היזם הסרוג מדבר: בחודשים אחרונים חווה מדינת ישראל טלטלות גדולות, השפעות המשבר הכלכלי והרפורמה המשפטית מורגשות תדיר, למרות ריבוי הפנים של מתנגדי הרפורמה המשפטית, ניכרת השפעתה של תעשיית ההייטק בתוך המחאות. בריאיון ל"חדשות כיפה", מסביר יזם ההייטק אלון ארבץ, מדוע דווקא חבריו לתעשייה מובילים את המחאות, מספק נקודת מבט חדשה על הניכור שנוצר בין הממשלה לבין הבכירים בתעשייה וגם מדבר על בעיות האתיקה של תעשיית הסייבר ועונה על השאלה: למה דתיים לא אוהבים לדבר על כסף.
-
עוד באותו נושאג'ון מדבד מתחרט: "דחיתי השקעה בחברה ששווה היום 300 מיליארד דולר"
23/12/21 18:42
לפני שנתיים עשה ארבץ אקזיט כשמכר את intsights, חברת הסייבר שהקים תמורת מאות מיליוני דולרים, בהמשך הקים את מיזם סטפ טו טייק במטרה לשלב אוכלוסיות הסובלות תת ייצוג בהייטק. ברקע כל אלה, לארבץ יש תאוריה שונה על הסכנות שברפורמה המשפטית: "כסף ומשקיעים יש" הוא אומר, "אבל כדי לצמוח צריך אנשים שימלאו את השורות, ויש פה מחסור עצום במהנדסים, זאת המגבלה של ההייטק".
אלון ארבץ, ההייטק נפגע ראשון צילום: סלע מאיר
הפתרון היחיד פה הוא לשלב חרדים ואנשים מהפריפריה
"אם במקומות אחרים הפתרון הוא הגירה, בארץ זה לא אפשרי וזה אומר שהפתרון היחיד פה הוא לשלב אוכלוסיות שכיום אין להן נגישות להייטק שזה בעיקר ערבים, חרדים ואנשים מהפריפריה" מסביר ארבץ. "במובן מסוים, חרדים ופריפריה מאוד מזוהים עם הקואליציה ומצד שני, יהודים חילוניים מאוד מזוהים עם ההייטק, הם אלה שמובילים את הענף. אם עכשיו הרפורמה תייצר פה קרע וניכור בין שתי האוכלוסיות האלה אז תהיה בעיה מאוד גדולה שלא תאפשר לשלב את האוכלוסיות האלה בהייטק וההייטק לא יוכל לצמוח בטווח הארוך". הוא מתריע: "הממשלה צריכה להבין את זה ולדחוף כמה שיותר להגיע להסכמות רחבות ולמנוע הידרדרות וניכור נוסף בין האוכלוסיות".
איך זה שההייטקיסטים הפכו למובילי המחאה?
"הפגיעה הכי מיידית היא על הייטקיסיטים, כי הראשונים שיצאו מפה הם המשקיעים מחו"ל וההייטק נסמך הרבה על השקעות מחו"ל. כבר מרגישים הססנות ודאגה של משקיעים. אני חושב שהייטקיסטים מרגישים שהם סוחבים הרבה מהכלכלה על הכתפיים שלהם ויש תחושה שעכשיו המדינה יוצאת נגדם כביכול".
"אלה הם מקרי קיצון שבעיני הם פחות לגיטימיים"
מה אתה חושב על מי שהחליט להוציא את הכסף מישראל?
"האחריות הראשונית של מנכ"ל היא לוודא שהחברה שלו תצליח, וחלק מהצלחה של חברה זה לוודא שאתה שומר על הכסף שלך. בעיני רבים מהמנהלים האלה חוששים ממה שהולך להיות פה אז הם מנהלים סיכונים ומוציאים את הכסף. הרבה עושים את זה ממקום אמיתי והם עושים את מה שמצופה מהם לעשות".
