הרב יגאל לוינשטיין, ראש מכינת עלי ומחולל סערות שונות בשנים האחרונות, בראיון חג עם "חדשות כיפה" בו הוא חוזר אל תחנות חייו ובגילוי לב עונה על השאלות הקשות שהתעוררו בעקבות המלחמה. הוא נולד באנגליה למשפחה חילונית, כשהיה תינוק המשפחה עלתה ארצה וכשהגיע לגיל שש המשפחה עברה לאילת. לפני שאנחנו נוגעים בנושאים הקשים שעל סדר היום, אני שואל את הרב שאלת מאקרו: איך הרב רואה את מדינת ישראל בחזון שלו.
"הרגשתי ריק רוחני וחיפשתי משהו מעבר. הקול הזה הציק לי עד גיל 23"
"אנחנו בפתחו של חג הפסח, חג החירות שלנו. החלום שלי הוא שהמצפן של היהדות יהיה המצפן שיוביל את המדינה ואת הפרטים. ולא רק לעם שלנו, גם לכלל העולם. בשביל זה הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממצרים ונתן לנו את התורה, זה המסע ההיסטורי הגדול שלנו".
ובתור חוזר בתשובה, מתי הניצוץ נדלק לרב?
"זה לא היה רגע אלא תהליך. מכיתה י"א בבית הספר החילוני התחלתי לשאול את עצמי שאלות, הרגשתי ריק רוחני וחיפשתי משהו מעבר. הקול הזה הציק לי עד גיל 23 ואחרי השירות הצבאי החלטתי לחפש מענה לקול הפנימי והגעתי למכון מאיר".
"מעולם לא עסקתי בדימויים. אף פעם לא שאלתי את עצמי איך אני נתפס או לא נתפס"
בשנת 2017 חולל הרב לוינשטיין סערה כשהתבטא בנוגע לגיוס נשים לצה"ל. שר הבטחון דאז, אביגדור ליברמן, הציג אולטימטום: פיטורי לוינשטיין או הפסקת ההכרה במכינת עלי. אביו של הרב, יעקב, אמר אז בראיון לעיתון "מקור ראשון" כי הוא הציע לבנו לקחת פסק זמן של שנה מראשות המכינה.
אם אני זוכר נכון הרב לא קיבל את ההצעה.
לא קיבלתי.
יש בהצעה הזו יסוד של פשרה. ליברמן דרש פיטורין, אבא הציע הצעת ביניים. הסירוב רק מעצים את הדימוי של הרב כאדם שעומד בתקיפות על עמדתו. למה בעצם לא לקחת את ההצעה הזו?
"מעולם לא עסקתי בדימויים. אף פעם לא שאלתי את עצמי איך אני נתפס או לא נתפס. אני משתדל מאוד להיות נאמן לתורת משה. התורה לא כפופה לדעת קהל, דעת קהל היא לא אמת מידה. מה אני יכול לעשות שיש דברים שלא מוצאים חן בעיניי החילונים?".
אביגדור ליברמן. לא אהב את האמירות של הרב לוינשטיין | צילום: Yonatan Sindel,Flash90
יש רבנים שבוחרים לעטוף אמירות בעטיפות שונות, או נמנעים מאמירות מסוימות. יש מציאות כזו שהרב עוצר את עצמו מלומר עמדה מסוימת?
"לא עולה לי דבר כזה. אני מלמד תורה ומתמחה בעיקר בתחום של המפגש בין התרבות הכללית ליהדות, והמפגש מעלה סוגיות טעונות. הנושאים הללו נפיצים מטבעם כי התרבות הכללית חושבת אחרת מהתורה בלא מעט נושאים".
כאן מכניס הרב לסיפור את מכינת עלי והמלחמה הנוכחית. "הרעיון של המכינה הוא לחנך את התלמידים שישתלבו בחברה הישראלית בכל המקומות, בכל המקצועות, בכל התחומים, ויביאו את דבר היהדות אל המרחב הציבורי". לדבריו, יש קשר מהותי בין דחיקת התפיסה היהודית לכישלון במלחמה. "נפקא מינה ברורה היא ההרתעה. אם אתה חושב שהם מורתעים, אז הצבא ישן. אבל אם היית עם תפיסה יהודית אותנטית היית יודע שהם רוצים לשחוט את היהודים והם יעשו כל מה שביכולתם כדי לעשות את זה".
מכינת עלי | צילום: קובי גדעון, לע"מ
גיוס חרדים: "זה סדר אלוקי עמוק מאוד שלא תאבד תורה מישראל"
אחד הנושאים הנפיצים ביותר שעלו בעקבות המלחמה הוא אי-גיוס חרדים. לרב לוינשטיין יש תפיסה מקורית בנוגע לסוגיה ולדעתו מדובר בסדר אלוקי מדויק שגורם לכך שלא תאבד תורה מישראל. "העולם החרדי לא מתגייס משתי סיבות: אידיאולוגיה שלא רואה ערך בציונות וקושי לשמור על הזהות החרדית בצבא".
ויש לרב ביקורת על העמדה החרדית הזו?
"ממש לא. אני חושב שזה סדר אלוקי עמוק מאוד שלא תאבד תורה מישראל, כדי לשמור על ישראל סבא, על רצף התורה לדורות מסיני עד היום. בגלל זה חלקים בתוך העם היהודי מוצאים בקרבם יעוד ואחריות לשמירת המסורת של תורת ישראל על קוצו של יו"ד, לכן יש ציבור מאוד גדול שמוצא בקרבו דחף פנימי עמוק למסור את הנפש שלא תאבד תורה מישראל".
חרדים מפגינים נגד גיוס לצה"ל, ספטמבר 2023 | צילום: Yonatan Sindel,Flash90
יהיה מי שיאמר שהתורה שנשמרת היא תורה מקומית בלבד, תורה חסרה, תורה שמביאה לידי איומים בירידה מהארץ "אם יגייסו אותנו".
"הרב קוק מסביר שבית ראשון הוא תורת הכלל, בית שני והגלות הם תורת הפרט, ובית שלישי הוא החיבור ביניהם. המהפכה הכי עמוקה שהתרחשה באלפיים השנים האחרונות היא חכם עדיף מנביא. הנביאים, עם כל העוצמה האישיותית שלהם, לא הצליחו לעשות שינוי. מי שהצליח לעשות אותו הם החכמים שירדו לתורת הפרט וביררו איך מתגברים על היצר הרע. זו לא תורה חסרה, זו תורה שלמה".
"אנחנו צריכים להוות באמת דוגמא שאפשר לחבר את העולמות בלי דתל"שים בעשרות אחוזים"
הרב מסביר: "היכולת לחזור חזרה לתורת הכלל צריכה לחדש את כל המימדים שהיו גנוזים בתורה במשך אלפי שנים. בתהליך המעבר בין תורת הפרט לתורת הכלל יש משברים קשים. אנחנו בתקופת הביניים ונוצרו שני זרמים, ששניהם סדר אלוקי. הזרם הראשון הוא הזרם דתי-ציוני שמנסה לחיות, להוליד ולחדש את תורת הכלל והזרם השני הוא הזרם החרדי שמשמר במסירות נפש על תורת הפרט, המשפחה והקהילה".
לדבריו, "כשתיבנה תורת הכלל בשלמות זה יהיה סיפור אחר. אנחנו, הציבור הדתי-לאומי, צריכים להוות באמת דוגמא שאפשר לחבר את העולמות בלי דתל"שים בעשרות אחוזים. אם רבים מהבנים והבנות לא מדקדקים קלה כבחמורה בגלל ההשתלבות, אז בגלל הרצון לבנות את תורת הכלל הם מפסידים בתורת הפרט. תאר לעצמך שכולם היו ציונים דתיים, מה היה נשאר מהתורה? לא הייתה נשמרת היהדות במובן הכי עמוק ומדוקדק שלה. דווקא העולם החרדי שנושף בעורפנו הוא זה שעוזר לנו לא לזייף ולא להיחלש במימדים של תורת הפרט. ומצד שני אנחנו מאתגרים את החברה החרדית בתורת הכלל, ומראים שאפשר לחבר קדושה וגבורה, קדושה ומדינה".
הרב יגאל לוינשטיין: זה מה שלמדתי אחרי נפילת 19 מבוגרי המכינה
למרות התפיסה שלו הבוחרת שלא לבקר את העולם החרדי, אחד ממפעלי חייו המרכזיים של הרב לוינשטיין היא המכינת בעלי. במלחמה האחרונה באה לידי ביטוי, באופן כואב מאוד, רוחה של המכינה כאשר 19 מתלמידיה ובוגריה נפלו בקרבות. הרב מרצין כשהוא מדבר על הנופלים. "עקידת יצחק היא ניסיון העשירי, ורק אחריו הקדוש ברוך הוא נתן תואר לאברהם אבינו, 'עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה'. דבר שמוכנים למסור את הנפש עליו הוא מגדיר את ערכו, הוא נותן את הערך לחיים עצמם. עבור מה אני חי? עבור משהו שהוא יותר גדול מהחיים. העולם המערבי אומר שאין שום דבר בעולם שמוצדק למות עבורו כי עצם זה שאני חי זה דבר הכי חשוב, ומה עִם הנצח? אין דבר כזה".
קיר נופלים במכינת עלי | צילום: מכינת עלי
"בניגוד אליהם", מסביר הרב, "אנחנו חושבים שהחיים הם עבור מטרה נעלה יותר מהחיים שלנו. הצדק, היושר, המוסר, הקדושה, גילוי צלם אלוקים שבאדם. כשעם ישראל עמד בהתנגשות הזו לאורך כל ההיסטוריה אז הוא ידע למסור את הנפש, כי הוא מכיר מהו הערך שעבורו הוא חי. המושג של שלוש עבירות של 'יהרג ובל יעבור', אלו ערכי היסוד הכי עמוקים שאם אדם עובר עליהם אין טעם לחייו".
