יום העצמאות מתקרב ואיתו טקס הדלקת המשואות המרכזי בהא הרצל. השנה יעמוד הטקס למלחמה ולטבח ה-7 באוקטובר ומדליקי המשואות נבחרו בהתאם לאירועי השעה. השנה יכלול הטקס כמות מדליקים לא מבוטלת ועד כה פורסמו שמותיהם של מדליקי 11 מתוך 12 המשואות כאשר המשואה האחרונה תוקדש לחטופים.
1. משואת כוחות הבטחון: צה"ל, שב"כ, המוסד ומשטרת ישראל
נציג צה"ל - סרן שביט בן משה. סרן בן משה יצא בבוקר ה-7 באוקטובר מביתו שבמעלות על מנת להילחם ביישובי עוטף עזה. במהלך הלחימה קיבל את הידיעה על נפילתו של אחיו, קצין סיירת מטכ"ל, רס"ן אריאל בן משה אך למרות הידיעה הקשה בחר להמשיך להילחם.
נציג משטרת ישראל - ניצב אמיר כהן. כהן, מפקד המחוז הדרומי במשטרת ישראל הוביל את שוטריו בקרבות הבלימה ב-7 באוקטובר. מפכ"ל המשטרה בירך את ניצב כהן: "היה זה שהוביל את הכוחות בשטח בעשרות מוקדי לחימה ועל אף שנפצע בקרבות הירי עם המחבלים, המשיך לפקד על הכוחות מסביב לשעון לאורך כל ימי הלחימה".
ניצב אמיר כהן, נפצע והמשיך להוביל את הכוחות צילום: דוברות המשטרה
נציג השב"כ - ע'. ע' יצא אל אזורי הלחימה כמפקד חוליית לוחמים בצוות טקילה. הוא חתר למגע, חיסל עשרות מחבלים וחילץ עשרות משפחות מקיבוץ כפר עזה תחת אש.
נציגת המוסד - ג'. ג' עלתה בצעירותה מאיראן, התגייסה למוסד והחלה את דרכה בארגון כמומחית לגיוס יעדים במדינות היעד, ובייחוד באיראן. חלק מהסוכנים אותם גייסה ג' השתתפו במבצעים אסטרטגיים של המוסד וביניהם מבצעים שהיו קשורים בפעילויות מול איראן לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר.
2. משואת כוחות ההצלה: מד"א, איחוד הצלה, כיבוי אש וזק"א
נציגת מד"א - אושרית חדד. כשפרצה המתקפה על יישובי העוטף ב-7 באוקטובר היא יצאה במהירות מביתה לתחנה ולקחה את הפיקוד על ניידת טיפול נמרץ. יחד עם חובשים נוספים היא יצאה אל אזור הלחימה ושם הקימה בית חולים שדה לצד הדרך - לא רחוק ממקום הטבחבזמן שהתחוללו באזור קרבות עם מחבלים.
אושרית חדד, הצילה עשרות אנשים צילום: דוברות מד"א
נציגת איחוד הצלה - ד"ר תמר שלזינגר. כששהתה במוקד "חוסן" של איחוד הצלה קיבלה ד"ר שלזינגר את שיחתם של הילדים מיכאל ועמליה אבידן, שהוריהם נרצחו ואחותם הקטנה נחטפה. במשך 12 שעות ארוכות שמרה ד"ר שלזינגר על קור רוח, הרגיעה ועודדה את הילדים המסתתרים, ונשארה איתם עד להגעת החילוץ.
נציגת זק"א - נורית אירן כהן. מיד עם תום הקרבות ביישובי העוטף יצאה נורית, יחד עם חבריה המתנדבים מכלל ארגוני זק"א (ירושלים, תל אביב ו-360) למשימת איתור וזיהוי גופות הקורבנות בישובים, בכבישים ובשטחים הפתוחים. במשך ימים ארוכים הם עברו בין מאות הבתים המפויחים ואלפי המכוניות השרופות וחיפשו כל שריד לחללי הטבח והבאתם לקבר ישראל.
נציג לוחמי האש - יואל דמרי. בבוקר ה-7 באוקטובר, היה דמרי בחופשה. כשהבין את חומרת המצב מיהר להתייצב עם ציודו המבצעי בתחנת נתיבות. משם נשלח עם רכב מבצעי של מערך כיבוי האש לסייע לכוחות הימ"מ אשר ניסו להשתלט מחדש על תחנת המשטרה בשדרות. תחת אש כבדה קירב יואל את המנוף אל גג התחנה, כשהוא מאפשר בכך את העלאתם הבטוחה של לוחמי הימ"מ לגג התחנה, חילוץ פצועים דרך הגג והעלאת תחמושת ומים ללוחמים ולפצועים.
3. משואת המחלצים
רמי דוידיאן. בבוקר ה-7 באוקטובר קיבל שיחת טלפון מחבר שביקש ממנו לסייע בחילוץ של נער ממסיבת הנובה. רמי לא חשב פעמיים ונכנס לרכב. במהלך הנסיעה נחשף לממדיה של המתקפה האכזרית וקיבל החלטה הרת-גורל - לחלץ כמה שיותר מניצולי המסיבה. במשך יום שלם חילץ רמי ניצולים מכל מקום אפשרי - מהוואדיות, מהפרדסים וממתחם המסיבה, תוך שהוא רותם למשימת ההצלה עוד בני משפחה וחברים. במהלך אחד החילוצים הצליח רמי באומץ רב ובתושייה יוצאת דופן להציל נערה מידיהם של שישה מחבלים תוך שהוא מתחזה לערבי. במבצעי החילוץ שהוביל הציל את חייהם של למעלה מ- 700 איש.
רמי דוידיאן, הציל כ-700 בני אדם צילום: Yonatan Sindel,Flash90
יוסף אלזיאדנה. נהג מיניבוס תושב רהט. בבוקר ה-7 באוקטובר הוא הוזמן לאיסוף 6 צעירים ממסיבת הנובה בקיבוץ רעים. במהלך הנסיעה הבין שהאזור נמצא תחת מתקפה אך המשיך לנסוע היישר אל שדה הקרב מתוך תחושת מחויבות עמוקה לצעירים אותם לא הכיר. בגבורה יוצאת דופן, הוא החליט להציל בנסיעה כמה שיותר אנשים. יוסף הצליח להעלות לרכבו 30 ניצולים מן הטבח ולהציל את חייהם. במאורעות איבד יוסף קרוב משפחה שנרצח, ארבעה מבני משפחתו נחטפו לעזה.
הרב שחר בוצחק. רב קהילה באופקים. בבוקר שמחת תורה התעורר הרב שחר יחד עם שאר תושבי הדרום לזעקות ולמטחים בלתי פוסקים. דרך קבוצת כיתת הכוננות של מושב מבטחים, בה היה חבר, הבין את ממדי הפלישה ואת גודל הסכנה. הרב בוצחק לקח את נשקו האישי ויצא במהירות כדי לסייע לחבריו. בדרך חבר לחייל בחופשה, נהוראי סעיד ז"ל, ולמאבטח שב"כ. בזמן שחוליות מחבלים פלשו לאופקים, נתקלו השלושה באחת מהן. בקרב היריות שהתפתח נהרג נהוראי, והרב יצחק נפצע ברגלו. על אף פציעתו, המשיך להילחם, שמר על קור רוחו, עדכן בטלפון את חברי קהילתו באופקים, את רבש"ץ מבטחים ואת בני משפחתו ואף ארגן בעצמו את פינויו לבית החולים.
4. משואת כיתות הכוננות
ענבל ליברמן. רק בת 26, רכזת הביטחון של קיבוץ ניר עם. בבוקר ה-7 באוקטובר, תחת מתקפת הרקטות על יישובי העוטף, זיהתה ענבל רעשים חריגים ליד הקיבוץ והחליטה לפעול במהירות. היא הותירה את שער הברזל של הקיבוץ סגור, העמידה חברים חמושים על גדר הקיבוץ ופרסה את חברי כיתת הכוננות במארבים לקראת פלישה אפשרית. במעשיה, הצילה ענבל את חייהם של חברי הקיבוץ.
