השבוע ביום חמישי יחול ט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות. המשמעות ההלכתית שיום זה הוא יום הקובע להגדרה של הפרי בהקשר להלכות ערלה ותרומות ומעשרות. לדוגמא: ההבדל בין הפרי שחנט לפני ט"ו בשבט לאחריו הוא ביחס לשנת המעשר. כלומר, האם לעשר מעשר עני או שני. הסיבה שט''ו בשבט נקבע כיום קובע היא מפני, שירדו רוב גשמי שנה והשרף עלה באילנות. (ראש השנה יב ע"א).
יש להעדיף פרות ארץ ישראל טריים ולהימנע מפרות מיובשים שמובאים מחו"ל ואינם פירות ארץ ישראל. זאת ועוד, אם קונים פירות מיובשים צריך לבדוק היטב פרות אלו מתולעים. ראוי ונכון לומר פסוקים בעת האכילה מעין "סדר ט"ו בשבט". גם אם הפירות נאכלים בתוך הסעודה, יש לברך לפני אכילתם ברכה ראשונה (בורא פרי העץ או פרי האדמה) שכן אינם נפטרים בברכת המוציא.
הברכה על הפרי
המשנה במסכת ברכות דנה בסדר הקדימה של הברכות על הפירות השונים שמונחים על השולחן. או לחילופין, כאשר מדובר בפירות, שברכתן זהה מה יהיה הפרי הראשון שעליו נברך. הסוגיה במסכת ברכות מביאה מחלוקות רבות בענין ונסכם את ההלכה:
א. בורא מיני מזונות קודם לפרי העץ ופרי האדמה.
ב. אם כל הפרות שמונחים על השולחן ברכתן בורא פרי העץ יקדים ויברך על פרי ממין שבעת המינים.
ג. אם יש כמה פרות של שבעת המינים יעדיף לברך על הפרי הראשון לפי הסדר הבא: זיתים, תמרים, ענבים, תאנים, רמונים. (שולחן ערוך ריא, א – ב ונהגו כסברה ראשונה)
ד. אם אין פרות משבעת המינים וישנם פרות שברכתם היא "בורא פרי העץ" יקדים לפי הסדר הבא: א. פרי שלם ב. פרי חביב (משנה ברורה ריא ס"ק ד).
ה. אם יש לפניו פרות וירקות שאין ברכתן זהה. כגון: פרי שברכתו פרי העץ וירק שברכתו בורא פרי האדמה או בננה וכו' יקדים לברך על החביב כלומר אם חביבה הבננה יותר מהתפוז יקדים את ברכת בורא פרי האדמה לפני בורא פרי העץ. (משנה ברורה ריא ס"ק יח)
ו. אין חובה להביא את כל הפרות על השולחן ולהקדים את הפרי משבעת המינים. כל האמור לעיל אם הפירות כולם מונחים לפניו.
ז. על פירות משבעת המינים יש לברך לאחר אכילתם ברכת מעין שלוש (על העץ ועל פרי העץ) שאר הפירות בורא נפשות.
אנו נמצאים בתקופה קשה של מלחמה והשנה ט"ו בשבט מקבל משמעות מיוחדת כיום שבו אנו מעצימים את חיבתנו הגדולה לארץ ישראל שנקנית בייסורים, באמצעות פרותיה והברכות הנאמרות על יבולה.