אלון ארבץ, החברה נמכרה אחרי 5 שנים ב-400 מיליון דולר. צילום: חדשות כיפה
למרות זאת, לארבץ ביקורת רבה על מי שבחרו לרוץ עם הפרסום לתקשורת: "יש גם כאלה בשוליים שלא רק עושים את זה, אלא גם מפרסמים את זה וכותבים על זה באנגלית מעל כל במה, זאת כבר פגיעה שאני לא יכול להצדיק, זה כבר חורג מלדאוג לחברה ויוצא מהשיח הפנים מדינתי. אלה הם מקרי קיצון שבעיני הם פחות עניינים ולגיטימיים".
ביחס למה שקורה בעולם מה המצב של ההייטק בישראל?
"התחלנו במצב הרבה יותר טוב ממה שקורה בעולם, צריך לזכור את זה, אנחנו עדיין במצב טוב ביחס לעולם אבל פחות טוב ממה שהיינו. אני חושב שכן הייתה פגיעה ולפגיעה הזאת יש סיכוי להידרדר, אם נעשה את הדברים הנכונים ונגיע להסכמות, אפשר לצאת מזה. בסוף, לא קרו פה דברים שהם בלתי הפיכים לטווח הארוך, אני מאמין שבקרוב הכלכלה העולמית תחזור לעצמה ונחזור לראות צמיחה בהייטק ואם נשכיל להגיע רפורמה משפטית סביב הסכמות נרחבות, נראה את ההייטק הישראלי משיג את ההייטק העולמי וגם מתעלה עליו".
אתה מרגיש שבהייטק הישראלי יש יריבות בין החברות?
"יש תחרות" אומר ארבץ, "יזמים הם אנשים מאוד תחרותיים בדרך כלל, אבל זן תחרות בריאה. לצד התחרותיות, יש באמת תחושת אחווה בין ישראלים ופרגון הדדי וזה מאוד ייחודי לאקו סיסטם הישראלי".
ארבץ משתף במקרה שהתרחש לאחרונה: "הקמתי סטארט אפ חדש בתחום של ניהול עלויות בתשתיות ענן ולפני חודשיים פנה אליי יזם מהתחום שלי, שאני הולך להתחרות בו ואמר לי 'אנחנו נמצאים באותו תחום, נסתובב באותם כנסים ועם אותם אנשים, בוא נכיר' באמת ישבנו והכרנו. בסוף צריך לפרגן אחד לשני".
סייבר ניישן והסכנות בבינה מלאכותית
אני מדבר עם ארבץ לרגל צאת ספרו "ההגנה הטובה ביותר" (הספרייה העסקית מבית סלע מאיר) העוסק בתולדות תעשיית הסייבר והפיכה של ישראל למעצמת סייבר עולמית. כמאותגר טכנולוגית, קראתי את הספר בחשדנות, אך החשש משורות קוד הפכו לקריאה קולחת בתוך עולמות של יזמים חולמים ושאפתניים, מזימות בין לאומיות וקרבות איתנים דרך המחשב. ארבץ מספר את סיפורו של הסייבר הישראלי, מהיזמים הראשונים דוגמת גיל שויד וצ'ק פוינט, תולעת סטקסנט שפגעה באיראנים ועד לחברות הישראליות בראש פירמידת הסייבר העולמית.
ארבץ מספר מאיפה הרעיון לכתוב ספר: "תמיד היה לי חלום לכתוב ספר ופחות או יותר בזמן שמכרתי את הסטארט אפ שלי, זאת הייתה תקופת מעבר שגרמה לי להסתכל אחורה על כל מה שעברתי ולהבין שהרבה מההצלחה נבעה מהתעשייה פה בארץ, זאת הייתה הזדמנות לספר את הסיפור הזה". הוא מסביר על המחקר שעשה במהלך הכתיבה: "ראיינתי קרוב ל-50 מבחירי התעשייה, יזמים ומשקיעים וניתחתי לעומק את הגורמים, כולל להבין מה צפוי לנו והסיכונים שעומדים בפני תעשיית הסייבר הישראלית".
