סעודת יתרו היא אחד המנהגים המוכרים יותר בקרב יוצאי המורשת היהודית התוניסאית. המנהג נערך בערב חמישי הקודם לשבת בה קוראים את פרשת יתרו בבית הכנסת. סביב המקור למנהג יש מחלוקות רבות, כאשר סברה אחת טוענת שהיתה מגפה שפגעה בעיקר בבנים ולמרבה הפלא היא פסקה בדיוק כשהגיע השבוע בו קוראים את פרשת יתרו. לפי דעה זו, יש כאלה שקוראים לסעודת יתרו גם "חג הבנים". צד אחר של המחלוקת הוא שמקור הסעודה הוא מפרשת יתרו (שמות י"ח, פסוק י"ב), "ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלוקי", כך שמטרת הסעודה היא להזכיר את הארוחה שעשו משה וזקני ישראל אצל יתרו ולכן נקבעה לשבוע זה.
-
עוד באותו נושאפרשת יתרו | וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר
07/02/23 18:48
הסבר נוסף למנהג קושר את הסעודה לעשרת הדיברות, שמוזכרות לראשונה בפרשת יתרו (שמות פרק כ' פסוקים א' - י"א). על פי דעה זו, מכיוון שזו הפרשה בה קוראים את עשרת הדיברות זו הזדמנות מיוחדת לבקש מהילדים שלמדו ב"כותאב" (תלמוד תורה) לקרוא בתורה, ואת האירוע המרגש הזה חוגגים בסעודת מצווה עם כל המשפחה. המנהג המיוחד הובא מתוניס גם לאי ג'רבה הסמוך, על ידי רבי אבא יהודה חדאד. יש מקורות שטוענים שהמנהג רווח גם בקרב קהילות אלג'יריה ומרוקו בעיקר באיזור הספרדי טיטואן.
צילום: shutterstock
מה עושים בסעודת יתרו?
ביום חמישי בערב, בשבת הסמוכה לפרשת יתרו, מתכנסים בני המשפחה בבית לארוחה משותפת. בארוחה מוגשים יונה או פרגית, לזכר מרק העוף אותו שהכינו לילדים החולים במגיפה הנוראית שקטלה רבים מהם. סברה נוספת לאכילת דווקא יונים היא האמונה שעם ישראל משול ליונה. את האוכל מגישים בכלים קטנים,מכיוון שהחג מיועד לילדים.
על השולחן מניחים גם פמוטים קטנים ונרות צבעוניים, ובסוף הארוחה מחלקים לילדים ממתקים כדי להגביר אצלם את האהבה לתורה. כמו בכל סעודת מצווה, הסועדים סביב השולחן מזמרים ומפייטים, לומדים תורה ואומרים חידושים מיוחדים, כדי לזכות את בעל הארוחה במצווה של דבר תורה על שולחנו. קטעי הקריאה שקוראים מופיעים על דף מיוחד שנקרא "וארקת יתרו", דף המכיל את כל הברכות, הפיוטים, ברכת הנהנין, ברכת המזון לנערים, קריאת שמע לקטנים (לפני השינה) וכן ברכות התורה ועוד. בנוסף לארוחה, חלק מיהודי טוניסיה לא אומרים תחנון ביום שישי שלמחרת הסעודה.
פרגית ברוטב צילום: שאטרסטוק