הילד שלי צופה בפורנו - מה אפשר לעשות?

יש כאלה שקוראים לדור הזה "דור המסכים". הנתונים מראים עליה דרסטית בצפייה וביצירת תוכן פורנוגרפי אצל בני נוער, ובירידה משמעותית של הגיל בו מתחילים להיחשף לתכנים מהסוג הזה. המצב הזה, שמאפשר לכל ילד להחזיק ביד מסך פרטי ולצפות בכל תוכן שירצה, גורם גם לבני הנוער הדתיים להיחשף בקלות לתכנים פורנוגרפיים באופן יום-יומי. 

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאהילד שלי שאל למה הפרדנו מיטות - מה לענות לו?

  07/02/23 14:15

זו הטעות הראשונה שלנו ביחס לסיטואציה

הרבה פעמים אנחנו כהורים, כשאנחנו מגלים דבר כזה על הילד שלנו, התגובה האוטומטית היא בהלה. זו הטעות הראשונה שלנו ביחס לסיטואציה הזו. אם הילד בא וסיפר לנו, חשוב לתת לו תחושה שאנחנו מבינים ומכילים אותו ולא כועסים עליו, כי אחרת הוא לא יבוא ויספר לנו דברים נוספים. גם אם גילינו על כך בעצמנו, אפשר לבוא ולשתף אותו בעדינות ולפתוח את השיח מצידנו, אך לא ממקום מאשים.

חשוב לדעת שלפעמים, בגלל החשיפה האדירה שיש היום באינטרנט, ילדים ובני נוער עלולים להיחשף לתכנים מיניים גם ללא בחירה. לפעמים זו פרסומת שקופצת, לחיצה לא מכוונת, ותוך רגע אחד הם מאבדים את התמימות. כשאנחנו פותחים את הנושא מול הילד, חשוב קודם כל להסביר ולהדגיש שאנחנו מבינים אותו ואת הבחירה שלו לצפות בתוכן הזה. בסופו של דבר לא מדובר רק בילדים שצופים, אלא גם הרבה מבוגרים, והסיבות לכך ברורות לנו.

צילום: shutterstock

אין צורך לנסות לשקול מילים

אחרי שהבהרנו את הצד שלנו, חשוב לפנות לילד בשאלה. להבין מה בדיוק מעניין אותו בתוכן הזה, מדוע הוא בחר לצפות. השאלה צריכה לבוא ממקום לא מאשים, אלא מרצון לתת לילד את המידע שהוא מחפש בצורה נכונה ובריאה יותר. אחרי שהילד כבר צפה בתכנים, אין צורך לנסות לשקול מילים כשאנחנו מדברים איתו על יחסים, צריך לומר את הדברים בצורה ברורה ולהסביר לו את המציאות האמיתית. התכנים שהילד צופה בהם מוצגים בצורה מעוותת, ועלולים לגרום לו לחשוב שככה מתנהלים יחסים אמיתיים.

התכנים הפורנוגרפיים מציגים הרבה דברים שעלולים לגרום לתפיסות שגויות אצל הילד, לכן חשוב להסביר לו בצורה ברורה איך נראים יחסים אמיתיים, להבהיר שאקט בין גבר לאישה צריך לבוא מתוך הסכמה הדדית של שני הצדדים ולא מתוך גחמה פרטית. אם אנחנו רואים שזה קורה אצל הילד בתדירות גבוהה מהרגיל, כדאי לנסות לברר מאיפה זה נובע. הרבה פעמים זה מגיע ממקום של חוסר ביטחון, לחץ חברתי או נסיון למצוא עיסוק. אם יש דרך אחרת למלא את הצורך של הילד, צריך לנסות לעשות את זה.

צילום: shutterstock

לא לחשוב שהילד שלי לא רואה

צריך להבין שבדור המסכים אין איך לברוח מזה, זה אפילו לא במחשב שאפשר לשים לו סיסמה, זה בפלאפון האישי וזה מאוד פשוט. חשוב לדבר על זה, לא לחשוב שהילד שלי לא רואה, לא צריך לשאול אותו ולחקור אותו, פשוט לדבר על זה. באופן כללי חשוב שנשים לב שהילד לא יושב 24 שעות בפלאפון ושיש לו עוד דברים לעשות. אם הוא כל היום בטלפון, זה ברור שהוא יצפה גם בזה. אם יש חופש גדול, כדאי לעזור לילדים למצוא תכניות אחרות ונוספות שהן לא בהכרח הפלאפון. לבוא ממקום כיפי ולא נוזף, להראות לו שאפשר לעשות עוד דברים אחרים.

רננה ברנשטיין היא רעיה ואמא לארבעה, יועצת חינוכית ומדריכה לנשיות ומיניות בריאה. שחקנית ויוצרת ההצגה "אני שבמראה", הצגה לנערות ונשים, העוסקת בדימוי גוף.