"ההגנה הטובה ביותר" ספרו של ארבץ צילום: הוצאת סלע מאיר
סייבר נשמע מונח גדול מעולמות של האקרים, איפה זה פוגש את האזרח הממוצע?
"סייבר זה משהו שהוא חלק מהיום יום שלנו, כל מכשיר שמחובר לאינטרנט עלול להיות חשוף למתקפות סייבר. גם בסוגיות של פרטיות, סייבר התקפי נוגע בגישה של חברות ומדינות לטלפון ולמחשב של אנשים פרטיים. כל אחד חייב להבין את הסיכונים ולהבין גם איך להתמודד איתם. פה בהרצליה מפתחים אנטי וירוס שלמעשה יושב על כל מכשיר של ווינדואוס בעולם, למעשה יש מאות מיליוני משתמשים בעולם שטכנולוגיה ישראלית מגנה עליהם ממתקפות סייבר".
"עכשיו זה בינה מלאכותית ובעוד שנה יהיה טרנד חדש"
עם מה נצטרך להתמודד בעתיד?
"כלל אצבע, כל התקדמות טכנולוגית גוזרת גם איומים חדשים ובעקבותיהם גם פתרונות חדשים. לכן אם תבדוק את הטרנד הכי גדול בעולם הטכנולוגיה, תבין גם מה הטרנד בעולמות הסייבר, כרגע אני יכול להגיד שיש הרבה מיזמים שמתעסקים בבינה מלאכותית, השימוש הגובר בבינה מלאכותית יוצר סיכונים חדשים שכבר עכשיו יזמים מחפים להם פתרונות וזה יהיה אחד מהתחומים הבאים בסייבר, עכשיו זה בינה מלאכותית ובעוד שנה יהיה טרנד חדש".
אתה חושב שצריך לייצר הגבלות ורגולציה על כלי בינה מלאכותית?
"כן, אבל יותר במקרים של דיס אינפורמציה, אני לא חושש מרובוט שיתחיל לירות על אנשים ברחובות. בסוף כלי הבינה מלאכותית מתווכים לך מידע ואתה לא נחשף כבר למידע המקורי. אם תאמן את הבינה המלאכותית הזאת על מידע מסוים, אתה תקבל את התשובות בהתאם, אם תשאל כלי בינה מלאכותית, מה הוא חושב על הממשלה, אם אימנת אותו על תשובות מעיתון הארץ אתה תקבל תשובות שונות לחלוטין מאשר ערוץ 14. לכן אם אנחנו הולכים לעולם בו מחשבים מתווכים לנו את המציאות, צריך לוודא שהמידע שמאמן אותם הוא כמה שיותר עובדתי ומאוזן".
גיל שויד וניר ברקת, מחלוצי הסייבר הישראלי צילום: Hadas Parush/Flash90
המדינה בעצמה צריכה לפעול?
"זה קודם כל כללי אתיקה של החברות עצמן, אבל אני לא חושב שצריך להשאיר את זה רק בידיים של החברות ולכן צריך פה התערבות של המדינה וגם התאגדות של כלל החברות שיקבעו יחד סטנדרטים".
אתיקה, סייבר התקפי ומשטרים מפוקפקים
כשמדברים על טכנולוגיות מתקדמות ובעיקר על סייבר התקפי, עולות לא מעט שאלות אתיות הנוגעות לשימוש בכלים המשוכללים. בספרו, מדבר ארבץ לא מעט על בעיות האתיקה שיש בתחום, הוא מרחיב: "יש בעיות אתיקה בעיקר בתחום הסייבר ההתקפי, יש חברות שחוצות את הגבול הראוי אבל אני בטוח שהחברות הגדולות מנסות לעשות מאמצים על שמירת הגבולות והאתיקה".
ומה לגבי שיתופי פעולה של חברות עם משטרים מפוקפקים בעולם? המדינה צריכה להגביר את הפיקוח?