ענבל ליברמן, צילום: דרור נביא
ברק שלום. מפקד כיתת הכוננות של קיבוץ עלומים, עמד בבוקר ה-7 אוקטובר בראש כיתת כוננות מצומצמת של 12 מתנדבים. על אף הנחיתות המספרית והחוסר בתחמושת הצליחו ברק וחבריו, יחד עם עוד 3 חיילים שהצטרפו ללחימה, להתארגן ולהתייצב כחיץ בין מרצחי החמאס לבין הבתים הראשונים בעלומים. בלחימתם מנעו מהמחבלים להגיע לבתי הקיבוץ והצילו את חבריו.
אביחי אליה. חבר כיתת הכוננות בישוב חוות יאיר שבשומרון. ב-7.10, עם קבלת הידיעות הראשונות על הפלישה לישובי העוטף, הוא מיהר יחד עם עוד תשעה מחבריו לישוב לצאת ולהצטרף ללחימה ולהגנה על ישובי העוטף כשהם חמושים באקדחיהם בלבד. אביחי נלחם בצומת מעון וברעים, נפצע קשה וניצל בנס.
טל לויט. חקלאי, חבר כיתת הכוננות ודור שישי במושבה מטולה. ביתו נפגע מפגיעה ישירה של טיל לבנוני. יחד עם חבריו מכיתת הכוננות של המושבה המשיך להילחם על הגנת המושבה מתוך חמ"ל תת קרקעי שממנו הוא וחבריו מנהלים את הקו הראשון של הלחימה על מטולה.
5. משואת חזית ההסברה
יוסף חדאד. בן למשפחה ערבית נוצרית מחיפה, התנדב לשירות קרבי בצה"ל, שירת כמפקד ונפצע קשה במהלך מלחמת לבנון השנייה. החל מ-7 באוקטובר ותחילת המלחמה, החל חדאד במסע הסברה נרחב ברשתות החברתיות בעד ישראל כשהוא חושף את פשעי חמאס. תכניו אפשרו למיליונים רבים להיחשף לפניה האמיתיות של החברה הישראלית, חרף איומים רבים על חייו ממשיך חדאד באומץ במאבקו להשמעת קולה של ישראל.
יוסף חדד בסיור בעזה. צילום: Yonatan Sindel,Flash90
אלה קינן. קינן היא בכלל בלוגרית טיולים ומשפיענית רשת. עם פרוץ המלחמה אלה הסבה את כל פעילותה ברשתות החברתיות לטובת המאבק ההסברתי למען מדינת ישראל. קינן יצרה וקידמה את ההאשטג hamasisisis# שתפס תאוצה בכל העולם. גולת הכותרת של פעילותה היא ניהולה של רשת עולמית, בת עשרות אלפי מתנדבים, אשר תפקידם להגיב באופן מידי לאירועים ולחולל באמצעותם תהודה למסרים ולתכנים שמייצגים את הסיפור הישראלי.
אלה קינן, צילום: ללא
נת'ניאל (נייט) בוזוליץ'. בוזוליץ' הוא שחקן טלוויזיה ומשפיען אוסטרלי, תומך נלהב של מדינת ישראל. עמוד האינסטגרם הפופולרי שלו מנגיש למיליוני עוקבים את סיפורה של ישראל ואת נקודת המבט הישראלית. במהלך ביקורו בארץ, פרסם בעמוד האינסטגרם שלו פוסטים רבים בנושא הטרור הפלסטיני וטבח השבעה באוקטובר ברשתות החברתיות ואף התראיין על כך בתקשורת.
נת'ניאל בוזוליץ', ישיא משואה צילום: Kathy Hutchins,Shutterstock
6. משואת המגן
בועז לוי. ממובילי פרויקט ה'חץ' ותפיסת ההגנה השכבתית, כיהן כמהנדס הראשי וראש תכנית 'חץ' במל"מ והוביל למבצעיות 'חץ 2' והמצאת 'חץ 3'. הוא כיהן כמנהל מפעל ההגנה האווירית וכראש חטיבת הטילים והחלל וכיום הוא מנכ"ל התעשייה האווירית לישראל.
לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית צילום: Oren Ben Hakoon,Flash90
תא"ל במיל' פיני יונגמן. שירת במערך ההגנה האווירית. הוא ממייסדי מערכות 'כיפת ברזל' ו'קלע דוד' וממובילי התוכנית. כיום הוא ראש חטיבה במערכות ההגנה האווירית ברפאל.
