השבת שלפני ר"ח אדר היא הראשונה בארבע שבתות מיוחדות - שבת "שקלים", ולה הפטרה מיוחדת.
המשנה במסכת שקלים מלמדת: "באחד באדר משמיעין (=מכריזים בכל ערי ישראל) על השקלים (=להביא שקליהם)". זכר לימים בהם עמד המקדש על מכונו והיו ישראל תורמים שקליהם לצורכי המקדש, ובהם - בדק הבית, נהגו לקרוא בפרשת מחצית השקל ולהפטיר במלכים ב י"ב, המספרת על מגבית זו.
ההפטרה בהקשרה התנ"כי
הימים הם ימי יואש מלך יהודה ויהוידע הכהן הגדול. יואש היה הבן היחיד ששרד (כתינוק) מן הטבח שערכה עתליה, לבית אחאב, במשפחת המלוכה מבית דוד. תינוק זה הוסתר במשך שש שנים בבית המקדש וגודל על ידי דודו ודודתו, יהוידע הכהן הגדול ויהושבע אשתו. במשך שש שנות שלטונה של עתליה ביהודה הוזנח ונפגע בית המקדש, ושלטונה שנקנה בדם, הסתיים במהפכה - בה הומתה. התנהלותה האכזרית והיותה נטע זר במלכות יהודה , שמלכו בה רק מלכי בית דוד, הביאו לקץ מלכותה.
עבודת שיקום רבה נדרשה במלכות יהודה לאחר שנים של זעזועים שלטוניים ורוחניים: מרד יהוא, בו נרצח גם אחזיה, אביו של יואש, השתלטותה של עתליה על המלוכה ביהודה, הכנסת עבודה זרה מבית מדרשה של איזבל לבית המקדש בצד שקיעה מדינית וצבאית, שהחלה עוד בסוף ימי אחאב-יהושפט.
דף חדש נפתח במלכות יהודה, בהנהגתו הנמרצת של יהוידע, שנהל את ענייני הממלכה בפועל עד שיואש הצעיר בגר והיה נכון לנהל את ענייני הממלכה בעצמו. במסגרת עבודת השיקום שופץ גם בית המקדש, ובאירגון מלאכה זו עוסקת ההפטרה, שכלול בה תיאור מגבית שקלים לצורך בדק הבית.
מצב בפרשה: יחסי מלכות וכהונה
מערכות השלטון בישראל, כפי שתוארו על ידי משה רבנו בפרשת שופטים, הם: המלך, השופטים והשוטרים, הכהנים והלוויים, והנביא. תפקידיה של כל מערכת והזיקה ההדדית ביניהם הוא נושא ארוך ומרתק. בפינתנו רק נעיר: מערכת היחסים הדו-צדדית המפורטת ביותר בפרקי התנ"ך היא זו של מלך ונביא. רבים הפרקים בתנ"ך המתארים יחסי גומלין בין המלכות לנבואה. מאידך, מעטים הפרקים המתארים את יחסי הגומלין בין המלכות למערכת המשפט ואכיפתו (שופטים ושוטרים) ובין המלכות לכהנים-הלוויים, אשר עיסוקם בהוראת התורה (מערכת החינוך) ובעבודת המשכן-המקדש.
ההפטרה שלנו היא אחד הפרקים המעטים המתארים את מערכת היחסים בין המלכות והכהונה. (המפורסם שביניהם: שאול ונוב עיר הכהנים)
באופן בסיסי קיימת הפרדת רשויות. אין למלוכה מעמד בעיצוב תכני החינוך ועבודת הקודש במשכן-מקדש. הציווי: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, ישימו קטורה באפיך וכליל על מזבחך"- הופנה לכהנים-הלוויים. עם זאת, שיתוף פעולה וחיזוק הדדי בין מערכות השלטון הוא דבר ראוי ורצוי.
בהפטרה אנו מוצאים כיצד המלך, הזרוע השלטונית המבצעת, עוזרת, מזרזת ותומכת בפעולתם של הכהנים.
שיתוף פעולה זה מבליט את הרעיון הבסיסי: הכל חייבים בכבוד שמים, ולא ניתנה המלכות והכהונה כדי לרומם בני אדם אלו או אחרים, אלא כדי לפעול ולרומם את מלכות ה בעולם.
דוד נתיב מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג- גוש עציון