למה לא אומרים תחנון ביד וטו אדר ראשון?

שלום רעות ואריאל,

א. לכל מועד בלוח היהודי יש שתי בחינות - האחת, התכנים המיוחדים של כל חג, מה שמתבטא במצוות המיוחדות של החג ובאירועים ההיסטוריים - הא-לוהיים שארעו באותו יום לעם ישראל, אותם אנו "זוכרים", מציינים, וחיים מחדש. השנית, בחינת ה"מקרא קודש", הבחינה של קידוש היום על ידי בית הדין, כאשר קבעו את ראש חודש בראיית חידוש הלבנה בימים ההם או כאשר קבעו את הלוח לדורותיו עבורנו בזמן הזה. בבחינה השניה אין כמעט כל הבדל בין החגים - הם אחידים באופיים, כלומר, ימים שיש לנהוג בהם קדושה מיוחדת אחידה. קדושת מקרא קודש מתבטאת באופן שווה בשמחת החג ובאיסור מלאכת עבודה, אם מדובר במועדי התורה, ובשמחה ואסורי תחנון והספד אם מדובר במועדים דרבנן, כמו חנוכה ופורים.
ב. המשנה אומרת ש"אין בין אדר ראשון לאדר שני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים". יש עוד כמה דברים בהם הם שונים אחד מהשני (משלוח מנות וארבע פרשיות), שהמשנה אינה מזכירה מסיבות שונות. בכך המשנה קובעת שאת הפן המיוחד שיש בחג פורים - המצוות המיוחדות וציון הארוע ההיסטורי - יש לציין באדר שני. זאת כדי שיהיה קשר רציף בין "גאולת פורים" ל"גאולת פסח".
אבל בכל הקשור לפן השני, מבחינת הלוח היהודי, שני האדרים הנם באמת "שווים", שהרי שניהם חודש "אדר" בשווה.
כאשר קדשו חכמים את ראש חודש אדר וקבעו בכך שחודש זה הוא חודש אדר, הם עשו זאת פעמיים, בשווה, כלפי שני האדרים, פעם כלפי אדר ראשון ופעם כלפי אדר שני. יוצא מכך שאף על פי שחוגגים את הצד הייחודי של פורים רק באדר שני, כל פעם שיגיע יד וטו בכל אחד מהחודשים האלו, יש יום שעל פי הלוח חייבים לנהוג בו קדושה. שהרי מבחינת פעולת בית הדין בקידוש החודש הם קבעו שימים אלו הם יד וטו אדר שיש לחגוג אותם כחג. ולכך יש לנו חג "קטן", הרי הוא "פורים קטן".
מקווה שזה היה ברור.
בברכה, דוב ברקוביץ