משפחת רכל מהיישוב נריה, המונה 9 נפשות, עורכת כבר שמונה שנים שבתות שטח - על כל המשתמע מכך. מה שהתחיל כיוזמה משפחתית קטנה התפתח לשבתות המוניות בהשתתפות עשרות אנשים, משפחות וחברים, כשהמכנה המשותף לכולם הוא אהבה לטבע ולארץ. בריאיון ל"חדשות כיפה", הם מסבירים איך לעשות את זה נכון.
-
עוד באותו נושאטיול לשארם עם 5 טיפים למסורתיים
14/06/23 15:23
את השבתות הללו מוביל אב המשפחה, מיכאל, חמש פעמים בשנה, כל פעם במקום אחר. החלק המיוחד ביותר הוא המפגש האנושי: "אין שבת שאני לא פוגש שם מישהו שלא הכרתי", הוא סיפר. "יש גרעין של חברים שיוזמים את זה, וזה פתוח - חבר מביא חבר. השבת הכי גדולה הייתה שבת בר מצווה של בן אחי עם 160 אנשים. זה היה מטורף. אבל בדרך כלל מדובר בבין 60 ל- 100 אנשים, כולל ילדים, נוער ותינוקות".
שבת שטח צילום: מיכאל רכל
בתו אוריה סיפרה גם היא: "אנחנו מכירים מלא אנשים חדשים מכיוון שזה בשטח, ובטבע יש אווירה זורמת. בזכות זה אנחנו עושים המון שבתות יש אנשים שכבר מכירים מהשבתות ופוגשים אותם שוב", עוד שיתפה אוריה: "יש מלא גילאים וסגנונות, חילונים, דתיים חרדים וכל מיני זוגות מעניינים".
"העיקרון שלנו היא לעשות את זה לגמרי כהלכתו"
מהם האתגרים ההלכתיים, ואיך אתם מצליחים להתמודד איתם?
"מבחינה הלכתית העיקרון שלנו היא לעשות את זה לגמרי כהלכתו", הסביר מיכאל. "אין מצב שיוצאים בלי מניין, ספר תורה עירוב וכל מה שצריך. ומבחינת עונג שבת - מהשבת הראשונה שעשינו התנאי שלנו כלפי עצמינו היה שיהיו שירותים, ואנחנו עומדים בזה מאז. בהתחלה הבאנו שירותים כימיים, אבל השתדרגנו וכבר כמה שנים אנחנו מקימים במקום שירותים אקולוגיים".
את בעיית המניין פותרים בכך שמזמינים קבוצה גדולה של אנשים, את ספר התורה שואל רכל כל פעם מחבר ולפני השבת דואגים המשתתפים למתוח חוט שישמש כעירוב. את האוכל מחממים על גז שדולק כל השבת, "כמה כירות גז גדולות עם פח מעליהן, ועליהן סירים ענקיים".
שבת שטח צילום: מיכאל רכל
איך מתארגנים לקראת שבת כזו?
יומיים שלושה לפני כניסת השבת מתחילים בהתארגנות, הסבירו מיכאל ואוריה. "כל אחד מקבל תפקיד, קונים אוכל וחד פעמי, וכשמגיעים מבשלים בשטח. מבחינת ציוד צריך להביא ציליות, שירותים אקולוגיים, גז לבישול וספר תורה". מיכאל תיאר את האווירה המיוחדת לפני כניסת שבת: "באים מוקדם ביום שישי, מתחילים תמיד עם על האש בצהריים ואחרי זה בונים, כולם עוזרים בשמחה. תמיד עושים קבלת שבת מוזיקלית, בנוהל".
אוריה מספרת איך נראית שבת כזאת, מתארת את הבישולים וההכנות ומדגישה את ההשקעה הרבה באוכל ובאווירה, שלא מביישת שבת ביתית. "בערב שבת מחלקים שירונים ושרים שירים של ארץ ישראל, מוציאים ערק וכולם מצטרפים. בבוקר קידוש עם מלא גבינות ועוגות שוות. אחרי הצהריים יוצאים לטיול באזור, מכירים את האנשים או משחקים משחקי קופסה, פשוט כיף".
אילו חוויות זכורות לך במיוחד?
"כשאנחנו עושים במקומות המוניים, תמיד מגיעים אנשים וזה נראה להם הזוי שיש מלא אנשים עם טליתות באמצע שום מקום, והם דווקא מתרגשים". משתפת אוריה, ומספרת על מקרים בהם קבוצות זרות הצטרפו אליהם לארוחות. "יש זוג שעשה איתנו ליל הסדר בשטח ממש אחרי שהתחתנו ועד היום הם מגיעים לשבתות, כשהם כבר עם שלושה ילדים".
שבת שטח צילום: מיכאל רכל
לפעמים החוויות פחות חיוביות, היא מודה. "הייתה שבת שעשינו באיזה חור ליד ים המלח, והגיע פקח שאמר שאסור להיות במקום הזה. כמובן שלא יכולנו להתפנות באמצע השבת, אבל הוא התעקש שאנחנו צריכים לעזוב", למרבה המזל, היא מספרת: "איכשהו דוד שלי הכיר אותו, הם דיברו והוא הסכים לשחרר אותנו". גם מזג האוויר יכול להיות מאתגר: "הייתה שבת עם רוחות חזקות, ושבת אחרת קפואה שעשינו בשוקדה, הבאנו פטריית גז וכולם עמדו סביבה כל הערב". בסוף, מסכמת אוריה, גם זו חוויה.
באילו מקומות יצא לכם לערוך את השבתות?
בין המקומות בהם שבתו בשנים האחרונות: "קליה, יער ביריה, בורות לוץ, יער הזורע, הר כרמל, מצפה אילות, הר איתן, יער אודם, מצפה יריחו, צובה, שורש, דרום אדום-שוקדה, בית-חגלה, הר-הרוח ומצפה כרמים".
לסיכום, למי לדעתך מתאים הקונספט?
"החוויה הזו מתאימה לכל מי שרוצה חוויה אחרת ומעוניין לצאת מהשגרה. הרבה אנשים נשארים שבת אחרי שבת בבית, וזה כיף לעשות שבת אחת משהו אחר. לדעתי זה מתאים לכולם", אומרת אוריה, וצוחקת: "אולי חוץ ממי שיש לו סטנדרטים ממש גבוהים של היגיינה".
שבת שטח צילום: מיכאל רכל