"התורה לימדה אותנו שעל מצוות מלחמה מוסרים את הנפש, כי משהו יותר גדול מכולנו יחד עומד למבחן. הערך הנצחי של האומה הישראלית הקוראת בשם השם עומד על הכף. זו עקדת יצחק: יצחק הוא ההמשכיות של עם ישראל, 'לזרעך אתן', ודבר השם עמד בהתנגשות לזה. דבר השם הוא הנקודה הנצחית שנותנת את כל הערך לזרעך ולעתידך. כיוון שמיצחק יוצא הזרע אז הקב"ה אומר לבסוף 'אל תשלח ידך אל הנער'. במהלך ההיסטוריה, כשמגיעים רגעי קצה, העם היהודי מברר במסירות נפש את מעלת הערכים שלו".
ההבדל בין חמאס לישראל: "אנחנו ממש הפוכים מהם"
הרב מחדד את עמדתו ומנגיד את התפיסה היהודית לתפיסה האיסלמית הקיצונית של חמאס. "תראה את ההבדל העצום והנורא בין החמאס לישראל. הרי גם הם מוכנים למות, מה שנקרא ג'יהדיסטים, שהידים. אבל אצלם זה בגלל שאין ערך לחיים, המוות הוא מטרה. אצלנו ערכי החיים, הטהרה, הקדושה, העדינות והמוסריות, הם כל כך יקרים שאנחנו לא מוכנים לאבד אותם. אנחנו מוכנים למסור את הנפש שהם יתקיימו. כשעם ישראל בסכנה קיומית, החיילים יוצאים למסור את הנפש עבור השליחות האדירה הזו. בצד השני מוסרים את הנפש על היעדר צלם אלוקים, על הרוע שבאדם. אנחנו ממש הפוכים מהם".
מחבלי חמאס | צילום: Anas-Mohammed,Shutterstock
"יש את המושג החילוני 'במותם ציוו לנו את החיים'. אני לא כל-כך קונה אותו, אבל אם נסביר אותו בעומק אז בעצם הם ציוו לנו את המשך המסע הגדול של העם היהודי להיות מצפן מוסרי למין האנושי. הם מייקרים את חיינו, מולידים עלינו אחריות גדולה יותר להיכנס במקום החלל שהם השאירו. הכאב עצום, אבל מצמיח".
סוגיית החטופים: "מעל כל יהודי קדוש יש אומה קדושה"
עוד סוגיה בוערת היא סוגיית החטופים. 133 מאחינו שבויים בעזה, והרב יגאל חושב שלא כדאי להנגיד בין סוגיית חיי הכלל לסוגיית חיי הפרט. "עם ישראל יקר לו כל יהודי, וגם האויבים שלנו מכירים את הנקודה הזאת. אבל מעל כל יהודי קדוש יש אומה קדושה, והנצח מתגלה דרך הנצחיות של האומה. המלחמה היא על חיי האומה, וחיי הפרט נדחים בפני חיי האומה. לכן החיילים והאזרחים מצווים לצאת ולסכן את נפשם".
"אבל אין הכרח ליצור התנגשות", מסביר הרב, "צריך לעשות מאמץ עליון לא לסכן את האומה, להבטיח את חייה ואת ביטחונה לדורות, ומצד שני לעשות מאמץ עליון להציל את אחינו שבשביה. יש דרכים נוספות לחלץ את החטופים, דרכים שאנחנו לא מממשים בגלל לחצים שמופעלים עלינו. ארצות הברית היא אוהב ואויב כאחד. זה מצער אותי צער עצום".
למה אין אלוף מעלי בצה"ל? "מעצורים מכוונים"
סוגייה נוספת שהרב התבטא בה במהלך המלחמה היא היעדר קצינים בכירים משורות הציונות הדתית. "סטטיסטית זה לא הגיוני, עשרות שנים הציונות הדתית ממלאת חצי מבה"ד 1. איפה שאתה לא זורק אבן אתה מוצא מג"דים ואל"מים חובשי כיפה, אבל אף אחד מהם לא נמצא מתאים להיות אלוף. זה פשוט לא הגיוני. יש כאן מעצורים מכוונים".
לקראת סיום, בפרץ אופטימיות, הרב מבקש-מברך את עם ישראל שיראה את השגחה האלוקית מאחורי האירועים. "כל מה שעשה איתנו הקדוש ברוך הוא במאה ועשרים השנים האחרונות זה לטובתנו ולגאולתנו, צריך להעמיק מבט ולראות בתוך ההסתרות את יד השם הפועלת". למרות הקושי, בצל המלחמה ועם המשא הכבד של 19 תלמידים שמסרו את נפשם על קידוש השם, העם והארץ.
תיעוד מחילוץ החטופים פרננדו מרמן ולואיס הר: