בין שלטון העם לשלטון הממון: מה עומד מאחורי איומי ההייטקיסטים?

הרב חיים נבון מביא נקודת מבט חדשה על הייטקיסטים וכלכלנים שמוציאים את כספם מישראל ומשתמשים בכוחם כדי לכפות את דעתם. בפוסט שעלה לחשבון הפייסבוק שלו, הוא כותב: "תחזית אובייקטיבית שנשענת על מדיניות כלכלית, או איום בהרס הכלכלה אם דרישותיהם לא ייענו?"

חדשות כיפה הרב חיים נבון 13/03/23 09:55 כ באדר התשפג

בין שלטון העם לשלטון הממון: מה עומד מאחורי איומי ההייטקיסטים?
הרב חיים נבון, להייטקיסטים יש כוח, צילום: גלעד מור

מחאת ההייטקיסטים: הרב עמיטל סיפר שפעם אחד התורמים של הישיבה ביקש להתערב בקו החינוכי שלה. "אמרתי לו", כך סיפר הרב עמיטל, "שאני הייתי האיש הכי עני בעולם, והייתי האיש הכי עשיר בעולם. הייתי האיש הכי עני בעולם כשלא הייתה לי פרוסת לחם, והייתי האיש הכי עשיר בעולם כשמצאתי פרוסת לחם. מאז אני לא מתרשם מעושר".

כשההייטקיסטים והכלכלנים איימו שהרפורמה המשפטית תמיט עלינו נזק כלכלי גדול, נחלקו הדעות האם הם רק משקפים את המציאות, או מנסים לייצר אותה; האם יש כאן פשוט תחזית אובייקטיבית שנשענת על מדיניות כלכלית, או איום בהרס הכלכלה אם דרישותיהם לא ייענו.

ברור שאין מדובר בשיקול כלכלי קר

לפחות לגבי מקרה אחד, ייתכן שקיבלנו התחלה של תשובה. אבישי גרינצייג פרסם ב"גלובס" - שבניגוד לעיתונים כלכליים אחרים, לא הפך בשבועות אחרים לעלון תעמולה אנטי-ממשלתי - שתום ליבנה, ממובילי מחאת ההייטק נגד הממשלה, סירב למשוך מאה מיליון דולר שהיו לחברה שהוא מנהל בבנק סיליקון ואלי, בין היתר "על רקע התנגדותו למהפכה המשפטית".

אם הפרסום נכון, ברור שאין מדובר בשיקול כלכלי קר, אלא להפך: בנכונות לספוג הפסד כלכלי (אמנם, לפי הפרסום, בכספם של אחרים) כדי לפגוע בכלכלת ישראל.

מחאת ההייטקיסטים, יכולים להיות רגועים

מחאת ההייטקיסטים, יכולים להיות רגועים צילום: Tomer Neuberg/Flash90

מהלכים שעלולים לחצות את הגבול שבין דמוקרטיה לפלוטוקרטיה

ההייטק חשוב מאוד לכלכלת ישראל, ואין עינינו צרה ברווחים הנאים שהוא מסב לעובדים בו. זה טוב לכולנו. יותר מזה: לגיטימי לגמרי שכעשירים הם ינצלו את ממונם למען המטרות החשובות בעיניהם. הם יכולים לממן הפגנות, או לממן מחקרים בכיוונים האהודים עליהם. עשירי ההייטק בישראל כנראה עושים את זה וגם את זה, וכאמור - אין בזה שום בעיה.

מה לעשות, כשם שאדם שמיטיב לנאום משפיע בציבור יותר מאדם עילג, כך אדם עשיר משפיע יותר מאדם עני או בינוני, כמונו. אבל אם אנשים עשירים מנצלים את כספם - או כסף של אחרים שמופקד בידיהם - כדי להזיק במכוון לכלכלת המדינה, במטרה לכפות בכוח את עמדתם על העניים - זה כבר משהו אחר לגמרי. מהלכים כאלו, אם אכן היו, עלולים לחצות את הגבול שבין דמוקרטיה לפלוטוקרטיה, בין שלטון העם לשלטון הממון.

הרב חיים נבון

הרב חיים נבון, "עלולים לחצות את הגבול שבין דמוקרטיה לפלוטוקרטיה" צילום: Yonatan Sindel/Flash90

הלוואי שאיש לא יפסיד אפילו סנט אחד

קברניטי מחאת ההייטק שידרו לכולנו שהם עושים לנו טובה בחייהם ובפעילותם בישראל, ואחדים מהם אפילו עוררו את הרושם שלפי השקפתם המדינה כולה טפילה על גבם. אתמול פרסמו חדשות 13 שאיגוד חברות ההייטק בישראל פנה לממשלה בבקשה לעזרה לנוכח המשבר הפתאומי. בואו נקווה, לטובת כולם, שהבנקים בארה"ב יתגברו על המשבר.

ממשלת ארה"ב כבר התגייסה כנראה לעזרה, והלוואי שאיש לא יפסיד אפילו סנט אחד. אבל בקשת העזרה הזו - שהלוואי שלא יהיה בה צורך - יכולה להזכיר לקברניטי ההייטק הישראלי שהם אכן הדובדבן בקצפת הכלכלה הישראלית, אך בלי עוגה ובלי קצפת אין המון ערך לדובדבן. כדאי אולי לנסות להיגמל מההיבריס.האחים שלנו עובדים בהייטק הישראלי, וכולנו גאים מאוד בו ובהצלחתו, בלי קשר לעמדות הרווחות בין קברניטיו ועשיריו. היינו שמחים לדעת שגם הם זוכרים מדי פעם לחוש כך כלפינו.