השבוע פרסם בית המשפט העליון את החלטתו לאפשר לנשים להיכלל תחת קטגוריית רבנים באסיפה הבוחרת את הבחירות לרבנות הראשית. ארגוני הנשים הדתיים בירכו על ההחלטה, ביניהם "קולך" וגם "נאמני תורה ועבודה". הרבנית ד"ר לאה ויזל, ראשת המדרשה באוניברסיטת בר-אילן, דווקא מדגישה את המורכבות בעניין ובראיון עם "חדשות כיפה" מסבירה את עמדתה.
-
עוד באותו נושאבג"צ בפסיקה דרמטית: נשים יכולות לקחת חלק בגוף הבוחר של רבנים
14/01/24 18:52
הרבנית לאה ויזל: "אני חיה מורכבות שלא תמיד יש לה פתרון מושלם"
"אני מזדהה עם הצורך לילך עקב בצד אגודל בכל הקשור לשינויים מבניים בקהילה. בעניין הזה אני שמרנית ומזהה במבט לאחור שינויים רבים על ציר הזמן שהיום מקובלים בצורה רחבה", אומרת ויזל. "אישית אני חיה מורכבות שלא תמיד יש לה פתרון מושלם". נציין כי העתירה הוגשה על-ידי המרכז לקידום מעמד האישה על-שם רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר-אילן.
הרבנית ד"ר לאה ויזל | צילום: נעם פיינר
ויזל מסמנת את כללי המשחק מבחינתה. "יש פה שני קצוות, אני מעדיפה שיח מתון בתוך ותחת כללי הקהילה והרבנות". לדבריה, הרעיון שבית המשפט העליון יתערב בסוגיות מורכבות כאלה הוא פסול. "אני חוששת שמחר יכתיבו לבטל עזרת נשים כי זו הדרה, או שיחייבו לאפשר לנשים לערוך חופה".
"רצוי שישולבו נשים היכן שאין מניעה הלכתית"
מצד שני, היא חותרת לקידומן של נשים בתוך המרחב הדתי בתחומים אחרים. "רצוי שישולבו נשים היכן שאין מניעה הלכתית, למשל בתפקידים בעלי אופי תורני-ניהולי וכשיש רווח חברתי-קהילתי, כמו למשל שילוב נשים במועצות הדתיות". ויזל מסכמת: "מצד אחד שאיפה שנשים תיטולנה חלק פעיל במרחב החיים הדתי-תורני ובקהילה, ומצד שני חשש מכפייה של ערכים באופן שפוגע במרקם של הקהילה ההלכתית או בהלכה".