סגנון מלוכלך | חברי הכנסת שלנו מכורים לתשומת לב וזאת הבעיה שלנו

כשחברי הכנסת מספקים מופע מביך של גסות, חוסר כבוד ויהירות, ומבזים את מוסד הכנסת רק כדי לקושש קולות מצביעים, כולנו מפסידים. כשהמטרה מקדשת את האמצעים - לפעמים האמצעים הופכים להיות המטרה

ישי אלמקייס, חדשות כיפה 25/11/21 17:10 כא בכסלו התשפב

אלי אבידר, מביך, צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
אלי אבידר, מביך, צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

"בן הזוג האלים של עוד 15 שנה הוא היום ילד שגדל בבית כלשהו. בת הזוג שתהיה במערכת יחסים פוגענית בעוד 10 או 20 שנים, גדלה היום באיזשהו בית", כך אמרה השבוע גילת בנט, אשת ראש הממשלה בכנס מיוחד בכנסת לרגל ציון יום המאבק באלימות נגד נשים.

במקביל, הראו חברי הכנסת במליאה שבשביל להיות אלים לא צריך זוגיות, מספיק רק מיקרופון. "אתה סמרטוט. אפס מאופס", קרא ביום רביעי שלמה קרעי לשר נטול התיק אלי אבידר, שכינה אותו קודם לכן "שופר" ו"ביזיון לליכוד". ערוץ הכנסת הגדיר זאת מדויק: קרב אגרוף בלי כפפות. בתחילת השבוע התחברה שרת התרבות לשעבר מירי רגב לאווירת חג החנוכה המתקרב, וכינתה את מתן כהנא "שר מתייוון". היא המשיכה באותו קו מהמיתולוגיה היוונית כשקראה לו גם "סוס טרויאני של מסורת ישראל". הדוגמאות האלה הן רק אחוז קטן מתוך חילופי הדברים שסיפקו נבחרי הציבור שלנו בימים האחרונים.

"איש איש וסגנונו", תירץ מיכאל מלכיאלי את אמירת "המכלאות" של דודי אמסלם. הוא ביקש להתייחס למהות ולא לסגנון. צודק, באמת כדאי להטות אוזן לתוכנם של הדברים, הם הדבר החשוב באמת, אבל כשהווליום של הדובר כל כך חזק, קשה עד בלתי אפשרי לשמוע ולהבין מה נאמר.

אם נשים לב לזהות הצועקים, כמעט תמיד מדובר בחברי כנסת שמתקשים להתרגל לספסלי האופוזיציה, או בחבריהם מהקואליציה שסובלים קשות משכרון כוח. ברור שהצעקות והמילים הלא מעודנות בלשון המעטה נועדו כדי למשוך את תשומת הלב של המצביעים הפוטנציאלים ולהפיג את השעמום שלהם, אבל כשהמטרה מקדשת את האמצעים - לפעמים האמצעים הופכים להיות המטרה עצמה. 

יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון הבהיר בפתח אחד הדיונים שהתקיימו השבוע כי הוא לא יסכים יותר לזלזול בחברי כנסת וסיפר כי,  "לפני שבועיים קיבלתי החלטה להוציא את איש העסקים רמי לוי, בשל העובדה שהוא תקף ח"כ בשפה לא נאותה, ותוך זלזול במעמדו של הח"כ". הלוואי שביטון היה מקפיד גם על הביזוי של הח"כים אלה באלה, או לפחות שהח"כים ישמרו על כבודם שלהם וילמדו איך לא ראוי להתבטא.

כשאלי אבידר, שלמה קרעי ודומיהם מחלקים כינויי גנאי ומתחרים ביניהם מי מצליח לבזות יותר את הכנסת, המפסידים הם רק אנחנו. במקום להתגאות בחברי הכנסת שלנו, אנחנו ממשיכים לקבל מופעים מביכים של גסות, חוסר כבוד ויהירות שלא מכבדים אף אחד.

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר