פרחים לארדואן על ההכרה האמריקנית בגולן | רון דרמר מדבר

שגריר ישראל בארצות הברית לשעבר מספר בראיון ראשון לעיתון בעברית על שנות כהונתו: הקשר עם טראמפ, הסכם הגרעין וגם המאבק לשחרור פולארד. וגם, איזה שלט הוא ממליץ להניח על שולחן השגריר הישראלי?

חדשות כיפה 06/09/21 11:19 כט באלול התשפא

צילום: Miriam Alster/FLASH90
צילום: Miriam Alster/FLASH90

האיש שכיהן במשך שבע שנים וחצי בתור שגריר ישראל בארצות הברית בתקופת עידן נתניהו, מתראיין לראשונה לעיתון בעברית ומספר ל"ישראל היום" על המורכבות של התפקיד הוא נולד בפלורידה למשפחה יהודית, ועלה ארצה לבד בשנת 1997. לפוליטיקה הוא נכנס אחרי שכתב ספר יחד עם נתן שרנסקי, "יתרון הדמוקרטיה", שהגיע אפילו לנשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש. 

"זו הייתה הפעם הראשונה שלי בחדר הסגלגל", הוא מספר בראיון, "היינו בוושינגטון, ביום השני של מסע קידום המכירות. לא היה לנו מושג שבוש קרא את הספר והתלהב ממנו. כשהגיע הטלפון מהבית הלבן, חיפשתי את המצלמה הנסתרת, כי הייתי משוכנע שעובדים עלי". 

בהמשך התמנה ליועצו הקרוב של בנימין נתניהו, וכפי שהוא מספר, "בערך פעמיים בחודש הייתי נקרא לבית שלו בשבת, כדי להשתתף בדיונים חשובים. הייתי הולך לשם ברגל, 25 דקות. גם כששירתי כשגריר בוושינגטון, באתי הרבה מאוד לארץ. היו דברים שאפילו בטלפון החסוי לא היה אפשר לדבר עליהם".

בסוף 2013 נכנס דרמר לתפקיד השגריר בוושינגטון. בשנת 2016, כאשר היה אמור לסיים את תפקידו, הגיע דונלד טראמפ לבית הלבן. "קיבלתי טלפון מראש הממשלה. הוא אמר לי: 'אתה לא הולך לשום מקום'. חשבתי שזה יתארך בכמה חודשים, עד שהדברים ייכנסו למסלול. בפועל, בכל פעם מחדש הוא ביקש להאריך את הכהונה שלי".

"אכן, היתה לי דלת פתוחה בבית הלבן, ואין ספק שממשל טראמפ היה הכי פרו־ישראלי אי פעם. לטראמפ גם היה האומץ לקבל החלטות נגד כל העולם ונגד כל הדרג המקצועי שכפוף לו. אבל זה לא אומר שלא היו ויכוחים. בוושינגטון, כל דבר קטן הוא דבר גדול. אני ממליץ לכל שגריר ישראלי לשים על השולחן שלט קטן שבו כתוב: 'ארץ ישראל נקנית בייסורים'".

באשר להכרה האמריקאית ברמת הגולן, דרמר מסביר כי התהליכים התחילו כבר ב-2017. "עבורנו הוא הפך להיות דחוף בדצמבר 2018, אחרי שטראמפ הודיע על הוצאת הכוחות האמריקניים מסוריה, בעקבות שיחה עם ארדואן. זיהינו את ההזדמנות, ובמשך שלושה חודשים עבדתי על זה בלי הפסקה. באותה תקופה הלכתי עם מישהו מהשגרירות לפגישה עם בכיר במחלקת המדינה. בן השיח שלנו השיב בשלילה לבקשת ההכרה. כשיצאנו, האיש מהשגרירות אומר לי: 'זה אבוד'. אמרתי לו: 'עם כל הכבוד לבכיר במחלקת המדינה, לא הוא קובע, אלא הנשיא. על ההכרה האמריקנית בגולן אנחנו צריכים להודות לנשיא ולכמה בכירים בממשל, אבל גם לשלוח פרחים לארדואן".

הגרעין האיראני

ראש המוסד החדש, דדי ברנע, אמר בעבר כי "איראן פועלת, גם ברגע זה ממש, למימוש חזון הגרעין שלה, תחת מעטה הגנה בינלאומי. בשקרים ובהסתרות איראן נמצאת בהתקדמות מתמדת לתכנית לייצור נשק להשמדה המונית". השגריר לשעבר מספר בראיון כי "המדיניות שלנו הייתה למנוע יכולת גרעינית מאיראן, והמדיניות של אובאמה, ביידן ואירופה היא הכלה. בשורה התחתונה, הם לא מוכנים לפעולה צבאית", אומר דרמר, "לכן, אם אנחנו לא נעשה כל מה שביכולתנו למנוע מאיראן נשק גרעיני, העולם לא יטפל בזה". 