אל"מ במיל' שאול לוי. ממייסדי מערך השליטה והבקרה של מערך ה'חץ' בחברת אלביט, הקדיש את חייו המקצועיים לפיתוח מערכת ההגנה ומהווה אורים ותומים בתחום ההגנה האווירית.
7. משואת התקווה
אורי מגידיש. נחטפה ממוצב נחל עוז. היא שרדה 23 ימים בשבי בעזה, עד שחולצה במבצע נועז של צה"ל ושב"כ. אחרי תקופת התאוששות קצרה, אורי בחרה לשוב ולהמשיך את שירותה הצבאי, היא ממשיכה להילחם למען אחיותיה ואחיה שבשבי, ומספרת את סיפורה ואת סיפורם לעולם כולו.
אורי מגידיש, צילום: דובר צה"ל
סגן אלוף ליאת נפש. ראש ענף נפגעים במילואים של חיל הגנת הגבולות ומלווה את אורי ומשפחתה. מערך הנפגעים של צה"ל מלווה את משפחות החטופים, החללים והפצועים בגוף ובנפש בכל היבט, והוא חלק מהמאמץ הלאומי להשבת החטופים, לליווי הפצועים, לכבוד החללים ולדאגה לבני המשפחות. ליאת עצמה היא יתומת צה"ל, בתו של רב סמל ראשון ראובן נפש, שנפל בעת מילוי תפקידו כקצין נפגעים.
ורדה פומרנץ. אל"מ (מיל') פומרנץ הייתה קצינת הנפגעים בפועל של חטיבת גולני בקרבות מלחמת יום הכיפורים. מאז היא משרתת במערך הנפגעים של צה"ל ואף עמדה בראשו. ורדה טיפלה במסגרת תפקידיה בצה"ל במשפחות החללים, הנעדרים והשבויים וביצעה זאת במסירות גדולה כמשימת חייה. במבצע צוק איתן נפל בקרב בנה דניאל ז"ל, לוחם גולני. עם פרוץ המלחמה התנדבה לשרת בצוות הממונה על החטופים והנעדרים ועמדה בקשר עם משפחות הנעדרים והחטופים תוך טיפול ותמיכה בהם מאז ועד עתה.
8. משואת הרפואה והשיקום
ענת בן דור. ענת, נשואה לפצוע מלחמה, מטפלת בפצועי מלחמה בשיקום אורתופדי כבר עשור. היא מובילה את השיקום האורתופדי בשיבא, ומטפלת בעצמה בפצועים הקשים ביותר, קושרת איתם קשר מיוחד ומסייעת להם למצוא בתוכם את הכוחות להתמודד עם קשיי השיקום.
גאיה צוברי. שירתה בקרבות בעזה כפרמדיקית במילואים בגדוד שריון. באחד הקרבות יצאה גאיה מנגמ"ש הרפואה כדי לטפל בפצועים ונפגעה מירי. היא מוגדרת כלוחמת הפצועה קשה ביותר במלחמה. בימים אלה היא משתקמת מפציעתה בבית החולים שיבא.
ד"ר דן שוורצפוקס. מנהל המרכז לרפואה דחופה בבית החולים סורוקה שבבאר שבע, קלט בבוקר שבעה באוקטובר למעלה מ-750 פצועים וממשיך ללוות רבים מהם עד היום.
ד"ר דן שוורצפוקס, צילום: בית החולים סורוקה
ד"ר דקלה מצליח. רופאה מבית החולים ברזילי באשקלון וקצינה בדרגת סרן במילואים. ב-7 באוקטובר טיפלה בעשרות מפצועי הטבח בחדרי ההלם ובחדרי הניתוח. אחרי שלושה שבועות עזבה את עמיתיה בבית החולים לתקופה של חצי שנה, וטיפלה תחת אש בחבריה לנשק בגבול הצפון, בלב ח'אן יונס ובג'נין.
