על ידי חכמי צפת במאה ה-17, והתפשטה בתפוצות במטרה להנחיל את אהבת הארץ ליהודי הגולה. היום ישנם אנשים רבים שחוגגים את ט"ו בשבט בארוחה חגיגית וקוראים בזמן הארוחה הגדה מיוחדת לחג. לפי סדר ט"ו בשבט, נהוג לאכול שלושים מיני פירות, לשתות ארבע כוסות יין אדום ויין לבן וכן לקרוא פסוקים מהמקורות.

אכילת פירות

אנשים רבים נוהגים לאכול מפירות הארץ בט"ו בשבט, ובפרט את שבעת המינים. אכילת פירות עץ מקבילה לתיקון האדם מחטא עץ הדעת ולהתקדמות שלו בעולמות הרוחניים. המנהג החל בקרב יהדות אשכנז והתפשט לרוב קהילות ישראל. כמו כן, נהוג לאכול פירות יבשים ואגוזים למיניהם, ובפרט כאלו שגדלו בישראל, כמו תאנים, תמרים, צימוקים ושקדים. מנהג שהגיע מיהודי הגלות שלא הצליחו להשיג פירות טריים מארץ ישראל ונאלצו להסתפק בפירות יבשים.

ט"ו בשבט ושבעת המינים

שבעת המינים הינם שבעה מיני גידולים המוזכרים בספר דברים, בפסוק המתאר את הפוריות החקלאיים של הארץ – החיטה, השעורה, התאנה, הגפן, הרימון, הזית והתמר – שמעידים על העושר של ארץ זבת חלב ודבש. המסורת היהודית מייחסת חשיבות רבה לשבעת המינים, וקיימים פרטים הלכתיים רבים הקשורים בהם, כמו אכילתם בסעודת ט"ו בשבט. מנהג זה החל במאה ה-16 והשתרש כמעט בכל תפוצות ישראל. בבתי ספר ובגני ילדים במגזרים שונים, נלמדת הוראת שבעת המינים כחלק מהמערך הלימודי העוסק בט"ו בשבט.

שאלות בנושא ט"ו בשבט בשאל את הרב

מאמרים ודברי תורה לט"ו בשבט

שאלות נפוצות

איך חוגגים את ט"ו בשבט?

נהוג לציין את ט"ו בשבט בסעודה הכוללת אכילת מגוון פירות הארץ, קריאת סדר ט"ו בשבט .

למה אוכלים פירות יבשים בט"ו בשבט?

נהוג לאכול פירות יבשים בט"ו בשבט לזכר המנהג של יהודי התפוצות לאכול מפירות ארץ ישראל. כדי שהפירות יישמרו כל הדרך מארץ ישראל לארצות הגולה השונות, היה נהוג לשלוח פירות יבשים שנשמרים טוב יותר.

מהו סדר ט"ו בשבט?

נהוג לקרוא את סדר ט"ו בשבט לציון החג. הסדר מבוסס על רעיונות ציוניים ואהבת ארץ ישראל ונופיה, תוך שימוש בסמלים המופיעים בסדר המסורתי. סדר ט"ו בשבט מכיל הוראות לאכילת פירות מזנים שונים, כדי לפאר את תבואת הארץ.