גם האבסורד של אכילה פירות מיובאים, והרבה מהפירות היבשים הם אכן יבוא, דווקא בחג העצים הארץ ישראלים, במקום לאכול מפריים של הגידולים המקומיים, כתבו ועוד יכתבו. בינתיים, על רקע התצוגות הצבעוניות בכל המרכולים של משמשים ותפוחים יבשים, מנגו וקוקוס מסוכר, שקדים מצופים בשוקולד ועוד מיני פיתיונות, שמחתי לקבל שוב את הכללים המובילים של חלי ממן, מייסדת קבוצות התמיכה לאורח חיים בריא.
נתחיל בעובדה הבסיסית שפרי יבש דחוס יותר בקלוריות מפי טרי, כי בטריים יש הרבה מים, ולכן אוכלים ממנו פחות. מה גם שלעתים בתהליך הייבוש מוסיפים לפירות סוכר. לפי חלי ממן, שני תמרים יבשים או כף שטוחה של צימוקים שווים ברמה הקלוריות לתפוז או תפח שלם. אז צריך לחשוב מראש מה משביע יותר ומה עדיף לאכול, כל השנה בכלל ובט"ו בשבט בפרט. ואם רוצים להישאר נאמנים למסורת המשפחתית לדורותיה, ובמשפחה שלכם עורכים "סדר ט"ו בשבט" עם פירות יבשים, לפחות החליטו מראש לגייס את כוח הרצון ולהסתפק בחרוב אחד למשל (שווה קלורית לתפוז או תפוח שלם) או כף מחוקה של צימוקים.
ואם מדברים על מסורת יהודית, כדאי לזכור שאגוזים, גרעינים ושקדים הם לא משבעת המינים. ממש לא חייבים לצרף אותם לתפריט החג. הם כמובן בריאים ומכילים חומצות שומן טובות, אבל גם דחוסים מאוד בקלוריות. דוגמה: 6 שקדים (חלי ממן אומרת שחייבים לספור בלי להתבייש אחרת מאבדים שליטה), או כף גרעיני חמנייה, או 2 אגוזי מלך או 6 פיסטוקים מכילים בכל אחת מהאופציות - 50 קלוריות. אז אם בחרנו באלה, כדאי לוותר באותו יום על השמן בסלט.
נעבור לפיתוי של הפירות המסוכרים. מה שמוזר בהם זה שפירות באופן טבעי הם מתוקים. תוספת הסוכר מיותרת ורק משמינה.
צילום: shutterstock
ומה עם מיצי פירות? כדי למלא כוס סבירה נדרשים 2-4 פירות וזה לפחות פי שניים ממה שאוכלים כשהפירות בשלמותם. בשתיית מיץ גם מפספסים את הסיבים התזונתיים שבפרי השלם וגם מדלגים על הלעיסה החשובה לעיכול. ועוד משהו: דרך המיץ אנחנו מכניסים לגוף בבת אחת הרבה סוכר פירות וזה לא בריא.
והנה סיפור: סטנלי סכצ'טר, פסיכולוג וידוע, ערך מחקר בשנות ה-70 במסגרתו ביקש מבעלי עודף משקל ומאנשים במשקל תקין למלא שאלון. ליד השאלון הניח פעם קערה עם שקדים קלופים ופעם קערה עם שקדים לא קלופים. ואז ראה שאלו עם המשקל העודף כמעט ולא נגעו בשקדים בקליפה ואכלו רק את שקדים הקלופים. בעלי המשקל התקין לעומת זאת אכלו אותה כמות של שקדים שצריך לקלף ושקדים קלופים מראש. מסקנה: לקנות שקדים ואגוזים בקליפתם. זה יפחית משמעותית את הכמויות שנאכל...
אז איך להתמודד עם המאבק הצפוי לנו בט"ו בשבט?
על שולחן סדר החג הניחו במרכז צלחת עם מבחר סביר של אגוזים וגרעינים ולצידה קערת פירות טריים, חתוכים או שלמים.
אל תשאירו שקיות קשיו על השיש ואריזות צימוקים ואגוזים מסוכרים במדף המרכזי במקרר. ארזו אותם ושימו מאחור.
הכינו סלט פירות וחלקו מראש בקעריות פרטיות לכל סועד. כך חוסכים עימותים פנימיים של 'לקחת עוד או לא לקחת עוד' מהקערה המשותפת הגדולה.
אל תמלאו שקית מהעודפים שעל השולחן כדי לקחת הביתה. ממן מצטטת כחיזוק לכך מספר דברים כ"ג: "כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן". והיא מוסיפה שאם, ברוח הפסוק, "ניקח ענבים בכיסים", וזה יכול להיות גם פירות מסוכרים או מצופים בשוקולד כמובן, זה עלול לפגוע במארחים וכמעט תמיד יהרוס את האיזון הקלורי הבריא בגוף שלנו.