אחד הדברים המרעננים שהתגלו מאז הבחירות הוא המקום שתופסת מפלגת הבית היהודי כמפלגת ציר. לכאורה היינו מצפים שהליכוד כמפלגת שלטון תרכז אצלה את המשא ומתן הקאוליציוני. בפועל אנחנו מתבשרים חדשות לבקרים על משא ומתן בין הבית היהודי ויהדות התורה מחד ובין הבית היהודי ויש עתיד מאידך. נראה כאילו מי שמנהל בפועל את המשא ומתן עם החרדים ויש עתיד הוא הבית היהודי בעוד הליכוד משתרך מאחורה עם הצהרות כוללניות חסרות תוכן ממשי. גם מצד יש עתיד והחרדים נראה כאילו מיקומו של הבית היהודי כמפלגת ציר לצד הליכוד מובן מאליו; לא דבר של מה בכך למפלגה של 12 מנדטים. ועדיין משא ומתן איננו הגורם היחידי, כדי להצליח אנחנו נדרשים גם לתת נוסחה שתפשר בין שני הצדדים לטובת כולם.
נוסחה שכזו יכולה להיות מתן אפשרות לתלמידי הישיבות הקטנות להשלים תעודת בגרות במקצועות הליבה במסלול מיוחד דרך שוברים כספיים. השובר ינתן לתלמידים באופן עצמאי והתלמידים יוכלו להחליט אם לממש אותו ובאיזה מסגרת, וזאת במקביל ללימודיהם בישיבה הקטנה. סביר להניח שהשלמת תעודת בגרות תעודד גם תלמידים לערוך שירות צבאי במסגרות הסדר/נח"ל חרדי למיניהם שיאפשר להם אחר כך התמקצעות טכנולוגית והשתלבות בשוק העבודה הישראלי.
להצעה הזו ישנם כמה יתרונות -
היא לא באה בכפיה. בניגוד להצעות האחרות המנסות לכפות על החרדים ללכת לצבא/שירות לאומי, ההצעה הזו נותנת לתלמיד החרדי גזרים בתמורה להשתלבותו בשירות הצבאי ובשוק העבודה הישראלי. אין כאן כפיה. התלמיד בוחר מרצונו אם להשתייך לעולם לומדי התורה או להשתלב בעולם המעשה, להיות יששכר או להיות זבולון. תוכניות "עילויים" למעשה הן הרסניות הרבה יותר, גם בגלל שהן מתעלמות מטיבו של לימוד התורה שבו חשוב הרבה יותר דבקותו של התלמיד בתורה מאשר כישרונו האינטלקטואלי, וגם בגלל שהן פותחות פתח לשחיתות נוראה מצד ראשי הישיבות החרדיים.
היא מכירה בחשיבות לימוד התורה. הצעות אחרות מתעלמות, למעשה, מהעול של לימוד תורה. הסיסמא "שוויון בנטל" היא נכונה אם מכניסים גם את לימוד התורה להגדרת הנטל. בהצעה הזו אין הדרה של לימוד התורה. מי שרואה את עצמו ראוי ומחויב ללימוד התורה הקדושה יכול להמשיך ללמוד בלי לימודי חול ובלי הליכה לצבא. מי שלא יכול להשתלב בפועל בשוק העבודה ובשירות הצבאי.
היא מכירה בכך שהנטל על אלו שאינם לומדים תורה הוא בעיקר כלכלי ולא צבאי. אם היה מחסור בחיילים, הצבא כבר היה דואג לתת מכסות לתלמידי ישיבות וכך לגייס יותר חיילים. זה לא קורה, כנראה, משום שלצבא יש כרגע מספיק חיילים לשרת. מצד שני, לימודי ליבה נדרשים כדי לאפשר לתלמיד החרדי השתלבות במגזר הטכנולוגי היצרני שעליו מבוססת כלכלת מדינת ישראל. חרדים עושים חיל במקצועות חופשיים דוגמת ראיית חשבון ועריכת דין, אך כפי שאומר השכל הישר ומראים מודלים כלכליים הבסיס של הכלכלה הוא מגזר מייצא חזק, במקרה הישראלי מגזר טכנולוגי. וצריכה לעמוד לפני התלמיד החרדי האפשרות להשתלב במגזר זה כדי להעמיד את הפירמידה הכלכלית של ישראל על בסיס איתן.
מסיבות אלו נראה לי שהצעה שכזו יכולה להיות מקובלת על כל הצדדים. נכון שהיא לא תיתן לשני הצדדים את כל מבוקשם, החרדים היו מעדיפים לחיות בלא שום שינוי ואילו יש עתיד דורשים גיוס מלא, אך להערכתי הצעה זו מפשרת באופן מספיק בין שני הצדדים השונים, וכך מאפשרת לבית היהודי לתפוס את מקומו כמפלגת ציר בקואליציה.