כנס כיפה שעוסק בעולם של מתמודדי הנפש במגזר הדתי מתקיים היום (א') במלון "רמדה" שבירושלים. בפאנל "התמודדות הנפש בתוך גבולות ההלכה", בו השתתפו מייסד מרכז מעגלי נפש, הרב יוני רוזנצוויג, יועצת ההלכה, הרבנית ד"ר תרצה קלמן, ומנהל תחום בריאות הנפש במכבי, ד"ר גלעד בודנהיימר דנו המשתתפים איך ההלכה מתמודדת עם הנושא המורכב הזה. את הפאנל הנחה עיתונאי "ידיעות אחרונות" ולשעבר ב"כיפה", גלעד כהן.
"ההלכה שואפת לאיזון בתחום הבריאות הגופנית, והיא צריכה גם לשאוף לאיזון גם בתחום הנפש"
הרב יוני רוזנצוויג סיפר איך הוא הגיע להתעסק בנושא הזה. "הגעתי לזה מתוך שאלות הלכתיות: האם מותר להאזין למוזיקה בשבת אם אני בדיכאון, האם צריך לצום כשיש הפרעות אכילה, כיבוד הורים כשיש הפרעה נפשית ועוד. מתוך כך, חיפשתי בספרים מה יש, לא ראיתי שיש כל כך הרבה, אספתי מה שיכולתי אבל ראיתי שאין מקום שמאגד בצורה ברורה את כל החומר ההלכתי הקיים, וזו הייתה הבעיה. הנקודה המרכזית, שלמרות שעסקתי הרבה בפסיקת הלכה ומציאת פסקים הלכתיים, היא שפסיקת הלכה בנושא הזה היא לא רק פסיקת הלכה. החשיבות של נושא פסיקת ההלכה בתוך הציבור הדתי הוא בעצם מאבק בסטיגמה. כל סטיגמה היא תלויית הקשר. לאדם דתי ההלכה היא גורם מרכזי ומהותי, הוא צריך שההלכה, שהיא חלק מהחיים שלו, תכיר במה שקורה".
צילום: מאיר אליפור
הרב רוזנצוויג הוסיף ואמר כי "אם אנחנו אומרים לאדם שיש לו חום ששוכב במיטה, שהוא פטור ממצוות מסוימות או במצבים מסוימים הוא יכול לחלל שבת - אז המסר שהוא מקבל כנראה שההלכה מבינה שמה שאני עובר וא אמיתי ומתייחסת לזה ברצינות. אם אדם סובל מדיכאון, ואנחנו אומרים שאין לנו מה לעשות והוא צריך להתמודד - לא רק שאנחנו לא רגישים, ההלכה, הדת, הדבר שהוא רואה כמשמעותי כמהותי לחיים שלו לא נמצאת באותו מקום, באותו מימד שהוא נמצא בו. אני חושב שזה לא עניין קולא וחומרא, אין לזה שום קשר. זה כן קשור לאיזון, כמו שההלכה שואפת לאיזון בתחום הבריאות הגופנית, בין הרוח לגוף, היא צריכה לשאוף בין הצרכים הנפשיים שלה אדם לצרכים ההלכתיים, וזה הסיפור. אם אנחנו לא מתמודדים עם זה - זה מעצים את הסטיגמה בתוך החברה הדתית. הנקודה הזאת עדיין חסרה היא ממשיכה להעצים את הסטיגמה. אם אנחנו מטפלים בנקודה הזאת, זה עוצר את הסטגימה".
אנחנו צריכים לבנות שפה של תקשורת עם האנשים ששואלים אותנו סביב העניין הזה"
הרבנית ד"ר תרצה קלמן אמרה כי "אנחנו מדברים על אנשים שההלכה היא חלק מהחיים שלהם. השאלה היא לא אם אנחנו מסמנים וי או איקס, אלא איך אנחנו בונים מערכת ותקשורת ועם המרחב סביבם שמאפשר לפתור את הפתרונות המתאימים לסיטואציה מתוך ראייה שלוקחת את ההלכה כדבר משמעותי ומבינה שההלכה היא דבר משמעותי בחיים שלהם. אדם שההלכה היא חלק חשוב בתפיסת העולם שלו אז שזה יהיה שזור באופן רב מימדי. אנחנו צריכים לבנות שפה של תקשורת עם האנשים ששואלים אותנו סביב העניין הזה".
עוד הוסיפה ואמרה כי "הרבה פעמים שאלו איתי: 'את אומרת כי זה אני או שזו התשובה שהיית אומרת בכל זאת?' השאלה הזאת כלעצמה היא מאוד חשובה. אני חושב בתוך ההקשר הזה אנחנו בגבול מאוד עדין בין החשיבות המאוד גדולה של ההגדרה הזאת כתחום כנושא, ככותרת לשים אנשים בתוף הקופסא הזאת, לבין ההבנה שהיא קשורה להבנה שאנחנו צריכים להבין כמו שאני לוקחת בחשבון אתגר פיזי כלשהוא, אתגר זוגי, מצב ספיציפי - המקום של שיקול הדעת ההלכתי הוא בדיוק במקום להבין שהבן אדם הספיציפי הזה הוא סיפור אחד ויחיד שהתרחשויות אצלו באו לידי ביטוי בצורה המיוחדת הזאת, את הפתרון הספיציפי המתאים לו. אנחנו חייבים הרבה מודעות, של האנשים, של קבלה לגיטמי לדבר על זה ומודעות לאנשים שעונים לשאלות הלכתיות. צריך לראות את ההבחנות הפרטיות. ההלכה היא דבר דינאמי וזה לא בציר של קולא וחומרא, אלא איך דבר ה' בא במציאות דרך ההלכה במקרה הפרטי שאני עומדת בתוכו. בריאות הנפש היא מקרה פרטי בשאלה הזאת".
-
עוד באותו נושאמיכל וולדיגר בכנס כיפה: "הקב"ה שלח את נושא בריאות הנפש לתוך משפחתי"
08/01/23 11:08
"צריך לראות איך גורמים לעולם הדתי להיות עולם שמחזק ומרפא את עולם הנפש"
ד"ר גלעד בודנהיימר טען כי ההלכה צריכה להתחשב בעולמם של מתמודדי הנפש "אני מדבר כקילנאי, נגיד שסימפטומים של הנפש מתלבשים על דברים שקורים בתוך המציאות. זה לא שיש יותר OCDE בחברה הדתית, אבל אם למשהו בחברה הדתית יש OCDE כנראה שזה יישב על סימפטומים שרלוונטים לעולם הדתי כי אלו התכנים שלו. זו בהחלט קרקע פוריה לכפייתיות בהלכה כי אנחנו מדקדקים במצוות ובהלכה יש הרבה דעות, ויש דעות להחמיר, ולכן אנחנו רואים הרבה פעמים שהסימפטומים מתבלשים על זה".
"היופי דווקא בהלכה, שהיא מאפשרת גם את הצד של הריפוי. היכולת של ההלכה להכיל בתוכה ריבוי פנים ויכולת להבין שצריך גם לשים גבול היא היכולת גם לתת את הצד המרפא לאותו צד שהסיפמטומים מתלבשים עליו ולכן מאוד חשוב להיעזר באותו מטופל שסומך על רב ופוסק הלכה. אני אגיד שיש עוד צד שהסימטופמים שהעולם הדתי מתחבר אליהם ומצד שני הצד הדתי מייצב אתגרים להפרעות. זה באמת מקומות שבהם צריך לראות איך אנחנו יכולים להפוך את הקערה על פיה ולהפוך את העולם הדתי כגורם חזק ומרפא".
-
עוד באותו נושאאיתמר בן-גביר בכנס כיפה: "במקרה הזה אין קואליציה ואין אופוזיציה"
08/01/23 11:29
"למצוא את האיזון בין בריאות הנפש להלכה"
הרב יוני רוזנצוויג אמר כי "העבודה שקלינאים יכולים לעבוד ולעשות ביחד אני חושב שהיא עצומה. אני אומר לצערי שאני רואה פסיקות של רבנים שבהם בהחלט לא נכונות בנושא הזה של בריאות הנפש מתוך זה שהם לא מתייעצים עם אנשי מקצוע ולא מקבלים את המידע שהם צריכים לפסוק בצורה נכונה וראויה. אם מתייעצים יכול להיות שלא נתקע מקלות בתהליך הטיפולי".
"ההלכה מרובת פנים ויש בה פתרונות להכל. לפעמים שואלים אותי: 'מה אתה עושה כשיש עניינים שבריאות הנפש לא מסתדרים עם הלכה?' והתשובה שלי: אין דבר כזה. אני לא מקבל שיש דבר כזה. רב לא היה אומר דבר כזה על בריאות הגוף אבל איכשהו על בריאות הנפש אנחנו מקבלים את התשובה הזאת"
"חלק מזה זה באמת הקושי, זה תחום שהוא מורכב, אני מבין את ההיסוס של רבנים, זה תחום מורכב. אבל עם כל המורבות אנחנו צריכים לשנס מותניים ולהגיד אמירה ברורה: 'אין דבר כזה שאנחנו צריכים לוותר על הבריאות הנפשית שלנו בתוך ההלכה. אנחנו צריכים למצוא את האיזון הנכון ולמצוא את הפתרון".
"התפקיד של אנשי ההלכה הוא לספר להם, להרגיע, למקם או לשלוח לטיפול"
הרבנית ד"ר תרצה קלמן הוסיפה ואמרה כי "עוד אחד מהאתגרים הוא מהמקומות שגם האנשים לא מבינים שמה שהם סובלים ממנו הוא בעיה בבריאות הנפש. הם חושבים שזאת הלכה, והם לא לגמרי מבינים, והתפקיד של אנשי ההלכה הוא לספר להם, להרגיע, למקם או לשלוח לטיפול".
עוד הוסיפה ואמרה כי "השאלות שאנחנו צריכים לשים לב אליהם: האם אנחנו קשובים, להיזהר כשאנחנו מדברים, מה אנחנו יודעים ומה אנחנו לא יודעים עליהם. איך אנחנו יכולים לעשות שזה יהיה משהו שבאמת מדברים עליו. יש פה בשורה מאוד גדולה ביכולת לשים את זה על השולחן".