באופן אישי, אני סבור שהפרדה מגדרית, שלא במקומות העוסקים בקודש, כמו בית כנסת או ישיבה/מדרשה, איננה נכונה. אני אף סבור שהפרדה מגדרית שנעשית במקום שאינו מחייב זאת, פסולה מבחינה ערכית ורוחנית. לא רק שאין הלכה המחייבת זאת, אלא הפרדה שכזו הורסת את מרקם החיים הטבעי, הופכת "נון-אישיו" ל"אישיו", ובכך לוקה בעצמה בחוסר צניעות. ואמנם, כשהעלו בעבר בפני ראש הישיבה שלנו, הרב נחום אליעזר רבינוביץ', את הרעיון להרחיק את שולחנות חברי החתן משולחנות חברי הכלה, הוא התנגד ואמר שאדרבה, דווקא קרבה ביניהם יכולה להצמיח שידוכים. אחרת איך יכירו?
-
עוד באותו נושאהפרדה מגדרית בחוק: הדרישה החדשה של סמוטריץ' וגולדקנופף
20/11/22 08:43
מסיבה זו אני סבור שהישיבה בחתונות צריכה להיות מעורבת. כך גם באירועי תרבות שונים צריך לשבת מעורב, ואפילו בחופי הים אני בעד להקצות חופים למשפחות, שבהן תוכלנה משפחות דתיות לבלות בחוף הים יחד. אין סיבה שאפרד מאשתי ובנותיי כשנצא לבילוי משפחתי.
צילום: Meir Vaknin/Flash90
החרדים הם חלק מהמרקם הדמוקרטי של החברה הישראלית
ואולם, העובדה שאני דבק בעמדתי זו איננה מונעת ממני להכיר שישנם מגזרים שתרבותם אחרת. אם יכפו עליי הפרדה אתנגד בכל תוקף, שכן מרקם החיים הטבעי שלי איננו נפרד. אבל אם בציבור החרדי רגילים לחיות בהפרדה, איזו הצדקה יש למנוע מהם אירועי תרבות על פי סגנונם שלהם? החרדים, על תרבותם הדתית, הם חלק מהמרקם הדמוקרטי של החברה הישראלית. וכשם שהמדינה תומכת בתרבות הכללית כך היא צריכה לתמוך בתרבות המותאמת לחברה החרדית.
-
עוד באותו נושאלפיד: "איראן זה לא כאן", שיקלי: "ציוץ ברמה של תלמיד כיתה ו'"
20/11/22 08:53
יש להיזהר שלא תיכפה הפרדה על ציבור שאינו מעוניין בה
ואולם, גם כשבאים להתיר את הדבר בחוק עדיין יש להקפיד. ראשית, יש להתנות שההפרדה תיעשה רק באירועים המוגדרים עבור ציבור החרדי. הופעה של הזמר מוטי שטיינמץ אינה דומה להופעה של ישי ריבו, גם אם את שתיהן יפקוד ציבור דתי אדוק (אפשר בקלות להבחין בין הופעות אלה על ידי הגורם המממן אותן – האם זה אגף התרבות בעיריות או האגף לתרבות תורנית).
יש לשים אצבע על הדופק ולוודא שלא תיכפה הפרדה מעבר לתחום המצומצם של אירועי התרבות לחרדים או במסלול לימודים המיועד לציבור החרדי לבדו. אפשר לחשוב גם על פתרונות ביניים, כמו הקצאות מתחמים נפרדים לצד מעורבים באירועים שונים כדי למלא את צרכי הקהילות השונות. אבל בכל מקרה, יש להיזהר שלא תיכפה הפרדה על ציבור שאינו מעוניין בה.
צילום: Meir Vaknin/Flash90
גבול דק מצוי בין הפרדה להדרה ויש להקפיד שלא לחצות אותו
שנית, יש לוודא בחוק שההפרדה לא תגרום להדרה. כלומר, שלא תהיה פגיעה באיכות ההופעה או השירות לאחד המגדרים בעקבות ההפרדה. נשים לא צריכות להיות מאחורה (וכך גם לא גברים) אלא לקבל מקום שווה בגודלו ואיכותו לגברים. את קו ההפרדה יש לשים בדיוק באמצע, כך כשהבמה תונגש בשווה לשני המגדרים בשני הצדדים.
בנוסף לכך, יש להיזהר שההפרדה לא תוביל להדרה במעגלים רחבים יותר של אירוע התרבות, כמו עבודת הקופאים או הסדרנים, שתהיה פתוחה גם לנשים. גבול דק מצוי בין הפרדה להדרה ויש להקפיד שלא לחצות אותו. אם יקפידו על כך, עיקרון השוויון לא ייפגע גם כשתיעשה הפרדה. כל הצעת חוק שמנוסחת צריכה להקפיד על כך באופן מיוחד.
-
עוד באותו נושאמתן כהנא לצדם של סמוטריץ' והחרדים: "הפרדה מגדרית היא דרך חיים עבורם"
20/11/22 09:33
אם רוצים להיאבק בנורמות של החברה החרדית - צריך לשכנע ולהסביר
ועוד נקודה עקרונית: חקיקת חוקים היא הפעלת כוח מצד המדינה על מגזרים או קהלים. כאשר הדבר נצרך להגנה על זכויות צריך להשתמש בו. גם לימודי ליבה הם זכויות של ציבור שלם להשכלה ופרנסה ולכן ראוי לקבוע זאת בחוק. אך הפרדה מגדרית, שמקיימת את התנאים למעלה, נראית יותר כעניין של אמונות וערכים מאשר עניין של זכויות, ולכן שם אי אפשר לכפות ערכים באמצעות החוק. אם רוצים להיאבק תרבותית בנורמות מעין אלו של החברה החרדית, יש לאחוז בדרך השכנוע וההסברה ולא באף דרך אחרת. שם מצוי הכוח האמיתי לשנות בני אדם.
הרב ד"ר עידו פכטר, נאמני תורה ועבודה, מייסד תנועת 'תכלת' לשיח יהודי עכשווי