עוד הוסיף כי כל אנשי הנשיא התנגדו ליציאה של טראמפ מהסכם הגרעין, ולמרות זאת, במאי 2018 ארצות הברית פרשה מההסכם ובכך השיבה את הסנקציות על איראן שהוסרו במסגרתו. 

נתניהו חושף את תכנית הגרעין האיראנית

נתניהו חושף את תכנית הגרעין האיראנית צילום: מרים אלסטר/פלאש 90

"במקרה של איראן, מדובר באיום קיומי. אתה לא יכול לקחת סיכון  ולהמתין עד שהסכין תהיה על הצוואר. הרי איראן הופכת כבר עכשיו למעצמה אזורית, למרות הסנקציות. תחשוב מה קורה אם מסירים את הסנקציות, ומאות מיליארדי דולרים נכנסים לקופה של איראן בעשור הקרוב. אנחנו יודעים מה הם עושים בתימן, בעיראק, בסוריה, בלבנון, בעזה. תראה לאיזו רמה הגיעו היכולות של חמאס וחיזבאללה. מי יפעל מול האיראנים בשנה ה־15 להסכם, כשהם הם יהיו הרבה יותר חזקים, צבאית וכלכלית"? 

לפני טיסתו של ראש הממשלה נפתלי בנט לפגישה עם הנשיא ביידן, גורמים בסביבתו לא  היססו לתקוף את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בדבר המצב שהשאיר אחריו. "קיבלנו ירושה קשה מאוד מהממשלה הקודמת בהקשר האיראני", עוד פירט, "אחרי כל ההצהרות והרטוריקה איראן נמצאת בנקודה המתקדמת ביותר של תכנית הגרעין שלה. היה נתק בין הרטוריקה למבחן התוצאה''. 

על כך אומר דרמר כי "זו טענה מנותקת מהמציאות. אני ראיתי במשך 20 שנה, מתוכן ארבע שנים בלשכת ראש הממשלה ועוד שבע שנים בשגרירות בוושינגטון, כיצד נתניהו מגייס את העולם להפעלת לחץ בינלאומי על איראן. הוא זה ששכנע הרבה גורמים במערכת הבינלאומית, בין השאר משום שהם הבינו שהוא מוכן לפעול, וזה הביא ליותר לחץ. הוא היה הגורם הכי פעיל במערכת הישראלית והבינלאומית בנושא הזה, ויש הרבה דברים שעדיין אינם ידועים. הוא חשב שהוא צריך לעשות הכל, וכך פעל".

יונתן פולארד 

על שחרור המרגל הישראלי מהכלא האמריקאי ועלייתו ארצה אחרי 35 שנות מאסר, מהן 5 שנים במעצר בית, מספר דרמר כי "במשך השנים היינו קרובים כמה פעמים לסיים את הסיפור. בתקופת אובאמה עלה רעיון שבתמורה להארכת ההקפאה בהתיישבות, פולארד ישוחרר. לאחר מכן, בזמן הניסיון של ג'ון קרי לשמר את התהליך המדיני עם הפלשתינים ב־2014, זה שוב עלה".

יונתן פולארד

יונתן פולארד צילום: כיפה

דרמר חושף כי הוא היה הישראלי היחיד שעמד בקשר עם פולארד למשך כל שנות המאסר הארוכות. "בתקופת טראמפ, כשפולארד כבר התגורר בניו יורק, רצינו שייתן לו לעלות לישראל. כל כמה חודשים פנינו בעניין. נתניהו כתב מכתבים לנשיא וציין שבכך יבוא הסוף לפרשה שמעיבה כל כך הרבה שנים על יחסי שתי המדינות. טראמפ כבר היה קרוב לקבל את ההחלטה, אבל אז הופיע פרסום בתקשורת האמריקנית כאילו ישראל התקינה מכשירי האזנה ליד הבית הלבן, דבר שכמובן לא היה נכון. היה ברור לי שהפרסום נועד לשבש את השחרור. בסופו של דבר, ממש ברגע האחרון, הבנתי שעדיף לחכות לנובמבר 2020, התאריך שבו היו אמורות להסתיים חמש השנים בניו יורק, ואז פשוט לבקש מהם שוב שלא יתערבו ולא יעשו שום פעולה אקטיבית". 

 

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר