הנושא שחשוב למתלבטים הסרוגים ויכול להכריע את הבחירות

אנחנו נכנסים לישורת האחרונה של הבחירות. ואחד הקרבות הקשים במערכת הזו הוא סביב השאלה לאן ילכו מצביעי "ימינה" מהבחירות הקודמות, ובעיקר אלו שלא התנגדו לממשלה היוצאת, שמחוזרים על ידי שורה של מפלגות מימין, משמאל והמרכז. הקמפיינרים כבר יודעים לומר שמדובר בקבוצה קטנה ואידיאולוגית, עם מכנה משותף בולט – החשיבות של תיקון יחסי יהדות ומדינה.

חמש מערכות בחירות בתוך שלוש וחצי שנים, הרגילו אותנו לשמוע מועמדים שדורשים או מייחלים לתיקים כמו משפטים, ביטחון, חוץ, פנים, חינוך, ואפילו את תיק האוצר, אך מתי שמענו מפלגה (שאינה חרדית) שמכוונת לקבל את תיק הדתות?

"מי שצופה פני עתיד ורוצה לכל הפחות לשמור על הקיים – חייב להפנים שהדרך לשם עוברת דרך המשרד לשירותי דת"

אין ספק שהממשלה היוצאת חתומה על אחד מהניסיונות המשמעותיים ביותר לחולל מפנה של ממש בתחום היהדות והמדינה, ובפרט בשירותי הדת. רפורמת הכשרות היא גולת הכותרת, אבל גם שינויים נוספים שהכניס השר לשעבר מתן כהנא במשרד כגון הגדלת הייצוג הנשי, שינוי הרכב בחירת רבני הערים, ואף ניסיונות שלא צלחו כמו חוק הגיור ותיקון הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים – כולם מהווים חלק מהמגמה לשידוד מערכות וליצירת מערכת אספקת שירותי דת שפונה למגוון הקהילות היהודיות. מי שצופה פני עתיד ורוצה לכל הפחות לשמור על הקיים – חייב להפנים שהדרך לשם עוברת דרך המשרד לשירותי דת. ביום שבו גורם פוליטי חרדי יחזור לשלוט במשרד, הדרך תהיה סלולה לסיבוב פרסה וביטול כל השינויים שהוזכרו לעיל.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאמינוי של השר כהנא: לראשונה - אישה חרדיה תעמוד בראש מועצה דתית

  20/02/22 11:14

"מי שסבור שניתן לוודא את יישומה של רפורמת הכשרות תוך מסירת התיק למפלגות החרדיות – טעות קשה בידו"

צריך להוסיף לכך את הבחירות לרבנות הראשית שתתקיימנה במאי או יוני הקרובים. הבחירות מתקיימות מכוח חוק ולכן הן תתקיימנה בכל מצב פוליטי, גם אם נהיה שוב במצב של מערכת בחירות לכנסת. זהותם של הרבנים הראשיים תיקבע לעשור קדימה, ולצדם בחירה של עשרה חברי מועצת הרבנות הראשית לקדנציה של חמש שנים. לשר לשירותי דת ישנה יכולת למנות עשרה נציגי ציבור בגוף הבוחר, ואם נוסיף לכך את שני נציגי הממשלה וחלק מנציגי חברי הכנסת מדובר בהשפעה ישירה על לפחות 10% מחברי הגוף הבוחר המונה 150 חברים וחברות.

תני פרנק צילום: נועם פיינר

כשאיילת שקד מבטיחה למנות רב ראשי ציוני – כפי שהצהירו מספר פוליטיקאים בשנים האחרונות וכפי שנקבע בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה היוצאת – חשוב להבין שללא שליטה במשרד הדתות ההבטחה הזו שווה כקליפת השום.

"לא שמענו התחייבות כזו מאף גורם פוליטי בכיר ומאף מפלגה. זה בהחלט יכול להיות מה שיכריע את הבחירות הקרובות"

בסופו של יום, המשרד לשירותי דת שולט בנושאים רבים הקשורים ליהדות בישראל – רגולציה על כשרות, רישום נישואין, קבורה, מקוואות, מינוי רבנים ודיינים ועוד. תפקיד השר לשירותי דת, שבדרך כלל הוא הראשון שמוקרב לטובת שותפות קואליציונית עם המפלגות החרדיות, הוא מפתח בשמירה על הקיים ויצירת תיקונים נוספים. מי שסבור שניתן לוודא את יישומה של רפורמת הכשרות תוך מסירת התיק למפלגות החרדיות – טעות קשה בידו. אפשר לדחות את יישום הרפורמה או לכל הפחות לעקר אותה מתוכן גם מבלי להעביר חקיקה בכנסת.

על כן, חשוב לשאול את כל מי שמצהיר ומצהירה שהם ידאגו לסוגיות יהדות ומדינה בממשלה הבאה – האם תדרשו את תיק הדתות? עד עתה, לא שמענו התחייבות כזו מאף גורם פוליטי בכיר ומאף מפלגה. זה בהחלט יכול להיות מה שיכריע את הבחירות הקרובות.

תני פרנק, מנהל מרכז יהדות ומדינה מבית מכון הרטמן