"היו כמה שכעסו עליי": הזמר שנטש את לימודי הרפואה כדי להגשים את החלום

בעודי מתכוננת לשיחה שלי עם יושי גיליתי עליו פרט מפתיע: קוראים לו בכלל יוחאי. "אני אגיד לך למה היית בהלם", הוא מסביר לי בתחילת השיחה שלנו, "חשבת שקוראים לי יהושע, חשבת שאני ירושלמי וחשבת שאני דתל"ש. איך אני יודע? כי כולם שואלים את זה. התשובות הן לא להכל - לא יהושע, לא ירושלמי ולא דתל"ש". את השם יושי קיבל כבר בילדות, וכך קוראים לו כל החברים שלו.

הסיפור של יושי חריג בעולם המוזיקה הישראלי, בו זמרות כמו נועה קירל ממלאות את פארק הירקון בגיל 21. את אלבום הבכורה שלו, "זרים מכירים", הוא הוציא בגיל 37, אחרי שלוש שנים של לימודי רפואה אותם נטש באמצע.

"לחיות חיים עם ספקות זה יותר מפחיד מלעזוב לימודי רפואה"

כבר סיימת 3 שנים, אתה בחצי הדרך למקצוע הנחשק, איך עוזבים הכל ועוברים למוזיקה?

"המוזיקה הייתה שם לפני, כל הזמן. הייתי קלידן של הרבה אמנים מדהימים, עבדתי עם מי שאת רוצה. תוך כדי התחלתי ללמוד. היה לי ברור שבשלב מסוים בלימודים, כשניכנס לבתי החולים, לא אוכל לשלב בין המוזיקה לרפואה ואני אפסיק לנגן". כשהגיע אותו השלב, הוא לא היה מסוגל לבצע את התכנית. "זה הדליק לי אור אדום גדול על החיים שלי. הבנתי שאני לא רוצה להמשיך להיות נגן, אני רוצה לכתוב שירים. את יודעת כמה אנשים בלימודים היו בשוק שאני עוזב? לא האמינו, היו כמה שכעסו עליי אפילו. אבל לחיות חיים עם ספקות זה יותר מפחיד מלעזוב לימודי רפואה".

המשפחה הבינה את זה?

"בטח, המשפחה שלי מדהימה. אשתי מדהימה, היא ידעה ראשונה שאם אני הולך עם הלב הכל יהיה בסדר".

"לחיות חיים עם ספקות זה יותר מפחיד מלעזוב לימודי רפואה" צילום: משה נחומוביץ

"אם מורידים את ההפקה המוזיקלית נשארים עם מנגינות שאפשר לשיר בערבי שירה בציבור"

גם בלימודי הרפואה רצה יושי להיות פסיכיאטר או ניורולוג, להתעסק בתודעה ובמוח. את אלבומו הראשון הוא תיאר במילים "נעמי שמר פוגשת את קניה ווסט". כעת הוא מסביר: "כששאלו אותי מה הסגנון שלי הבנתי שנורא קשה לי להגדיר. זה לא פופ וזה לא מוזיקה ישראלית, זה מין שילוב של מנגינות שגדלתי עליהן אבל על ביטים של היפ הופ ופופ. גדלתי על מוזיקה ישראלית של פעם - אני מעריץ את נעמי שמר ברמות. אם מורידים לשירים שלי את כל ההפקה המוזיקלית, נשארים עם מנגינות שאפשר לשיר גם בערבי שירה בציבור".

את אלבומו השני, "תזכורת לעצמי", הוציא בפברואר השנה. התכנון המקורי היה חודש נובמבר, אך המלחמה בלמה הכל. בעקבותיה גם נאלץ לגנוז חלק מהשירים. "בגלל שהמציאות כל כך השתנה, גם אני השתניתי ועברתי דברים. דברים שלפני המלחמה היו נראים לי כחלק בלתי נפרד מהאלבום נראו לי עכשיו כמו התעסקות בטפל, כל מיני דברים שקשורים לתהליכים פנימיים. הרגיש לי שאני כבר לא שם". לאלבום המקורי נוסף השיר "אני רוצה את החיים שלי בחזרה", שכתב בעקבות המלחמה.

"אני מאוד אוהב את הדרך - לא דחוף לי להגיע"

יושי אמנם לא נקרא למילואים, אך בהחלט חי את המלחמה. "הופעתי המון לחיילים, למפונים, למשפחות החטופים, בהלוויות. אני אמנם לא במילואים אבל הייתי ואני עדיין שם כל כולי. גיליתי את הכוח של המוזיקה. אני רואה אנשים שבסיטואציות הכי קשות שלהם הם נשענים על המוזיקה".

על אף שיושי הוא בין האמנים האהובים עליי וגם מהמושמעים בתחנות הרדיו, חלק לא קטן מהאנשים סביבי עוד לא שמעו עליו. יושי לא נבהל מזה. "אני בן אדם שמאוד אוהב את הדרך, לא דחוף לי להגיע", הוא מעיד על עצמו, "אני עושה אותה בלי קיצורי דרך וכל יום מגיע לעוד אנשים. עכשיו אני בדרך הקשה בקריירה - כותב שירים, מוציא, מופיע, גדל - אני נהנה מזה כל כך".

"אני אדם חילוני, אבל האם אני איש של אמונה? חבל על הזמן"

על אף שאינו דתל"ש, כפי שהעיד בתחילת השיחה בינינו, חלק גדול מהקהל שלו משתייך לציבור הדתי. לו עצמו אין הסבר לכך, אבל מישהו דתי שפגש אותו פעם אמר לו "אתה לא דתי, אבל רוחני". הוא מסכים. "אני איש של רוח, גם כשעסקתי בגוף הייתי", הוא מודה, "אני בן אדם של מילים וצלילים, של אנשים, של דרך רוחנית. כשאני בא לכתוב כנראה שכל העולמות שלי מתחברים. יש הרבה פנים לקדושה, זה לא קשור לאמונה דתית. אני אדם חילוני, אבל האם אני איש של אמונה? חבל על הזמן".

איפה נראה אותך בעוד 5 שנים?

"כותב שירים ושר אותם יחד עם הקהל המושלם שלי, הקהל הכי מדהים בארץ".

יש מצב שתשלים את לימודי הרפואה יום אחד?

"לא. שום סיכוי. כשבן אדם מבין בנפש שהוא הגיע הביתה, הוא כבר לא הולך לשום מקום".

המופע הקרוב של יושי יתקיים בזאפה חיפה, 7.5.