הרב יוסף ערבליך. יועץ רפואי. שבעמותה שהקים, "למענכם", פעילים כ-160 מומחים בכל תחום רפואי, לרבות מנהלי בתי חולים, מנהלי מחלקות ופרופסורים בעלי שם, אשר מתנדבים על בסיס זמן פנוי לטיפול בתיקים רפואיים מורכבים, ובהם פצועי צה"ל רבים.
9. משואת ניצחון הרוח
עזרא יכין. בן 95 מירושלים היה לוחם בלח"י והשתתף בקרבות מלחמת העצמאות ובהם ניסיון הפריצה לעיר העתיקה, במהלכו נפצע קשה. למעלה מ 50 שנה שהוא מנחיל את מורשת הקרב של צה"ל באמצעות ספרים, הרצאות ואינספור מפגשים עם חיילים. עם פרוץ המלחמה התגייס שוב למילואים, והיה למילואימניק המבוגר בתולדות המדינה.
איריס חיים. אמו של יותם חיים שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר 2023 ונהרג בשוגג מירי חיילי צה"ל ברצועה עקב טעות בזיהוי. מיד אחרי האסון שלחה איריס מסר מוקלט לחיילים שירו בשוגג בבנה, שבו הזדהתה עם כאבם, חיזקה אותם בלחימה וחיבקה אותם. מאז היא פועלת בכל דרך לחזק את רוח העם ולקרוא לאחדות.
איריס חיים צילום: Oren Ben Hakoon,Flash90
עברי לידר. מהאמנים המשפיעים במוזיקה הישראלית, התגייס מיד עם פרוץ המלחמה לחזק את הציבור הישראלי. יחד עם צוות הנגנים שלו יצא בכל יום להופעות בכל רחבי הארץ. לידר מייצג את אמני ישראל הרבים והצוותים הטכניים שהתגייסו להופיע ולרומם את הרוח באלפי הופעות בפני לוחמים בקו האש ובשטחי הכינוס, ליד מיטות הפצועים, במלונות התושבים המפונים, בבתי הקברות, ולהבדיל בשמחות שנערכו בצל המלחמה. עברי איבד במלחמה את מנהל הבמה שלו אביב ברעם ז"ל חבר כיתת הכוננות של כפר עזה שנפל בקרב.
רביב כנר. לוחם ביחידת אגוז שגם התמודד עם הלם קרב בעקבות שירותו הצבאי, התגייס עם פרוץ המלחמה למילואים ושירת בגבול הצפון ובעזה. רביב מייצג את האמנים הרבים שמשרתים במילואים כלוחמים וכתומכי לחימה, ונותנים השראה לכולנו, ואת אלפי המתמודדים בכל יום עם מחירה הנפשי של המלחמה.
רביב כנר , צילום: Arie Leib Abrams/Flash90
חיים אוליאל. בן שדרות, יוצר מוסיקה בעיר הדרומית כבר שנים רבות. יחד עם בני עירו הוא מתמודד כבר שנים עם אתגרי החיים בעיר תחת האיום התמידי מעזה. ב-7 באוקטובר הוא פונה מהעיר ולאחרונה שב אליה, מתוך החלטה נחושה להתמודד ולצמוח גם מתוך השבר הגדול. הוא מייצג את יוצרי התרבות ביישובי הנגב המערבי, שממשיכים ליצור למרות הכל.
10. משואת הנתינה
מרים כהן. אם לתשעה ממושב טפחות (צפון). מתנדבת בולטת בפרויקט "טעימא", בשיתוף חיל הלוגיסטיקה של צה"ל שבו היא מגיעה פעמיים בשבוע למוצבים של צה"ל ומבשלת ללוחמים אוכל טריפולטיאי ביתי אותנטי. מאז שהתחילה הלחימה בצפון והגישה למוצבים לא הייתה אפשרית כהן הקימה בביתה "חמ"ל בישולים", שם היא מבשלת כמויות גדולות של אוכל ושולחת אותו ברכבים פרטיים למאות לוחמים בגזרה הצפונית.
בת שבע דדון. הקימה, יחד עם חברותיה במועצה האזורית שדות נגב, את ''החמ"ל הקהילתי''. באמצעות מיזם זה, כ-80 מתנדבות מכל הגילים הגיעו מדי יום והכינו כ-2,000 מנות שחולקו באמצעות מתנדבים לכוחות הביטחון בכל הארץ ואף לתוך רצועת עזה. הן גייסו תרומות רבות מעסקים אזוריים ותושבים לצורך מימון ההוצאות, הקימו מערך שינוע אדיר שהגיע לאסוף ולחלק את המנות.
