"אנו נקראים לשוב לאיזון קדוש בכל כוחות חיינו האישיים והלאומיים"

הרב ברוך אפרתי במאמר לכבוד פרשת "צו" שנקרא השבת. הרב מתייחס על חשיבות האיזון בחיינו בעקבות משיכת הכהנים על האיברים שמאזנים את גוף האדם. "הציווי למרוח את דם הקרבנות דווקא על אברים אלו, יש בו טעם גדול בבחינת רמז"

פרשת צו: על השלמים

בתורת האיזונים, יש תקופות שונות. יש עת שהקוטב האחד מובלט, יש עת שהקוטב השני. כולנו עתה בעת של איסורים המוטלים עלינו מי ייתן ונזכה לשוב במהרה לאזן את חיינו בקוטב השני

פרשת צו: אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ

קרבן תודה הוא אחד מקרבנות השלמים, אבל שלא כשאר קרבנות השלמים הוא טעון ארבעה מיני לחם וזמן אכילתו קצר יותר. מה הטעם להבדלים אלו?

פרשת צו: האם צריך שני עצים לברכת האילנות?

הרב יגאל גרוס במאמר הלכתי על ברכת האלינות, ברכה שמרבים לקיימה בימי חודש ניסן. המצווה מעוררת מספר שאלות: למה דווקא בניסן? האם יש חובה לקיימה בציבור? כמה אילנות צריך לברך? והאם רק אילנות המספקים מאכל?

פרשת צו: זירוז למצווה בלי אינטרס גשמי

בפרשתנו אנו קוראים על קרבן עולה. משה מזרז את אהרן להקריב עולה למרות שאין לו כאן אינטרס גשמי. מכאן לומדים יסוד חשוב בעבודת ה'

פרשת צו: על הסמיכה

היכולת לתת אמון, היא בסיס הכרחי לקיום האנושי.

פרשת צו: במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת

השוואת מקום שחיטת העולה והחטאת נועדה לשפר את הרגשתו של החוטא ששב בתשובה.

פרשת צו: על הדם

כדי שלא לבייש

והרים את הדשן אשר תאכל האש

בדרך כלל יש הקבלה בין עבודות הבוקר לעבודות הערב אולם תרומת הדשן היא יוצאת דופן שהיא אך ורק בבוקר. על זמנים של חסד בכל יום ובימי הפסח, בעקבות דרשה של השם משמואל

פרשת צו: איסור אכילת הדם

איסור אכילת הדם המופיע בפרשה, איננו רק איסור גשמי או פיזי, אלא יש בו משמעות רוחנית וערכית. הרב קוק מסביר את האיסור של אכילת דם, כדרך חינוכית של התורה להביא את האדם לרגישות כלפי ערך החיים. מדובר על איסור שלילי של לא תעשה אבל שיש בו ערך חיובי. דבר תורה מיוחד מסרייבו, בוסניה

בזכות בנים תושיע אבות

בליל הסדר שבים חכמים ומלמדים אותנו את חשיבותם של הבנים, ואת כוחם להושיע אבות ולהביא גאולה לעולם. הרב יאיר בן מנחם על מצוות והגדת לבנך וימי הפסח וסגולתם להביא גאולה לעולם

פרשת צו: על הבגדים ועל הקרבה

משה מאיר במאמר נוסף על בגדי הכהונה ומשמעותם הרגשית. פרשת צו

פרשת צו: החיבור בין הלילה ליום

מדוע התורה קוראת דווקא לפעולה זו "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה"? מדוע זה מעלה את כל הקורבנות כולם? וכן מדוע הכוהנים כל כך רצו לקיים מצווה זו?