"גם המדינה צריכה לפקח על זה וגם להתערב כשיש הפרה. אם יש מדינה שמכרו לה והיא עושה עם זה שימוש לרעה אז יש מקום שגם המדינה עצמה תתערב מול המדינה השניה. בסוף, הסייבר ההתקפי זה משהו שנמכר בין מדינות ויש לזה השלכות מדיניות ופוליטיות, המדינה יכולה ליהנות מהפירות של התחום הזה אבל מצד שני צריכה לוודא שעומדים בסטנדרטים".
תלמדו אנגלית
לדעתך יש בציבור הדתי רתיעה מלדבר על כסף?
"יש רתיעה מסוימת מלדבר על כסף וגם לדבר על זה שיש לבן אדם יותר ממה שהוא צריך, בעיניי זה חבל. אני מסכים שכסף זה לא מטרה וחשוב לזכור את זה, אבל זה כן גורם להרבה דברים טובים בעולם. בגלל שלא מדברים על כסף, זה גורם גם לפחות אנשים ללכת להייטק שם הרבה מהמוטיבציה היא להרוויח כסף ולשפר את רמת החיים, מבחינתי זאת שאיפה לגיטימית ואסור להתבייש בזה, בסוף אלה שמרוויחים יותר, יכולים גם לעשות עם הכסף דברים טובים בעולם".
אתה חושב שהחינוך הדתי נותן לתלמידים כלים להשתלבות בהייטק?
"מערכת החינוך לא עושה מספיק להכין את הילדים של היום לצרכים של העתיד, בטח בהייטק. אבל זה נכון גם על החינוך הכללי שלא עושה מספיק. העניין במגזר הדתי זה גם שיש פחות מודלים לחיקוי כי אין הרבה דתיים מובילים בתעשיית ההייטק וגם יש הסללה יותר לעולמות של חינוך ומגזר שלישי ובגלל זה הרבה אנשים לא הולכים להייטק ולדעתי זה חבל".
אלון ארבץ, תלמדו אנגלית צילום: חדשות כיפה
יש גם יתרונות לחינוך הדתי בהיבטים מסוימים?
"לא דברים שהצליחו לעזור לי כיזם, אבל אני מאוד מודה על כך שקיבלתי חינוך במוסדות החינוך הדתי, זה הקנה לי הרבה ערכים שמאפשרים לי להצליח ובמקביל לעשות הרבה טוב ולשמור על הזהות שלי ועל הדברים שאני מאמין בהם. זה היה הופך אותי ליזם מסוג אחר".
אתה חושב שחשיבה כלכלית של תא משפחתי צריכה להשתנות במציאות של ימינו?
"הקמתי עמותה בשם 'כנפי כסף' שמתעסקת בחינוך פיננסי, זה באמת נושא שהמון אנשים לא יודעים איך לנהל כמו שצריך, איך לחסוך, איך להשקיע את הכסף. אלו דברים שלאנשים אין מושג לגביהם ולכן צריך לקדם חינוך פיננסי שאנשים ידעו איך להתנהל, איך לנהל תקציב, משק בית ולהשקיע כספים. היום כשיש ריבית גבוהה, ממיילא גם האדם הממוצע יכול להשקיע את הכסף בבנק ולעשות תשואות מאוד יפות".
מה ההמלצה האחת שאתה נותן לנער שחולם להיות יזם?
"קודם כל נורא חשוב לדעת אנגלית, כל התעשייה הזו מתנהלת באנגלית ומי שלא לומד אנגלית טובה בגיל צעיר, זה עלול לעכב אותו מלהתקדם ולהתפתח. דבר שני זה כן להיכנס לעולמות של טכנולוגיה מגיל כמה שיותר צעיר ולהכיר מחשבים וטכולוגיות, זה יאפשר לך להביא רעיונות וליזום וגם להתנהל ביום יום בסביבה טכנולוגית".
"בהיבט של יזמות, חשוב לפתח שאיפות וחלומות ולכוון תמיד גבוה וגם להאמין בעצמך ולכוון תמיד גבוה, אם תאמין בעצמך, גם העובדים והמשקיעים יאמינו לך וגם הלקוחות יאמינו לך. אם אין לך את שני אלה, אתה לא תגיע לשום מקום".