בסמה הנו. בת הכפר הדרוזי ג'וליס בצפון, מסעדנית ואלמנת צה"ל. בעלה, מרסל ח'יר, נפצע קשה בפעילות מבצעית בשומרון במהלך שירות מילואים בשנת 2003, הוא היה מאושפז במשך 13 שנים, עד שנפטר בגיל 45. בנה של הנו בנה משרת במילואים כלוחם שריון בעזה.
חן ארבלמרינברג. ממייסדות "פורום נשות המילואימניקים", שנוסד במהלך המלחמה על ידי נשות מילואימניקים למען נשות מילואימניקים ומונה כבר למעלה מ 6,000 נשים שתומכות זו בזו בהתמודדות עם הדאגה, הבדידות והעומס הכפול בהעדרו של בן-הזוג. הפורום פעיל בעשרות תחומים - מסיוע אישי ומיצוי זכויות לנשות אנשי מילואים ועד לקידום חקיקה ולמת לאתגרים הרבים עימן מתמודדות משפחות אנשי המילואים.
שיר גולדשטיין. הקימה ב 7.10 את חמ"ל המתנדבים של ארגון המתנדבים הלאומי בחירום 'לב אחד' בתל אביב וגוש דן. במשך שלושה חודשים הפעיל החמ"ל כאלף מתנדבים ביום, זאת בנוסף לאלפי המתנדבים שפעלו במסגרת החמ"לים האחרים של ארגון לב אחד ברחבי הארץ - במלונות המפונים, בפעילויות לנוער ולמבוגרים, ובמתן מענה לאינספור צרכים שעלו מן השטח. בהמשך לפעילות החמ"ל הקימו שיר וחבריה את מרכז הנוער 'קומו' - מרכז לנוער מפונה בת"א, שנותן מענה לעשרות בני נוער מפונים מהדרום והצפון.
צילית יעקבסון. מייסדת ויושבת ראש ארגון בת מלך, עוסקת כבר שנים בסיוע לנשים הסובלות מהתעללות על ידי בעליהן. עם פרוץ המלחמה הפכו צילית ובן זוגה מאיר את חברת התרופות שבבעלותם לחמ"ל סיוע לוגיסטי לחיילי צה"ל ותושבי הדרום. זאת בשעה ששני בניהם הגדולים מגויסים למילואים בצפון ובדרום. חמ"ל הסיוע של מאיר וצילית, שפעל בתיאום עם מערך הלוגיסטיקה של צה"ל, רכש והעביר לשטח ציוד חיוני בהיקף של מיליוני דולרים.
צילית יעקבסון, צילום: באדיבות המצולמת
11. משואת התפוצות
דברה סילברסטין. חברת מועצת העיר היהודייה היחידה של שיקגו, העיר השלישית בגודלה בארצות הברית. היא נעזרת במעמדה הייחודי בכדי לתמוך ציבורית בישראל ולהעלות את המורל והגאווה היהודית בשיקגו. בהובלתה של סלברסטין שיקגו הייתה העיר הגדולה הראשונה שגינתה את חמאס אחרי טבח ה 7 באוקטובר והביעה תמיכה בישראל ובזכותה להגן על עצמה.
הרב דיוויד מאייר. מנכ"ל PaJeS (Partnerships for Jewish Schools), למעלה משלושה עשורים הוא פועל בתחום החינוך ומקדם חדשנות ויזמות בעולמות החינוך היהודי. הוא מרצה בפני קהלים רבים ברחבי העולם ופעיל בתחום המאבק באנטישמיות בבריטניה ארץ הולדתו ובעולם כולו, באמצעות פעילות ציבורית והקמת תכניות חינוכיות בתחום. מאז ה-7 באוקטובר, הגביר הרב מאייר את פעילותו במאבק באנטישמיות המתגברת, מתוך תובנה שהחינוך הוא אחד הכלים המרכזיים להיאבק בגזענות באנטישמיות.